אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
אזרח ישראלי הנישא לבן זוג זר רשאי להגיש עבורו בקשה לקבלת תושבות ולאחר מכן אזרחות בישראל
הליך אישור הבקשה נמשך מספר שנים, במהלכן מקבל האזרח הזר רשיונות לישיבה בישראל

אזרח ישראלי הנישא לאזרח זר רשאי להגיש עבור בן זוגו הזר בקשה לקבלת מעמד בישראל. לאחר הגשת הבקשה ייכנסו בני הזוג להליך מנהלי המכונה "הליך מדורג", במהלכו יקבל בן הזוג הזר, ככלל, רישיון ישיבה מסוג ב/1 לתקופה של עד 6 חודשים, ולאחר מכן רישיון לישיבה ארעי (א/5) לתקופה של 4 שנים, שלאחריהן, בהיעדר מניעה, יוכל להגיש בקשה להתאזרחות.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • אזרחים ישראלים הנשואים או עומדים להינשא לבן או בת זוג זרים.

למי ואיך פונים

ההליך למתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי מתייחס ל-3 מצבים שונים לגבי מיקום בני הזוג (בארץ או בחו"ל) והסטאטוס שלהם (נשואים או רוצים להינשא), וכל מצב שכזה מתחלק לסיטואציות נוספות:

בני הזוג נמצאים יחד בחו"ל, ומבקשים להיכנס יחד ארצה לאחר שנישאו

  • הגשת בקשה לאשרת כניסה בקונסוליה בחו"ל.
  • תשלום אגרה בסך 85 ₪.
  • המסמכים שיש לצרף לבקשה כתנאי לאישור אשרת הכניסה:
  • מסמכי נישואים מקוריים, מאושרים ומאומתים (מקור + צילום).
  • צילום תעודת זהות של בן הזוג הישראלי.
  • צילום הדרכון הזר של האזרח הזר.
  • 3 תמונות חזותיות של כל אחד מבני הזוג.
  • הוכחות לחיי נישואים (תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים שמספרים על בני הזוג וההיכרות איתם וכד') ומכתב הסבר מבני הזוג על חייהם המשותפים, אופן ומשך היכרותם.
  • תעודת לידה מקורית של בן הזוג הזר.
  • תצהיר (מאושר על ידי עו"ד) של בני הזוג על אמיתות החומר שהוגש על ידיהם, ועל הבנתם את החובה המוטלת עליהם להודיע למשרד הפנים על כל שינוי בנסיבות המתואראות בבקשה.
  • הצהרת בריאות והצהרה על היעדר עבר פלילי של האזרח הזר.
  • כאשר בני הזוג מבקשים להזמין לישראל גם ילדים קטינים מנישואים קודמים של האזרח הזר יש לצרף:
  • הסכמת ההורה השני או פסק דין מאומת ומתורגם על ידי נוטריון הקובע כי המשמורת על הקטין מוענקת בלעדית לבן הזוג הזר.
  • תעודת לידה של הקטין (מקור + תרגום).
  • כשמדובר על קטינים עד גיל 15: אין צורך בהבאת הוכחות להימצאות הקטינים בחזקתו של בן הזוג הזר לפחות שנתיים קודם למועד הגשת הבקשה, והקטינים יקבלו מעמד זהה לזה שיקבל ההורה, בן הזוג הזר.
  • כשמדובר בקטינים מעל גיל 15: על בני הזוג להביא הוכחות להימצאות הקטינים בחזקת בן הזוג הזר לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה. במקרה שהקטינים אינם בקשר רציף כאמור בשנתיים הקודמות לבקשה, יועבר עניינים של בני הזוג להחלטת ראש רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת החלטה בנושא הקטינים.
  • תשלום ערבות: יש להפקיד ערבות בנקאית בסף 15,000 ₪, ובנוסף, בעבור כל קטין נלווה תופקד ערבות בנקאית בסך 5,000 ₪. הערבות תופקד בלשכת רשות האוכלוסין במקום מגורי בן הזוג הישראלי (ניתן להפקיד בטרם היציאה מישראל או גם בהעדר בן הזוג הישראלי, על ידי נציג מטעמו).
  • לאיתור לשכת האוכלוסין הקרובה למקום המגורים לחץ כאן.
  • כבר בשלב זה של ההליך, יימסר למבקשים מהם המסמכים שיידרשו להמציא בעתיד, כתנאי לאישור הבקשה ומתן המעמד, כדי שיוכלו להצטייד במסמכים טרם כניסתם לישראל, וכך לקצר את משך הטיפול בבקשה. המסמכים שיצטרכו להציג בהמשך הם:
  • דרכון זר תקף לשנתיים
  • תעודת יושר מקורית של בן הזוג הזר. במקרה שלא ניתן להשיג תעודת יושר מקורית, תועבר ההחלטה בבקשה למטה רשות האוכלוסין וההגירה, אולם לא ניתן למנוע את הגשת הבקשה מראש, בנציגות הישראלית או בלשכת האוכלוסין בישראל, רק מחמת היעדרה של תעודת יושר ובלי שהבקשה מועברת להחלטת המטה.
  • מסמכים רשמיים המעידים על מצב אישי קודם של בן הזוג הזר (למשל אם היה נשוי בעבר).
  • תשובת לשכת הקשר בנוגע למסמכים (כשמדובר באזרחי ברית המועצות לשעבר ומזרח אירופה)
  • בקשת הכניסה לישראל תאושר בתוך 30 ימים, בכפוף לעמידה בכל הדרישות המפורטות לעיל.
  • במקרים בהם יש צורך בקבלת עמדה של גורמי ביטחון (משטרה, שב"כ) תתקבל ההחלטה רק לאחר קבלת עמדתם. אם המשטרה מתנגדת לבקשה, ניתן לסרב את הבקשה כבר בשלב זה.
  • לאחר עמידה בכל התנאים המפורטים לעיל, תינתן לבן הזוג הזר אשרת כניסה מסוג ב/2 (=אשרת תייר, שאינה מאפשרת עבודה בישראל) בתוקף ל-30 ימים.

