פרטי פסק הדין
ערכאה: | בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים |
---|---|
שם התיק: | עתמ (ת"א) 10197-01-09 |
תאריך: | 12.01.2012 |
קישור: | פסק הדין באתר נבו |
העותרת, התגוררה תקופה ארוכה עם סבה וסבתה בדירה ציבורית, אשר בבעלות עמידר. לאחר פטירתם, פנתה העותרת לבית המשפט שיכריע בשאלת זכותה להמשיך ולהתגורר בדירה, שבעליה דרשו לפנותה. לטענת הבעלים, העותרת אינה זכאית, מכיוון שקיימת דירה בבעלות סבה. העותרת טענה כי היא נחשבת כ"דייר ממשיך" במובן סעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (דייר ממשיך - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי).
נמצא כי העותרת (נכדתם של המנוחים שהיו זכאים לדיור ציבורי) התגוררה עמם למעלה משלוש שנים ואין בבעלותה דירה אחרת, או יכולת לממן מקום מגורים אחר.
המחלוקת בין הצדדים היתה בנוגע לזכאותו של הסב המנוח לדיור ציבורי, כאשר דירה אחרת רשומה על שמו. ההכרעה רלוונטית לשאלת זכויותיה של העותרת כדיירת ממשיכה, משום שהיא שואבת את זכאותה מזכויותיו של הסב המנוח. לפי סעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי:
- זכאי - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים.
- קרוב - בן זוג, לרבות הידוע בציבור כבן זוג, וכן ילד כהגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי.
בית המשפט מצא שהמנוח התגורר למעלה מארבעים שנה בדירה הציבורית ושהדירה האחרת שרשומה על שמו שייכת בפועל לבנו, ששילם עבורה. עוד נמצא, כי בנו לא עונה להגדרת "קרוב" בשל גילו (מעל גיל 18). לכן המנוח היה זכאי לדיור ציבורי וכתוצאה מכך גם העותרת (נכדתו), כדיירת הממשיכה אותו.
בית המשפט המחוזי פסק:
- במקום בו אדם כלשהוא רשום כבעליה של דירה בלשכת רישום המקרקעין, אך אין הוא יכול לעשות בה שימוש, להחזיק בה, ליהנות מפירותיה או לבצע בה עסקאות כלשהן, הרי שמדובר בבעלות ריקה מכל אותן תכונות המאפיינות בעלות אמיתית. כלומר, גם אם מדובר ב"בעלות" מבחינה פורמאלית, אין היא שוללת זכויות כלשהן, הקמות לאותו אדם מכוח חוק.
- המונח "בעלות" בסעיף ההגדרות בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי פורש באופן שמתיישב עם תכליתו הסוציאלית של החוק, שהיא, לסייע לאלו שידם אינה משגת לרכוש דירה, ולאפשר להם להתגורר בדיור הציבורי, שהוקצה למטרה זו בדיוק.
משמעות
- אדם שרשומה על שמו דירה אך אין הוא יכול לעשות שימוש בה, אינו נחשב לבעליה האמיתיים.
- אדם שקיימת דירה בבעלותו באופן פורמאלי בלבד, לא ימנע ממנו לממש זכויות כלשהן, הקמות לו מכוח החוק, לרבות זכאות לדיור ציבורי.