הקדמה:

גידול שפיר בבלוטת התריס אינו מזכה בפיצוי מכח חוק הגזזת
ועדת ערר רפואית רשאית לבחון מחדש את כל הסעיפים שקבעה הוועדה הרפואית ולהפחית, ואף לבטל לחלוטין אחוזי נכות שנקבעו לפני כן, גם אם הערעור הוגש רק על חלק מהסעיפים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
ע"ע (ארצי) 55/06
תאריך:
22.06.2006

העובדות

  • ביום 10.05.1999 ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה לתובעת נכות בשיעור משוקלל של 55%, לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת.
  • ביום 20.12.2000 דנה ועדה רפואית מדרג ראשון בתביעה נוספת שהגישה התובעת בשל החמרה במצבה, וקבעה לה נכות משוקללת של 70%.
  • התובעת הגישה ערר על החלטה זו לוועדה הרפואית לעררים, שביטלה את אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת בגין גידול בבלוטת התריס ובגין מצבה הנפשי, הותירה על כנה את קביעת הנכות על קרחת והוסיפה סעיפי נכות של רדיודרמטיטיס, חוסר בעצם הגולגולת ושיתוק פלג גוף. סך הכל נקבעה לה בהחלטה זו נכות משוקללת של 45%.
  • על החלטה זו הגישה התובעת ערעור לבית הדין האזורי. היא טענה כי הוועדה הרפואית לעררים הייתה מוסמכת לדון אך ורק בטענותיה להחמרה ולכן לא הייתה מוסמכת להפחית מאחוזי הנכות בפריטים עליהם לא הוגש ערר. עוד טענה כי הוועדה הרפואית לא התייחסה למצבה הנפשי, לא קבעה נכות בשל כריתת מנינגיומה שעברה והתעלמה מגידול בראשה. כמו כן טענה כי הוועדה התכנסה שלא במקום מגוריה ולכן החלטתה פסולה.
  • בית הדין האזורי דחה את הערעור בנימוקים שונים שהבהירו, בין היתר, את סמכויותיהן של הוועדות השונות הדנות בנושאים אלו. על פסק דין זה הוגש הערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין

  • בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה אם ניתן לקבוע למערערת אחוזי נכות בגין גידול בבלוטת התריס לאחר שנמצא כי מדובר בגידול שפיר. נקבע כי תובעים הסובלים מגידול שפיר בבלוטת התריס או מנזק שנגרם כתוצאה מגידול שכזה אינם זכאים לפיצוי על פי חוק הגזזת.
  • השופטים דנו בקשר הסיבתי שבין הטיפולים בהקרנות לבין תופעות הלוואי וקבעו כי ועדה אינה מוסמכת לשלול קביעה בדבר קשר סיבתי שנקבע בעבר, שעל בסיסו נקבעו אחוזי נכות, וקבעו כי קשר סיבתי שנקבע בעבר, בין אם על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון ובין אם על ידי ועדת ערר, אינו ניתן לשינוי.

משמעות

  • ועדת ערר רשאית להפחית, ואף לבטל לחלוטין אחוזי נכות שנקבעו על ידי ועדה רפואית, לאחר בחינה מחודשת של הדברים.
  • גם אם המערער ערער רק על חלק מהסעיפים שבקביעת הוועדה הרפואית, ועדת הערר רשאית לבחון מחדש את כל הסעיפים.
  • קיים סיכון שהמערער לוקח על עצמו בקבלת ההחלטה לערער.
  • לפי דברי השופטים, מן ההגינות היא, שעל ועדת ערר ליידע את המערער על בחינה מחודשת של סעיפים שהוא לא עירער עליהם, ולתת לו הזדמנות להתמודד עם האפשרות להפחתת אחוזי הנכות בסעיפים שלא התכוון לחדש עליהם את הדיון, ובמסגרת זו לאפשר לו, בין היתר, להגיש חוות דעת רפואיות הנוגעות לדבר.

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר "נבו"