הקדמה:

תצהיר הוא מסמך כתוב וחתום המשמש כעדות בכתב של מוסר התצהיר
התצהיר מכיל ידע עובדתי הידוע באופן אישי למוסר התצהיר
מסירת תצהיר שקרי שקולה למתן עדות שקר
תצהיר שנערכו בו שינויים לאחר שכבר נחתם אינו תקף

תצהיר הוא מסמך כתוב המשמש עדות בכתב של מוסר התצהיר (המצהיר), והוא שקול לעדות בעל-פה בבית המשפט על כל הכרוך בה (אסור למסור תצהיר שקרי, ניתן לזמן לעדות בבית המשפט את המצהיר וכו').

  • בתצהיר ניתן מידע עובדתי כפי שהוא ידוע למצהיר על-פי ידע אישי.
  • כדי שתצהיר יהיה בעל תוקף, על המצהיר לחתום על התצהיר לאחר שהוזהר כי עליו למסור רק מידע הידוע לו כנכון ואמיתי וכי הוא יודע כי הוא צפוי להיענש אם יחתום על תצהיר שקרי.
  • אם המצהיר אינו יודע קרוא וכתוב הוא יכול להטביע סימן אחר על התצהיר במקום חתימה (לדוגמה: טביעת אצבע).
  • האזהרה תימסר למצהיר רק על-ידי אדם המוסמך להזהיר ולהחתים על תצהיר, הנקרא גם "משביע".
  • הגורמים הבאים מוסמכים להזהיר את המצהיר וחייבים לחתום בעצמם על כך שהזהירו את המצהיר על-גבי התצהיר עצמו:
    • שופט.
    • דיין בבית דין דתי.
    • היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם.
    • עורך-דין.
    • ראש רשות מקומית.
    • כל אדם שקיבל הסמכה מפורשת משר המשפטים לחתום על תצהיר.
  • על המצהיר לחתום על התצהיר בנוכחות המשביע.
  • תצהיר שנערכו בו שינויים לאחר שכבר נחתם אינו תקף.

מבנה וצורת התצהיר

  • בתצהיר יש לרשום את שמו המלא של המצהיר, את עיסוקו ואת כתובתו.
  • את התצהיר ניתן לנסח בגוף ראשון (אני/אנחנו) או בגוף שלישי נסתר (הוא/היא/הם/הן).
  • ניתן (ומומלץ) לחלק את התצהיר לסעיפים שונים.
  • כל תיקון או שינוי בתצהיר שנעשה לפני החתימה עליו מחייבים את חתימת שם או ראשי-התיבות של שם המצהיר ליד התיקון או השינוי.
  • בסוף התצהיר צריך להופיע סעיף עם האזהרה שהוזהר המצהיר על-ידי המשביע.
  • בסעיף האזהרה (נקרא גם "מודעת השבעה") יופיעו, מלבד האזהרה עצמה:
    • שמות המצהיר והמשביע.
    • תאריך ומקום החתימה על התצהיר.
    • הצהרה שהשבועה והחתימה על התצהיר נעשתה על-ידי המצהיר בנוכחות המשביע.
    • במקרה שהמצהיר הוא עיוור או אינו יודע קרוא וכתוב - הצהרה על אמיתות מצבו של המצהיר וכי התצהיר הוקרא בפניו והוא הבין את תוכן התצהיר.
    • במקרה שהמצהיר הטביע סימן במקום חתימה על התצהיר - שהטבעת הסימן נעשתה בנוכחות המשביע.
    • כל פרט נחוץ אחר, אם ישנו.
  • אם ישנם מספר מצהירים המצהירים במשותף על גבי אותו תצהיר, שמו של כל אחד מהם צריך להופיע במודעת ההשבעה וכל אחד מהם צריך לחתום בנפרד על האזהרה.

הקלות בתנאים לחתימה על תצהיר בתקופת משבר הקורונה (מרץ 2020)

  • בשל מצב חירום שהוכרז עקב נגיף קורונה, החליטה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי-הדין, להקל בתנאים ובדרישות לחתימה על תצהירים. ההקלות יהיו תקפות עד ה-01.10.2021.
  • לפי החלטות ועדת האתיקה מיום 25.03.2020, 07.04.2020, מיום 13.05.2020 ומיום 27.10.2020, אם קיים צורך דחוף בחתימה על תצהיר בתקופת מצב החירום ועד ליום 01.10.2021, יהיה ניתן לעשות זאת באמצעות היוועדות חזותית (שיחת וידאו) עם עורך-הדין, בתנאי שכל התנאים הבאים יתקיימו:
    1. המצהיר (הלקוח) יזדהה באמצעות מערכת האימות הדיגיטלי של "ממשל זמין" (ראו פירוט בהמשך).
    2. בזמן שיחת הווידאו והאימות, עורך-הדין והמצהיר, נמצאים בישראל.
    3. על המצהיר להציג תעודה מזהה על-גבי הצג הדיגיטלי במהלך שיחת הווידאו.
    4. עוה"ד הקריא בפני המצהיר את האזהרה בנוסח המופיע בהחלטת ועדת האתיקה מיום 07.04.2020.
    5. עוה"ד יתעד בהקלטה חזותית את תהליך האזהרה והאימות בלבד, הכולל את:
      • הסכמת המצהיר לתיעוד בהקלטה חזותית.
      • צילום תעודת הזיהוי של הלקוח.
      • קריאת האזהרה על ידי עוה"ד, אישור האזהרה ע"י המצהיר.
      • הצהרה להקלטה על: תאריך ושעת אימות התצהיר, נושא האימות כמפורט בתחילתו של התצהיר, שמו ומספר רישיונו של עוה"ד.
      • חתימת המצהיר (יובהר כי החתימה יכולה להיעשות על גבי נייר ולהיסרק למחשב או להיעשות מלכתחילה באופן דיגיטלי, כך שאין הכרח דווקא להדפיס את התצהיר במדפסת ולחתום פיזית).
    6. עם סיום החתימה והתיעוד ישלח המצהיר את המסמך (החתום) אל עוה"ד באמצעי דיגיטלי כגון באימייל, ווטסאפ, פקסימיליה וכיו"ב.
    7. מיד עם קבלת המסמך, עוה"ד יוודא שהמסמך שהתקבל בידו הוא המסמך שעליו חתם המצהיר בתיעוד. לאחר מכן, יחתום עוה"ד בעצמו על המסמך ויאשר את זהות המצהיר ואת מתן האזהרה.
שימו לב
  • המסמך שעליו שתי החתימות (של עורך-הדין ושל המצהיר) הוא התצהיר השלם, אותו יהיה ניתן להגיש לבית-משפט או לעשות בו כל שימוש אחר.
  • על עורך-דין המגיש את התצהיר לבית-המשפט לציין כי הוא נערך בשיחת וידאו וכן כי ברשותו תיעוד חזותי (הקלטה) של ההליך, אם ייתבקש להגישו.

אימות דיגיטלי מקוון

חשוב לדעת

  • השימוש בתצהיר נעשה בכל ענפי המשפט בישראל (משפט אזרחי, פלילי מנהלי וכו').
  • במקרים רבים משמש התצהיר כדי לתמוך בבקשות שונות המצריכות הצהרה לגבי התקיימותם של תנאים ומצבים עובדתיים מסוימים, ולאו דווקא כחלק מהליך משפטי המתנהל בבית משפט.

תצהיר לדוגמה

חקיקה ונהלים

  • פקודת הראיות - סעיפים 17,16,15,13,12,11 והתוספת השניה לפקודה (סעיפים 10-1).