הקדמה:

יורשיו של ניצול שואה יוצא לוב, אשר נפטר לפני יום 01.04.2010 ולא הגיש בחייו ערר על ההחלטה לדחות את בקשתו לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אינם זכאים להגיש ערר בעניינו לוועדה ולקבל תגמולים אלה
היורשים עשויים להיות זכאים לתגמולים באחד מהמקרים הבאים: במקרה שדחיית תביעתו המקורית של הניצול נבעה מטעות או במקרה שבמועד פטירת הניצול עדיין התנהל הליך לבירור זכאותו לתגמולים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
רע"א 7136/12, רע"א 8725/12
תאריך:
24.02.2014

פסק הדין ניתן ביום 24.02.2014 על-ידי בית המשפט העליון, אשר דחה את בקשת רשות הערעור שנידונה כערעור על פסיקתו של בית המשפט המחוזי מיום 02.08.2012.

רקע עובדתי

  • הדיון בפסק הדין עסק בעניינם של שבעה ניצולי שואה יוצאי לוב, אשר הגישו תביעות לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים לרשות לזכויות ניצולי השואה.
  • התביעה נדחתה, ואותם ניצולים לא הגישו ערעור על החלטת הדחייה בטרם נפטרו.
  • ביום 01.04.2010 נפסקה הלכת טייר אשר במסגרתה הוכרה לראשונה האפשרות להחיל את "הלכת הפחד" על ניצולי שואה מלוב.
  • ביום 14.10.2010 נתקבלה ההחלטה המנהלית להכיר הכרה גורפת ביהודי לוב לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
  • ניצולי השואה, נשוא פסק הדין, נפטרו לפני קבלת ההחלטה להכיר באופן גורף ביהודי לוב כזכאים לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
  • לאחר פטירתם של ניצולי השואה, הגישו עיזבונותיהם עררים על החלטת הרשות לזכויות ניצולי שואה לדחות את תביעותיהם לתגמולים.
  • הרשות לזכויות ניצולי שואה טענה שיש לדחות את העררים על הסף, ומשנדחתה טענתה (כלומר, העררים לא נדחו על הסף) הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
  • ביום 02.08.2012 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב אשר הורה על דחייתם של העררים על הסף.
  • בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי:
    • עיזבונו או יורשיו של ניצול יוצא לוב שנפטר לפני 01.04.2010 (לפני המועד בו נפסקה הלכת טייר), לא יהיו זכאים לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, שכן אם היה הניצול מגיש ערר לפני פטירתו אזי היה עררו נדחה, ומשכך גם עיזבונו לא יהיה זכאי לתגמול. חריג לכך הוא המצב בו הניצול נפטר בעת שקיים הליך תלוי ועומד. במקרה זה ההליכים יימשכו על ידי עזבונו או יורשיו.
    • לעומת זאת, עיזבונו או יורשיו של ניצול יוצא לוב שנפטר אחרי 01.04.2010 עשויים להיות זכאים לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אם הניצול שנפטר הגיש ערר קודם לפטירתו וזה טרם הוכרע.
  • על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנידונה כערעור. ביום 24.02.2014 דחה בית המשפט העליון את הערעור ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

