פיצויים בסכום של 50,000 ₪ נפסקו למועמדת שלא התקבלה לעבודה בשל היותה אישה
בית הדין קבע שמטרת הפיצוי הגבוה היא להרתיע מעסיקים מלהפלות עובדים מטעמים פסולים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:דב"ע נו/3-129
תאריך:08.09.1997
קישור:לקריאת פסק הדין


אישה הגישה את מועמדותה למשרת אשת מכירות. בראיון העבודה נאמר לה שהמשרה אינה מתאימה לנשים עקב שעות העבודה המרובות.
האישה ושדולת הנשים בישראל הגישו תביעה לבית הדין לעבודה בטענה שבהליך קבלתה לעבודה היא הופלתה על רקע היותה אישה.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את התביעה, וקבע כי אין להפלות עובד בהליך קבלה לעבודה, גם אם המעסיק חושב שהוא פועל לטובת העובד.
בית הדין פסק לתובעת פיצויים בסך 50,000 ₪, והדגיש שסכום הפיצוי הגבוה נועד להרתיע מעסיקים מלהפלות מועמדים לעבודה:

"מטרות הפיצוי הן שתיים: פיצוי על נזק ממשי ופיצוי עונשי. מטרת בית הדין בפסיקת פיצויים היא לחנך, בנסיבות העניין את המעביד ואת ציבור המעבידים כולו כדי להשיג את המטרה הסופית של התנהגות שאינה מפלה כנגד פרטים ואינה ניזונה מסטריאוטיפים. לשם כך על הפיצויים להיות אפקטיביים. תכליתו של החוק בסעיף זה מביאה לכך שהמחוקק התכוון גם לפיצויים עונשיים מעבר לפיצויים על נזק שניתן להערכה" (מתוך הפסיקה).

משמעות

  • מעסיקים אינם רשאים לערב שיקולים זרים בהליך קבלת מועמדים לעבודה.
  • במקרה שמועמד מופלה לרעה מטעמים פסולים הוא זכאי לפיצוי מהמעסיק.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.