הקדמה:

ניתן לעדכן את ציבור העובדים בנסיבות פיטוריו של אחד העובדים, אך יש להימנע מלייחס לעובד האשמות ומעשים שלא הוכח כי ביצע
פרסום בכתב, שקדמה לו שהות ומחשבה, עלול להיתפס כפרסום שנעשה פחות בתום לב מפרסום בעל פה
להיקף התפוצה של הפרסום עשויה להיות השלכה על תום הלב של המפרסם

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע (ארצי) 26439-10-16
תאריך:
27.11.2017

העובדות

  • התובע עבד בבית החולים כטכנאי רנטגן.
  • לאחר שנתפס מוציא חומרים רדיואקטיביים מבית החולים, פוטר העובד מעבודתו.
  • כשבועיים לאחר פיטוריו, הופיעה התייחסות לפיטורין בירחון בית החולים, המופץ לכל 6000 עובדי בית החולים.
  • בירחון נכתב כי בית החולים פיטר עובד ותיק לאחר שמעל בתפקידו וגנב חומרים מבית החולים, וכי הוגשה תלונה למשטרה.
  • העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בגין לשון הרע, אך תביעתו נדחתה.
  • בזמן שחלף ממועד פסק הדין ועד הגשת הערעור, התקיים הליך בוררות בין העובד לבין בית החולים, שם נקבע כי העובד אכן מעל בתפקידו והיתה הצדקה לפטר אותו, אך לא הוכח כי ביצע גניבה, ואכן לא הוגש כנגדו כתב אישום בגין גניבה.
  • כעת מגיש העובד ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי.

פסק הדין

האם הפרסום מהווה לשון הרע

  • בית הדין הארצי קובע כי פרסום המייחס מעילה בתפקיד וביצוע עבירה פלילית (גניבה) מהווה לשון הרע.
  • בית הדין דוחה את טענת בית החולים כי לא נקב בשמו של העובד ועל כן לא נגרם לו נזק, וטען כי מהפרסום ניתן לזהות אותו, וכי די שהמעגל הקרוב אליו יכול לזהות אותו.

האם יש בפרסום אמת ועניין לציבור

  • בית הדין קובע כי המעסיק זכאי להביא לידיעת כלל העובדים את המדיניות בגין הפרות משמעת חמורות, גם באמצעות פרסום מקרה ספציפי.
  • עם זאת, בית הדין מחלק את הפרסום לשני חלקים: החלק המאשים את העובד במעילה וגניבה, והחלק המפרט כי הוגשה תלונה במשטרה.
  • לגבי החלק השני, בית הדין קובע כי מדובר בפרסום שיש בו אמת ועניין לציבור, שכן הוגשה תלונה למשטרה ויש בכך כדי לתת מידע על אופן הטיפול של בית החולים בעבירות משמעת חמורות.
  • לגבי החלק הראשון המאשים את העובד בגניבה, נקבע כי לא הוכח כי העובד ביצע גניבה או ניסיון לגניבה, ואף פסק הבוררות קבע כך.
  • בנוסף, לא ניתן לומר כי הפרסום נעשה בתום לב, שכן בית החולים ידע כי אין ודאות שהעובד אכן גנב מבית החולים, ולמרות זאת בחר לפרסם בכתב את ההאשמה בגניבה.
  • כמו כן, מדובר בפרסום שנעשה בתפוצה רחבה מאוד - כל עובדי בית החולים המונים אלפי אנשים, וגם משום כך לא ניתן לומר כי נעשה בתום לב.
  • עם זאת, בית הדין לוקח בחשבון כי אכן התקיימה מעילה בתפקיד, וכי היתה הצדקה לפטר את העובד, ועל כן קובע פיצוי מתון יחסית.
  • בית הדין הארצי לעבודה מקבל את ערעור העובד ומחייב את בית החולים לשלם לעובד פיצוי בסך של 25,000 ₪.

משמעות

  • כאשר מעסיק מעדכן את העובדים בדבר נסיבות הפיטורין של אחד העובדים, עליו להימנע מלייחס לעובד האשמות ומעשים שלא הוכח כי ביצע.

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".