פסיקתו של בית המשפט העליון

  • בית המשפט העליון פסק כי התכלית המונחת בבסיסו של חוק נכי רדיפות הנאצים היא תכלית סוציאלית מובהקת שמטרתה להבטיח את קיומו של הנכה בהווה ולא לפצותו על מלוא נזקיו מיום פגיעתו. הזכות לתגמולים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים היא זכות אישית. החוק לא נועד להבטיח תגמולים ליורשיהם של ניצולי השואה לאחר פטירתם, ויש לבחון את תחולתן של הוראות החוק העוסקות בהעברתה בירושה של הזכות לתגמולים.
  • בית המשפט העליון מפרש את סעיפי החוק וקובע כי תנאי לתשלום תגמולים לשארי נכי רדיפות הנאצים הוא כי הזכות לפיצויים לנכה רדיפות הנאצים הוכרה ונתגבשה עוד בחייו.
  • במקרה בו הגיש ניצול שואה תביעה לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אך תביעתו נדחתה והוא לא הגיש בחייו ערר על ההחלטה לדחות את תביעתו לתגמולים, אזי לא הוכרה זכותו לתגמולים בחייו ולכן אין ליורשיו זכות כזו הניתנת להעברה בירושה.
  • ישנם שני מקרים חריגים המצדיקים הכרה בזכאותם של היורשים לתגמול, לאחר פטירת הניצול ולמרות שזכותו של הניצול לתגמולים עדיין לא התגבשה בחייו:
    • כאשר דחיית תביעתו של הניצול לתגמולים נבעה מטעות.
    • כאשר במועד פטירת הניצול היה קיים בעניינו הליך תלוי ועומד שטרם הוכרע.
  • מאחר ודחיית תביעותיהם של ניצולי השואה לתגמולים נעשתה בהתאם למצב המשפטי ששרר באותה עת, ולא בטעות עיסקנן, ולאור העובדה שניצולי השואה לא הגישו ערר בחייהם על ההחלטה לדחות את תביעתם לתגמולים, הזכות לתגמולים לא התגבשה בחייהם של ניצולי השואה ומשכך הזכות לתגמולים אינה ניתנת להעברה בירושה ליורשים, והם אינם זכאים להגיש ערר לוועדה ולקבל תגמולים אלה.
  • לאור האמור לעיל דחה בין המשפט העליון את הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

משמעות

  • תנאי לתשלום תגמולים לשארי נכי רדיפות הנאצים הוא כי הזכות לפיצויים לנכה רדיפות הנאצים הוכרה ונתגבשה עוד בחייו.
  • יש שני חריגים, אשר ייתכן ומצדיקים כי לאחר פטירת הניצול תוכר זכותם של יורשיו לתגמולים, למרות שזכותו של הניצול לתגמולים עדיין לא התגבשה בחייו:
    • כאשר דחיית תביעתו של הניצול לתגמולים נבעה מטעות.
    • כאשר במועד פטירת הניצול היה קיים בעניינו הליך תלוי ועומד שטרם הוכרע.
  • יורשיו של ניצול שואה יוצא לוב, אשר נפטר לפני יום 01.04.2010 (המועד בו נפסקה הלכת טייר), ולא הגיש בחייו ערר על ההחלטה לדחות את בקשתו לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים - אינם זכאים להגיש ערר בעניינו לוועדה ולקבל תגמולים אלה.
  • יורשיו של ניצול שואה יוצא לוב, אשר נפטר לאחר יום 01.04.2010 (המועד בו נפסקה הלכת טייר), עשויים להיות זכאים לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אם הניצול שנפטר הגיש ערר קודם לפטירתו וזה טרם הוכרע.

חשוב לדעת

  • הגבלת שכר טירחת עורך דין בתביעות להכרה ביהודי לוב מכוח החלטה מינהלית-על פי תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים מיום 31.12.2014, הוגבל שכר הטרחה המירבי שמותר לעורך דין או מטפל לגבות ממי שזכאותו לתגמולים אושרה כתוצאה מההחלטה מנהלית שהכירה בזכאותם של יוצאי לוב לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. לפרטים נוספים ראה:הגבלת שכ"ט בטיפול בתביעות להכרה ביהודי לוב לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
  • המערערים הגישו בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון.
    • ביום 06.04.2015 דחה בית המשפט העליון את בקשתם לדיון נוסף בטענה שפסק הדין של בית משפט העליון אינו בגדר הלכה חדשה ואינו סותר כל הלכה קודמת ועל כן לא התקיימו התנאים לקיומו של דיון נוסף שהינו הליך נדיר ומיוחד.
    • בית המשפט העליון קבע כי החלטת הרשות לדחות תביעותיהם של ניצולים עולי לוב, שהוגשו לפני שהתקבלה ההחלטה המינהלית להכיר בזכאותם של יהודי לוב, אינה מהווה טעות ואינה מצדיקה הכרה בזכותם של היורשים לתגמול, וזאת משום שזכותו של הניצול לתגמול לא התגבשה בחייו.
    • לעיון בבקשה בדיון הנוסף, דנ"א 2597/14 לחצו כאן

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • פסקי הדין באדיבות אתר נבו