בית המשפט העליון קבע שבעלות או שימוש ברכב לא מהווים עילה לשלילה אוטומטית של זכאות להבטחת הכנסה
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית המשפט העליון |
|---|---|
| שם התיק: | בג"ץ 10662/04 בג"ץ 3282/05 |
| תאריך: | 28.02.2012 |
| קישור: | פסק הדין באתר נבו |
בהליך זה נתקפה חוקיותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה, שקבע כי למעט חריגים מסוימים, בעלות או שימוש ברכב מונעים זכאות לקצבת הבטחת הכנסה.
בית המשפט העליון קבע כי הסעיף פוגע בזכות לקיום מינימלי בכבוד (שהיא חלק מהזכות החוקתית לכבוד) בקביעה האוטומטית שאדם שבבעלותו או בשימושו רכב לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, בלי לדון בשאלה הפרטנית אם אכן יש לאותו אדם הכנסה שתבטיח את זכותו למינימום של קיום אנושי בכבוד. בית המשפט הוסיף כי ניתן לחשוב על דרכים פוגעות פחות להשיג את מטרות חוק הבטחת הכנסה, מאשר שלילה אוטומטית של הזכאות למי שהוא בעלים או משתמש ברכב.
משמעות
- לפי פסק הדין, ב-01.09.2012 יבוטל ההסדר הקבוע בסעיף 9א(ב) לחוק.
- עד ל-01.09.2012 אמור המוסד לביטוח לאומי לגבש מדיניות חדשה להתייחסות למקבלי הבטחת הכנסה שהם בעלים או משתמשים ברכב, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין.
- בעלות או שימוש ברכב הם קריטריונים רלוונטיים לבחינת ההכנסה של מי שתובע גמלת הבטחת הכנסה. אולם, יש צורך לבחון את המשמעות של השימוש ברכב והשפעתה על ההכנסה, ולא לשלול את הגמלה ללא הבחנה, מכל מי שעושה שימוש או שהוא בעלים של רכב.
- בית המשפט העליון ביקש מהמוסד לביטוח לאומי לשקול מציאת הסדר ביניים, לתקופה שממועד מתן פסק הדין (28.02.2012) ועד כניסתו לתוקף (01.09.2012) ברוח הקביעות של פסק הדין, ובכלל זה שהמוסד לביטוח לאומי ישקול פרשנות מצומצמת למונח "שימוש" ברכב הקבוע בחוק, כך שיצומצמו המקרים בהם שימוש ברכב ישלול זכאות להבטחת הכנסה.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.