בן הזוג הישראלי נמצא בארץ ומזמין את בן הזוג הזר מחו"ל

  • נוכחות בן הזוג הישראלי בלשכה בעת הגשת הבקשה.
  • הגשת בקשה למתן מעמד עבור בן הזוג הזר + בקשה לאשרת כניסה
  • תשלום אגרה עבור שתי הבקשות (85 ₪ עבור הבקשה לאשרת הכניסה ו-870 ₪ לבקשה למתן המעמד עבור בן הזוג הזר).
  • המסמכים אותם יש לצרף בתנאי לאישור אשרת כניסה לבן הזוג הזר:
  • מסמכי נישואים מקוריים, מאושרים ומאומתים (מקור + צילום).
  • צילום תעודת זהות של בן הזוג הישראלי.
  • צילום הדרכון הזר של האזרח הזר.
  • 3 תמונות חזותיות של כל אחד מבני הזוג.
  • תעודת לידה מקורית של בן הזוג הזר.
  • הוכחות לחיי נישואים (תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה וחברים שמספרים על בני הזוג וההיכרות איתם וכד') ומכתב הסבר מבני הזוג על חייהם המשותפים, אופן ומשך היכרותם.
  • תצהיר (מאושר על ידי עו"ד) של בני הזוג על אמיתות החומר שהוגש על ידיהם, ועל הבנתם את החובה המוטלת עליהם להודיע למשרד הפנים על כל שינוי בנסיבות המתואראות בבקשה.
  • הצהרת בריאות וכן הצהרה על היעדר עבר פלילי של בן הזוג הזר וכן הצהרה על היעדר עבר פלילי של בן הזוג הזר.
  • כאשר לבקשה מצורפים קטינים מנישואים קודמים יש לצרף:
  • הסכמת ההורה השני או פסק דין מאומת ומתורגם על ידי נוטריון הקובע כי המשמורת על הקטין מוענקת בלעדית לבן הזוג הזר.
  • תעודת לידה של הקטין (מקור + תרגום).
  • כשמדובר על קטינים עד גיל 15: אין צורך בהבאת הוכחות להימצאות הקטינים בחזקתו של בן הזוג הזר לפחות שנתיים קודם למועד הגשת הבקשה, והקטינים יקבלו מעמד זהה לזה שיקבל ההורה, בן הזוג הזר.
  • כשמדובר בקטינים מעל גיל 15: על בני הזוג להביא הוכחות להימצאות הקטינים בחזקת בן הזוג הזר לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה. במקרה שהקטינים אינם בקשר רציף כאמור בשנתיים הקודמות לבקשה, יועבר עניינים של בני הזוג להחלטת ראש רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת החלטה בנושא הקטינים.
  • הסכמת ההורה השני למגורי קבע והתאזרחות של קטין נלווה.
  • כבר בשלב זה של ההליך, יימסר למבקשים מהם המסמכים שיידרשו להמציא בעתיד, כתנאי לאישור הבקשה ומתן המעמד. מומלץ להשיג את המסמכים עוד לפני כניסת בן הזוג הזר לישראל, כדי לקצר את משך הטיפול בבקשה. המסמכים שיצטרכו להציג בהמשך הם:
  • דרכון זר תקף לפחות לשנתיים - הדרכון הזר ייבדק מדי שנה, ובכל עת עליו להיות תקף לפחות לשנתיים.
  • תעודת יושר מקורית של בן הזוג הזר. במקרה שבן הזוג הזר לא יכול להמציא תעודת יושר מסיבה מסוימת, תועבר ההחלטה בעניינו למטה הרשות.
  • תשובת לשכת הקשר בנוגע למסמכים (כשמדובר באזרחי ברית המועצות לשעבר ומזא"ר).
  • אם מתעורר במועד הגשת הבקשה חשד אצל הפקידים במשרד הפנים לגבי כנות הקשר של בני הזוג, הם רשאים לדרוש ערבות בנקאית בסך של 15,000 ₪. בנוסף, עבור כל קטין נלווה ערבות של 5,000 ₪. באישור מטה הרשות ניתן להעלות או להוריד את סכום הערבות הנ"ל.
  • בקשת הכניסה תאושר בתוך 30 ימים, לאחר שפקידי הרשות יערכו בחינה ראשונית של הקשר בין בני הזוג, ועמידה בתנאים ובדרישות, ואלא אם כן הבקשה מעוררת חשד לפיקטיביות על פניה.
  • אם יש צורך בעמדת גורמי ביטחון - הרשות תמתין עד מתן תשובתם בטרם תינתן החלטה בבקשה. אם המשטרה מתנגדת לבקשה ניתן לסרב אותה כבר בשלב זה.
  • לאחר עמידה בכל התנאים תינתן לבן הזוג הזר אשרת כניסה מסוג ב/2 בתוקף ל-30 ימים.

