הקדמה:

מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים, זכאי לדיור ציבורי
ילדיו של זכאי לדיור ציבורי שנפטר, החיים עמו לפחות שלוש שנים (בסמוך למועד פטירתו) ואין דירה בבעלותם, זכאים להמשיך להתגורר באותה דירה ציבורית
שהייה במוסד לשם טיפול רפואי, גם אם נמשכת מספר שנים, אינה מבטלת את זכאותו של דייר להמשיך להתגורר בדירה הציבורית

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים
מס' תיק:
עתמ (י-ם) 983/07
תאריך:
11.11.2008
קישור:
פסק הדין באתר נבו

העותר, הלוקה בפיגור שכלי חמור ובעיות בריאותיות נוספות, התגורר במשך ארבעים ושש שנה עם אמו (הזכאית לדיור ציבורי) בדירה ציבורית, אשר בבעלות המשיבה, עמידר. חמש שנים לפני פטירתה, אושפז העותר על-ידי אמו במוסד סיעודי, משום שלא יכלה לטפל בו בשל גילה ומצבה הבריאותי. העותר אושפז במשך השבוע לשם טיפול רפואי, ובסופי שבוע וחגים התגורר עם אמו. לאחר חמש שנים, בהם שהה העותר באופן חלקי בדירה הציבורית, אמו נפטרה והוא מבקש להמשיך להתגורר באופן קבוע באותה דירה, מתוקף סעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי:

  • דייר ממשיך - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי.
  • זכאי - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים.

לטענת עמידר, העותר אינו "דייר ממשיך" כי לא התגורר בדירה הציבורית, שלוש שנים ברציפות לפני שאמו ה"זכאית" נפטרה. מכאן המחלוקת בין הצדדים.

בית המשפט פסק:

  • מכיוון שלעותר אין מקום מגורים אחר, מלבד המוסד הסיעודי (אליו הועבר לשם טיפול רפואי) ובגלל שבמשך אישפוזו במוסד, המשיך לגור באופן חלקי (בסופי שבוע, בחופשות ובחגים) עם אמו בדירה הציבורית, עד פטירתה - זכאי להמשיך להתגורר בה.
  • שהייה במוסד לשם טיפול רפואי, נחשבת לזמנית ואינה שוללת מאדם לממש את זכויותיו כ"דייר ממשיך" לפי סעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי.
  • במקרים דומים, בהם דן בית המשפט לגבי זכותו של אדם להתגורר במקום מסויים, נפסק:
    • אדם הנזקק לאשפוז ממושך בגין מצבו הרפואי, עלול להיעדר מביתו למשך זמן רב ואינו מנתק בכך בהכרח את זיקת המגורים לביתו.
    • היעדרות מלאה מהדירה ושהייה במוסד סיעודי במשך מספר שנים, בנסיבות מסויימות יכולים להיחשב כהיעדרות ארעית, כאשר קיים סיכוי לחזרתו של הדייר לדירתו.
    • שהייה ממושכת בפנימייה של מוסד חינוכי או במסגרת שירות צבאי סדיר, אינה שוללת את זכאותו של דייר להמשיך להתגורר בדירה ציבורית.

משמעות

  • אדם העונה להגדרת "דייר ממשיך" לפי סעיף 1 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התגורר בדירה הציבורית לפחות שלוש שנים בסמוך למועד פטירת הזכאי (לדיור ציבורי) ובמהלך התקופה הזאת שהה גם במוסד לשם טיפול רפואי - שהותו במוסד היא זמנית ולא שוללת את זכותו להמשיך לגור בדירה הציבורית.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות