הקדמה:

חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, תשס"ו - 2006, קובע כי אין לפטר עובד במצב שבו נבצר ממנו להגיע לעבודה בשל הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית, בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה, או כאשר על העובד להשגיח על ילדו עקב הפסקת פעילות מוסדות החינוך מחמת הוראות כאמור.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק הגנה על עובדים בשעת חרום, תשס"ו - 2006
נוסח החוק:
שר אחראי:
שר הכלכלה

החוק נחקק לאחר מלחמת לבנון השנייה בעקבות התרבות מצבים בהם אזורים שונים בארץ מצויים ב"מצב מיוחד בעורף" כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית סעיף 9ג- בו ישנו סיכון לחיי אזרחים המתגוררים, או העובדים, באזורים אלה.
באזורים אלה נמנע לעתים מעובדים להתייצב במקום עבודתם עקב סיכון ישיר או מסיבות אחרות כגון העדר פתרונות נאותים לילדים או לבני משפחה אחרים המצויים אף הם באותו אזור.

  • מלבד האיסור על פיטורי עובד במקרים המסוימים בהם אין הוא הוא יכול להגיע לעבודה, נקבע בחוק כי בנסיבות אלה תישמר רציפות עבודתו של העובד ויישמרו הזכויות התלויות בוותק שלו אצל מעבידו למרות היעדרותו מהעבודה.

הגנה על הורה

  • אין לפטר עובד במקרה שמוסד החינוך שבו לומד ילדו נסגר בשל הוראה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, והתמלא תנאי אחד מבין התנאים הבאים:
    • העובד הוא הורה יחיד
    • בן הזוג של העובד אינו נעדר מעבודתו
    • במקום העבודה של העובד או של בן זוגו לא נמצא סידור הולם להשגחה על הילד.
  • הזכאות להורה לילד תקפה במקרים הבאים:
    • ילד שגילו עד 14 שנים.
    • ילד עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים- לילד לקות משמעותית המגבילה את יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד.


נושאים וזכויות

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח החוק באדיבות אתר נבו.