הקדמה:

השאלה האם אדם הוא תושב לצורך תוקף הביטוח הלאומי נקבעת על ידי מבחן מרכז החיים
מבחן מרכז החיים בודק היכן מירב הזיקות של האדם, והיכן הוא רואה את מרכז חייו
מספר הימים בהם שהה אדם בחו"ל הוא רק נתון אחד שיש לקחת בחשבון בקביעת מרכז החיים, ואינו הגורם הבלעדי

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
מס' תיק:
בל (ת"א) 37165-12-14
תאריך:
06.11.2016

הרקע לתביעה

  • התובעת היא אישה בת 70, בעלת תעודת זהות ישראלית, אשר עלתה לישראל מרוסיה בשנת 1999 עם משפחתה, והתגוררה מאז עם בן זוגה בדירה בבעלותם בבת ים.
  • בשנת 2013 הודיע המוסד לביטוח לאומי שבגלל שמאז שנת 2007 היא שהתה 58% מהזמן מחוץ לישראל, היא אינה תושבת ישראל מ-2007 ולכן אינה מבוטחת בביטוח לאומי ובביטוח בריאות ממלכתי, ואינה זכאית לקבל קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק).
  • בנוסף, המוסד לביטוח לאומי דרש מהתובעת תשלום חוב שנבע, לדבריו, מקבלת קצבת זיקנה בחלק מהתקופה המדוברת.
  • על רקע החלטה זו הגישה האישה את התביעה.
  • התובעת טענה כי ביקוריה ברוסיה נועדו לשם סיוע לאימה הקשישה המתגוררת לבדה והזקוקה לסיוע בפעולות היומיום, וכן לסיוע בהשגחה על שתי בנותיו של בנה, שהיגר חזרה לרוסיה בשנת 2003.
  • עוד טענה התובעת כי במשך כל התקופה הרלוונטית שמרה על זיקה חזקה לישראל, שהיא מקום מגוריה הקבוע ובו היא מחזיקה חשבון בנק ובו מצוי הנכס היחיד שבבעלותה - הדירה בבת ים. גם בנה השני מתגורר דרך קבע בישראל. לטענתה, לא ניהלה חשבון בנק ברוסיה, לא עבדה שם ולא יצרה כל זיקה כלכלית ברוסיה, ולכן לא התקיימו בעניינה סממנים המעידים על חוסר זיקה לישראל והעתקת מרכז החיים לחו"ל.

החלטת בית הדין

  • כדי לקבוע האם אדם הוא תושב ישראל יש לבחון את כלל נסיבות המקרה והזיקה שלו לארץ, ולא ניתן להסתפק בהשוואה בין מספר החודשים בהם שהה בחו"ל למספר החודשים בהם שהה בארץ.
  • המבחן לקביעת תושבתו של אדם לצורך זכויות מכוח החוק הוא מבחן מרכז החיים, אשר יש לו שני היבטים:
    • ההיבט האובייקטיבי בוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית.
    • היבט הסובייקטיבי בוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
  • יש לקחת בחשבון נסיבות שונות, כמו זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מטרת השהייה מחוץ לישראל ועוד.
  • המגמה של בתי הדין היא להגמיש את הפרשנות של המונח תושב ישראל, כך שלמשל שהייה ממושכת של תושבי ישראל בחו"ל לצורכי עבודה, לימודים או אילוצים בריאותיים של התושב או בן משפחתו לא בהכרח יביאו לשלילת מעמדם כתושבי ישראל.
  • כאשר מדובר באדם שיש לו תעודת זהות ישראלית, הנטל להוכיח שהוא חדל להיות תושב הוא על המוסד לביטוח לאומי.
  • לעניין התובעת, בית הדין קבע ששהיית התובעת ברוסיה, לצורך הטיפול באמה וסיוע בגידול נכדותיה, הייתה שהייה זמנית לצורך מטרה זמנית שלא ניתקה את מרכז חייה מישראל, בה מתגורר בנה השני של התובעת יחד עם אשתו וילדיו.
  • בעובדה שהתובעת לא ניתקה את מרכז חייה מהארץ, תומכות גם העובדות הבאות שלא נסתרו: התובעת התגוררה ברוסיה אצל אמה או אצל בנה, לא עבדה שם ולא רכשה שם נכס, לא ניהלה שם חשבון בנק ואף לא היה לה שם ביטוח רפואי.
  • כמו כן, לתובעת יש דירה בארץ שבבעלותה. עצם קיום רכוש בישראל אינו מלמד על כך שישראל נשארה מרכז החיים, אולם יש בהותרת הדירה בבעלותה כדי לתמוך במסקנה כי לא ניתקה את זיקתה לארץ.
  • כמו כן, בנה השני של התובעת גר בישראל עם אשתו וילדיו.
  • לאור האמור, בית הדין קיבל את התביעה וקבע שהמוסד לביטוח לאומי לא הוכיח שהתובעת הפסיקה להיות תושבת ישראל. לכן, קביעת הנתבע בדבר חוב שנוצר לתובעת בגין קצבת זיקנה ששולמה לה מבוטלת, והתובעת זכאית להמשך תשלום קצבת הזיקנה מיום הפסקתו.

משמעות

  • השאלה האם אדם הוא "תושב ישראל" לצורך הביטוח הלאומי נקבעת על ידי מבחן מרכז החיים, ולא על ידי ספירת הימים בהם שהה מחוץ לארץ בלבד.
  • מבחן מרכז החיים בודק היכן מירב הזיקות של האדם, והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

חקיקה ונהלים