בני הזוג נשואים ובן הזוג הזר שוהה בארץ באופן חוקי

חלק זה של ההליך מתייחס גם למצב בו בן הזוג הזר שוהה בארץ באופן חוקי (למשל כעובד זר בעל רישיון עבודה), וגם למצב בו בן הזוג הזר נכנס לישראל יחד עם בן זוגו הישראלי, או בהזמנת בן הזוג הישראלי, כמפורט לעיל

  • תנאים ודרישות להמשך ההליך:
  • על בני הזוג להגיש בקשה לקבלת מעמד בישראל עבור בן הזוג הזר. טופס הבקשה נמצא בעמ' 18 לקובץ המצורף כאן.
  • תשלום אגרה בסך 870 ₪.
  • המסמכים אותם יש לצרף לבקשה הם:
  • מסמכי נישואים מקוריים מאושרים ומאומתים (מקור + צילום).
  • צילום תעודת זהות של בן הזוג הישראלי.
  • צילום דרכונו של הזר המוזמן.
  • 3 תמונות חזותיות של כל אחד מבני הזוג.
  • תעודת לידה מקורית של בן הזוג הזר.
  • הוכחות לחיי נישואים (תמונות משותפות, מכתבים מקרובי משפחה, עדויות על מגורים משותפים, תשלום חשבונות וכיו"ב) ומכתב הבסר מבני הזוג על חייהם המשותפים, אופן ומשך היכרותם.
  • תצהיר של בני הזוג על אמיתות החומר שהוגש על ידם ועל הבנתם את חובתם להודיע למשרד הפנים על כל שינוי בנסיבות.
  • הצהרת בריאות וכן הצהרה על העדר עבר פלילי של בן הזוג הזר.
  • כאשר לבקשה מצורפים קטינים מנישואים קודמים יש לצרף:
  • הסכמת ההורה השני או פסק דין מאומת ומתורגם על ידי נוטריון הקובע כי המשמורת על הקטין מוענקת בלעדית לבן הזוג הזר.
  • תעודת לידה של הקטין (מקור + תרגום).
  • כשמדובר על קטינים עד גיל 15: אין צורך בהבאת הוכחות להימצאות הקטינים בחזקתו של בן הזוג הזר לפחות שנתיים קודם למועד הגשת הבקשה, והקטינים יקבלו מעמד זהה לזה שיקבל ההורה, בן הזוג הזר.
  • כשמדובר בקטינים מעל גיל 15: על בני הזוג להביא הוכחות להימצאות הקטינים בחזקת בן הזוג הזר לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה. במקרה שהקטינים אינם בקשר רציף כאמור בשנתיים הקודמות לבקשה, יועבר עניינים של בני הזוג להחלטת ראש רשות האוכלוסין וההגירה לקבלת החלטה בנושא הקטינים.
  • הסכמת ההורה השני למגורי קבע והתאזרחות של הקטין הנלווה בישראל.
  • לאחר עמידת בכל התנאים והדרישות הנ"ל, תינתן לבן הזוג הזר רישיון ישיבה מסוג ב/1 למשך 6 חודשים.
