הקדמה:

חוק הגנה על חוסים, תשכ"ו - 1966 נועד להגן על כל מי שמוגדר בחוק כחוסה, כלומר: קטין שלא מלאו לו 14 שנה או מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק הגנה על חוסים, תשכ"ו - 1966
נוסח החוק:
החוק באתר נבו
החוק ב"ספר החוקים הפתוח"

שתי האוכלוסיות העיקריות של חוסים שאליהן מוכוון החוק הן:

  1. חוסה שעבר או עובר ניצול או התעללות מצד בן משפחה. במקרה זה יחליטו פקידי הסעד, בשיתוף המשטרה, האם להותיר את החוסה בביתו או להעבירו למסגרת מוגנת.
  2. חוסה המסכן את עצמו וזקוק לסידור מוסדי כפוי או להתערבות רפואית כפויה.
  • בשני המקרים יש צורך לקבל את אישור בית המשפט בתוך שבוע מיישום ההחלטה.
  • החוק נאכף על ידי עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד), אשר עבר הכשרה מיוחדת והוסמך להחליט באילו מקרים יש לפנות לבית המשפט ולבקש צו לסידור מוסדי כפוי או לטיפול רפואי כפוי.
  • פקיד הסעד הוא היחיד המוסמך להפעיל את החוק, בעוד שמשפחת החוסה או המשטרה אינן מוסמכות לכך במקרה זה.
  • לשם אכיפת החוק, על פקיד הסעד להשתכנע ששלומו הגופני או הנפשי של החוסה נפגע או עלול להיפגע בהעדר טיפול, וכי למניעת הסכנה יש צורך בהוראת בית המשפט משום שהחוסה או האחראים עליו מתנגדים לטיפול הנדרש.
  • ברוב המקרים, לאחר מתן הצו ידאג פקיד הסעד שימונה לחוסה אפוטרופוס, שיהיה האחראי להחליט לגבי הטיפול הדרוש לחוסה בהמשך.

נושאים וזכויות

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח החוק באדיבות אתר נבו.