הקדמה:

החוק עוסק בזכותו של כל אדם לפרטיות. החוק אוסר על פגיעה בפרטיות ומגדיר מהי פגיעה כזו. החוק קובע ענישה פלילית למי שמפר את הוראת החוק, ואף אוסר במקרים מסוימים על שימוש בראיות שהושגו תוך הפרת פרטיות בבית המשפט.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981
נוסח החוק:
החוק באתר נבו
שר אחראי:
שר המשפטים
החוק ותיקוניו במאגר החקיקה הלאומי
החוק ב"ספר החוקים הפתוח"

עיקרי החוק

  • פרק א' של החוק דן באיסור על פגיעה של אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו, ומגדיר פגיעה בפרטיות כאחת מאלה:
  • בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת
  • האזנה האסורה על פי חוק
  • צילום אדם כשהוא ברשות היחיד
  • פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו
  • העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו
  • שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לצורך הפקת רווח
  • הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם
  • שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה
  • פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי הסעיפים הקודמים
  • הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע
  • פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד
  • העונש המקסימלי על פגיעה בפרטיות שנעשתה במזיד הינו 5 שנות מאסר.
  • סעיף 32 בחוק קובע כי: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".

עדכונים לחוק

  • פרק ב', שהתווסף לחוק ב-1996, עוסק בתחום מאגרי המידע והדיוור הישיר:
  • בעליו של מאגר מידע מחוייב לרשום את המאגר אצל רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים.
  • יש לפרט את המטרות שלשמן הוקם המאגר והמטרות שלהן נועד המידע.
  • אין להשתמש במידע שבמאגר, שלא למטרה שלשמה הוקם המאגר, או למטרה שלשמה נועד המידע.
  • כל אדם זכאי לעיין במידע המתייחס אליו המוחזק במאגר מידע (למעט מאגרי מידע של מערכת הביטחון), ובעל המאגר חייב לאפשר לו לעיין במידע.
  • רשם מאגרי המידע מנהל פנקס מאגרי מידע, המכיל רשימה של כל מאגרי המידע המאושרים ופרטים לגביהם, ופנקס זה פתוח לעיונו של הציבור הרחב.
  • כאשר מאגר מידע משמש לשירותי דיוור ישיר, הדבר חייב להיות מצוין במפורש כאחת ממטרותיו.
  • בכל פניה בדיוור ישיר יצויין באופן ברור ובולט כי זו פניה בדיוור ישיר וכי זכותו של מקבל הפנייה להימחק מהמאגר. יצויינו גם פרטיו של בעל מאגר המידע והמקורות למאגר.
  • במאי 2018 נכנסו לתקוף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) המפרטות את החובות שעל מי שמחזיק או מנהל מאגר מידע, לנקוט לצורך אבטחת המידע. החובת משתנות בהתאם לסוג המאגר, סוג המידע המוחזק בו, מספר האנשים שעליהם מוחזק המידע באמגר, סוג המחזיק במאגר (חברה, אדם יחיד, גוף ציבורי) או כמות בעלי ההרשאה למאגר.

נושאים וזכויות

חקיקה ונהלים

  • חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע בסעיף 7(א): "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". בכך הוא מקנה לחוק הגנת הפרטיות מעמד חוקתי.
  • חוק חופש המידע: סעיף 9(א3) קובע כי רשות ציבורית לא תמסור "מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-‎1981 (להלן - חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין".

פסקי דין

פרטיות במקום העבודה


הרחבות ופרסומים