הקדמה:

בית המשפט העליון קבע שבעלות או שימוש ברכב לא מהווים עילה לשלילה אוטומטית של זכאות להבטחת הכנסה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
בג"ץ 10662/04

בג"ץ 3282/05

בג"ץ 7804/05
תאריך:
28.02.2012

בהליך זה נתקפה חוקיותו של סעיף 9א(ב) לחוק הבטחת הכנסה, שקבע חזקה לפיה למעט חריגים מסוימים, בעלות או שימוש ברכב מונעת מאזרח המדינה לקבל קצבת הבטחת הכנסה.

בית המשפט העליון קבע כי הסעיף פוגע בזכות לקיום מינימאלי בכבוד, שהיא חלק מהזכות החוקתית לכבוד, מכיוון שהוא קובע חזקה אוטומטית שאדם שבבעלותו או בשימושו רכב, לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, בלי לדון בשאלה הפרטנית האם אכן יש לאותו אדם הכנסה בהיקף אשר יבטיח את מימוש זכותו למינימום של קיום אנושי בכבוד. בית המשפט הוסיף וקבע כי ניתן לחשוב על דרכים פוגעות פחות להשיג את מטרות חוק הבטחת הכנסה, מאשר שלילה אוטומטית של הזכאות למי שהוא בעלים או משתמש ברכב.

משמעות

  • פסק הדין יכנס לתוקף ביום 01.09.2012, ובמועד זה יבוטל ההסדר הקבוע בסעיף 9א(ב) לחוק.
  • עד ליום 01.09.2012 אמור המוסד לביטוח לאומי לגבש מדיניות חדשה להתייחסות למקבלי הבטחת הכנסה שהם בעלים או משתמשים ברכב, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין.
  • בעלות או שימוש ברכב הם קריטריונים רלוונטיים לבחינת ההכנסה של מי שתובע גמלת הבטחת הכנסה. אולם, יש צורך לבחון את המשמעות של השימוש ברכב והשפעתה על ההכנסה, ולא לשלול את הגמלה ללא הבחנה, מכל מי שעושה שימוש או שהוא בעלים של רכב.
  • בית המשפט העליון ביקש מהמוסד לביטוח לאומי לשקול מציאת הסדר ביניים, לתקופה שממועד מתן פסק הדין (28.02.2012) ועד כניסתו לתוקף (01.09.2012) ברוח הקביעות של פסק הדין, ובכלל זה שהמוסד לביטוח לאומי ישקול פרשנות מצומצמת למונח "שימוש" ברכב הקבוע בחוק, כך שיצומצמו המקרים בהם שימוש ברכב ישלול זכאות להבטחת הכנסה.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות