בית הדין קבע כי מעסיק רשאי למנוע את התייצבותה לעבודה של סייעת בבית הספר שטרם התחסנה מפני נגיף הקורונה, ומסרבת להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית בתדירות קבועה
מעסיק רשאי לחייב עובד בגילוי מידע האם התחסן אם לא, שכן המידע בנוגע לעצם ההתחסנות של עובדים הוא מידע הרלוונטי למעסיק לצורך ארגון העבודה
אף שבדיקת הקורונה מהווה חדירה מסוימת לחרויות הפרט, זכותם של הילדים, הוריהם והצוות החינוכי לחיים ובריאות גוברת על זכותה של העובדת לפרטיות, לכבוד ולחופש העיסוק
חיובו של עובד להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית צריכה להיעשות לאחר שנבחנו חלופות העסקה אחרות, ובתדירות שאין בה כדי להכביד על העובד מעבר לנדרש. דרישה להציג בדיקה אחת לשבוע הנה דרישה מידתית וסבירה
בפסק דין בהלך העיקרי פסק בית הדין שהעובדת אינה זכאית לתשלום שכר עבור התקופה בה נמנע ממנה להתייצב בעבודה עקב סירובה להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין האזורי בתל אביב
שם התיק:סע"ש 42405-02-21
תאריך:21.03.2021
קישור:לקריאת פסק הדין
אזהרה
החלטה זו ניתנה במסגרת בקשה לסעדים זמניים בבית הדין האזורי לעבודה ואינה מהווה הלכה משפטית מחייבת
ביום 08.05.2022 נתן בית הדין האזורי את פסק דינו בהליך העיקרי כמפורט בהמשך, אך סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

רקע עובדתי

  • העובדת מועסקת כסייעת ומשלבת ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבית ספר המופעל על ידי המועצה המקומית.
  • לאור משבר הקורונה החליטה המועצה שעובדי חינוך שאינם מחוסנים כנגד נגיף הקורונה, יהיו מחויבים להציג אחת לשבוע בדיקת קורונה שלילית, כתנאי לכניסתם לבית הספר.
  • העובדת סירבה לציית להוראות אלה ולפיכך נאסר עליה להגיע לבית הספר.
  • העובדת הגישה לבית הדין בקשה למתן סעדים זמניים שונים ובכלל זאת ביטול החלטת המועצה ומתן צו המורה למעסיקה להשיבה לעבודתה באותו תפקיד ובאותו היקף.
  • הצדדים חלוקים בשאלה האם מעסיק רשאי למנוע את התייצבותו לעבודה של עובד שטרם התחסן מפני נגיף הקורונה ומסרב להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית.

החלטת בית הדין

  • בבקשה למתן סעד זמני (החלטה זמנית שנועדה לשמור על המצב הקיים עד שבית הדין יחליט סופית בתביעה לגופה) בית הדין בוחן התקיימותם של שני תנאים מצטברים עיקריים: סיכויי התביעה העיקרית, וקיומה של הצדקה למתן סעד טרם בירור התביעה לגופה, הנבחנת באמצעות "מאזן הנוחות".
  • חיוב עובד לבצע בדיקה רפואית ולמסור למעסיק את תוצאות הבדיקה פוגעת בזכותו החוקתית של העובד לאוטונומיה על גופו, בזכותו לפרטיות ובחופש העיסוק. למול זכותה של העובדה קיימת הזכות החוקתית של התלמידים ושאר העובדים לחיים ולבריאות והחובה של המעסיקה לדאוג לביטחונם של עובדיה, תלמידיה והוריהם, הן מכח יחסי העבודה והן כמחזיקה במקרקעין של בית הספר. לחובה זו יש להוסיף את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיקה, המקנה לה חופש פעולה בניהול עסקיה ונובעת מזכותה הקניינית של המעסיקה במקום העבודה.
  • בנקודת הזמן הנוכחית, בה המשק הישראלי מנסה לחזור בימים אלו לשגרה ובכלל זה מערכת החינוך, זכותו הקניינית של המעסיק גוברת על זכותו של העובד לפרטיות והמעסיק רשאי לחייב עובד בגילוי מידע האם התחסן או לא, שכן המידע בנוגע לעצם ההתחסנות של עובדים הוא מידע הרלוונטי למעסיק לצורך ארגון העבודה, לרבות קביעת "קפסולות" עבודה, סידורי ישיבה וכיו"ב.
  • בכל הקשור לסיכוי התביעה קבע בית הדין האזורי כי בשלב זה של ההליך כפות המאזניים מאוזנות ומשכך, הועתקה נקודת הכובד לבחינת מאזן הנוחות.
  • בית הדין קבע כי על אף שהבדיקה מהווה חדירה מסוימת לחרויות הפרט, שכן מדובר בבדיקה פולשנית, הרי שבבואו לשים על כפות המאזניים מחד את זכותה של העובדת לחופש העיסוק, לפרטיות, ולכבוד ומנגד את זכות הילדים, הוריהם והצוות החינוכי לחיים - זכותם של האחרונים גוברת.
  • חיובו של עובד להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית צריכה להיעשות לאחר שנבחנו חלופות העסקה אחרות, ובתדירות שאין בה כדי להכביד על העובד מעבר לנדרש. בענייננו, נדרשה העובדת להציג בדיקה אחת לשבוע ומדובר בדרישה מידתית וסבירה.
  • לאור כל האמור לעיל בקשתה של העובדת לחזור לעבוד בתוך בית הספר למרות שאינה מחוסנת ומבלי להציג בדיקת קורונה שלילית, נדחתה.
  • יש לציין שהמעסיקה הצהירה כי העובדת אינה מושעית וכי אין כוונה לפגוע במשרתה, ובית הדין קבע כי העובדת זכאית לשכר עד למועד ההחלטה וכי המועצה אינה נדרשת בתשלום השכר כל עוד העובדת אינה חוזרת לעבודתה ושסוגיית הזכאות לשכר תיבחן בתיק העיקרי במסגרת פסק הדין הסופי.

משמעות

  • מעסיק אינו רשאי לכפות על עובד להתחסן או לבצע בדיקת קורונה, אבל לסירוב העובד יכולות להיות השלכות בהקשר של המשך ההתייצבות לעבודה.
  • בנסיבות מסוימות, מעסיק רשאי למנוע את התייצבותו לעבודה של עובד שטרם התחסן מפני נגיף הקורונה, ומסרב להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית.
  • מעסיק רשאי לחייב עובד בגילוי מידע האם התחסן אם לא, שכן המידע בנוגע לעצם ההתחסנות של עובדים הוא מידע הרלוונטי למעסיק לצורך ארגון העבודה.
  • מעסיק רשאי לדרוש מעובד שלא התחסן להציג בדיקת קורונה שלילית (אך לא לכפות עליו לבצע בדיקה). יחד עם זאת הדרישה צריכה להיעשות לאחר שנבחנו חלופות העסקה אחרות, ובתדירות שאין בה כדי להכביד על העובד מעבר לנדרש.דרישה להציג בדיקה אחת לשבוע הנה דרישה מידתית וסבירה.

דחיית בקשת העובדת להגיש ערעור על החלטה זו

  • בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת העובדת להגיש ערעור על החלטה זו של בית הדין האזורי.
    • בית הדין הארצי קבע כי נכון עשה בית הדין האזורי שעה שהשתית החלטתו על שיקולי מאזן הנוחות, והעיר כי על פני הדברים דרישת המועצה להצגת בדיקה שלילית בתדירות של פעם אחת לשבוע הנה מידתית. בית הדין קבע כי ההליך מעורר שאלות כבדות והנחה את בית הדין האזורי לקדם את הדיון בהליך העיקרי.
    • לקריאת החלטת בית הדין הארצי ראו כאן.

פסק הדין בהליך העיקרי

  • ביום 08.05.2022 נתן בית הדין האזורי את פסק דינו בהליך העיקרי ודחה את תביעה העובדת לפיצויים בשל פגיעה בפרטיות ואת תביעת העובדת לתשלום השכר שנמנע ממנה בתקופת היעדרותה מן העבודה בשל סירובה להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית:
    • בית הדין פסק שאף אם המידע לגבי סטטוס התחסנות או תוצאת בדיקת קורונה הוא מידע פרטי עליו חלה חובת הגנת הפרטיות, דרישת המידע מן העובדת אינה מהווה פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, שכן המעשים המהווים פגיעה בפרטיות אינם עוסקים בהחלפת המידע בין הצדדים אלא בפרסום אותו מידע פרטי לצדדים שלישיים. יתר על כן, גם אם היה נקבע כי דרישת המידע מהווה פגיעה בפרטיות לפי החוק, הייתה עומדת למועצה הגנה לפי החוק. ז
    • בית הדין פסק שהחלטת המועצה לא הייתה נגועה בחוסר תום לב ולא נמצא כי היא נהגה בחוסר תום לב עת הפנתה אל העובדת דרישה להציג אישור בדבר התחסנות או תוצאת בדיקה שלילית, ולא הוכח כי הופלתה ביחס לעובדי מועצה אחרים.
    • אכן , במועד בו נמנעה כניסת העובדת בשל סירובה להתחסן או להציג בדיקה קורונה שלילית, לא הייתה הוראה חוקית שאפשרה למעסיק לדרוש מעובד את המידע האמור ולמנוע מעובד כניסה בהעדרו, שכן התקנות שחייבו כניסת עובד למוסד חינוכי בהצגת תעודת התחסנות או תוצאת בדיקת קורונה שלילית הותקנו מאוחר יותר, החל מחודש ספטמבר 2021. עם זאת, דחה בית הדין את תביעת העובדת לתשלום השכר שנמנע ממנה בתקופת היעדרותה מן העבודה עקב סירובה להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית. בית הדין נימק את פסיקתו בנסיבות הייחודיות שהתעוררו עקב מגיפת הקורונה, שהובילו בכל תחומי החיים לנקיטה באמצעים קיצוניים לשם שמירה על בריאות האזרחים וערך החיים והעובדה שהעובדת בחרה שלא לפעול בהתאם לדרישות המועצה והעדיפה להישאר בביתה.

חשוב לדעת

  • באוגוסט 2021 הותקנו תקנות אשר חייבו, החל מיום 01.09.2021, את כניסתו של עובד למוסד חינוכי בהצגת תעודת התחסנות או תוצאת בדיקת קורונה שלילית. תקנות אלה פקעו ביום 10.3.2022.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.