הקדמה:

חוק מוות מוחי-נשימתי, תשס"ח-2008 מסדיר את העקרונות וההליכים העיקריים, הנדרשים לצורך קביעת מוות מוחי נשימתי בישראל.

  • הליך קביעת מוות מוחי בישראל, מתבסס על אבחנה קלינית, הנעשית לפי קריטריונים אחידים ומדויקים ובדיקה מכשירנית, בהתאם למה שנקבע בחוק מוות מוחי נשימתי והנחיות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 27/09 מיום 25.05.2009 על קביעת מוות מוחי.
  • לקביעת רגע המוות יש השלכות חשובות, אשר אחת מהן היא תרומת איברים להשתלה המתאפשרת רק לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי.
  • החוק קובע, כי מועד מותו של אדם, יהיה במועד קביעת מוות מוחי נשימתי, או במועד קביעת מוות לבבי-נשימתי.
  • החוק מחייב להקים ועדה מיוחדת - ועדת הסמכה ומעקב רפואי - שתהיה ממונה על הכשרת רופאים והסמכתם לקביעת מוות מוחי נשימתי.
  • הוועדה ממונה ע"י מנכ"ל משרד הבריאות ומורכבת מרופאים, רבנים, ונציגים מתחום האתיקה, פילוסופיה ומשפט.
  • החוק קובע, כי על הרופאים המוסמכים לקביעת מוות מוחי נשימתי, לעמוד בתנאים הבאים:
    • מומחים בתחומים המפורטים בחוק.
    • לא מעורבים ישירות בטיפול בחולה העומד לפני קביעת מוות מוחי נשימתי.
    • אינם עוסקים בהשתלות איברים (כדי למנוע ניגוד עניינים בעת קביעת המוות).
  • החוק מסדיר את מעמדם, כבודם וזכויותיהם של המטופל ובני משפחתו, בעת קביעת מוות מוחי נשימתי, על פי דתם ואמונתם.

פרטי החוק

שם החוק:
חוק מוות מוחי נשימתי התשס"ח 2008
נוסח החוק:
שר אחראי:
שר הבריאות

נושאים וזכויות

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.
  • נוסח החוק באדיבות אתר נבו.