  • במועד מתן רישיון הישיבה מסוג ב/1 ימסר לבני הזוג כי לצורך אישור הבקשה וכתנאי להמשך הטיפול עליהם להמציא ללשכה המטפלת:
  • דרכון זר בתוקף לשנתים לפחות.
  • תעודת יושר מקורית של בן הזוג הזר - במקרה שבן הזוג הזר לא יכול להמציא תעודת יושר, תועבר ההחלטה בעניינו להחלטת מטה הרשות.
  • מסמכים רשמיים המעידים על מצב אישי קודם של בן הזוג הזר (למשל אם היה נשוי בעבר והתגרש או התאלמן).
  • תשובת לשכת הקשר בנוגע למסמכים (כשמדובר באזרחי ברית המועצות לשעבר ומזא"ר).
  • בנוסף, בני הזוג יצוידו בהפנייה ללשכת הקשר. (המשך טיפול בפרק ה')
  • אם עד למועד הגעת בני הזוג ללשכה טרם התקבלה עמדה מהמשטרה ומהשב"כ (אליהם נעשתה פנייה במועד הראשוני של פתיחת התיק) אזי יוארך רישיון הישיבה מסוג ב/2 שהוענק כבר לבן הזוג הזר.

בני הזוג נשואים ובן הזוג הזר שוהה בארץ באופן בלתי חוקי

  • תנאים ודרישות להגשת הבקשה:
  • נוכחות של בן הזוג הישראלי בלשכה לצורך הגשת הבקשה.
  • הגשת בקשה לקבלת מעמד בישראל (טופס הבקשה נמצא בעמ' 18 לקובץ המצורף כאן.
  • תשלום אגרה בסך 870 ₪.
  • המסמכים שיש לצרף לבקשה הם אותם מסמכים שיש לצרף לבקשה כאשר הזר שוהה בישראל באופן חוקי, כמפורט לעיל.
  • במקרה שבני הזוג נישאו לאחר שהוצא כבר צו הרחקה נגד בן הזוג הזר, פקידי משרד הפנים יבדקו האם הקשר בין בני הזוג מעורר חשד כפיקטיבי על פניו. במקרה שכן - הם יוכלו לעמוד על יציאתו של בן הזוג הזר מהארץ לפני תחילת הטיפול בבקשה, והמשך הטיפול ייעשה בהתאם לטיפול בבקשה של זר המבקש להיכנס לארץ מחו"ל - כמפורט לעיל.
  • לאחר קבלת הבקשה יזומנו בני הזוג לבחינה ראשונית של כנות הקשר ביניהם. בני הזוג יזומנו ללשכה רק לאחר שתתקבל עמדת גורמים רלבנטיים (משטרה, שב"כ). במקרה שרק חלק מהעמדות התקבלו ובני הזוג כבר זומנו לבחינת כנות הקשר יש אפשרות לתת לבן הזוג הזר רישיון ישיבה מסוג ב/2 ל-3 חודשים עד קבלת עמדת כל הגורמים. אם העמדות החסרות יתקבלו בתקופת הרישיון הזמני, יש לזמן את בני הזוג ללשכה כדי להעניק לבן הזוג הזר רישיון מסוג ב/1 ל-6 חודשים בהתאם לנהלים.
  • לאחר עמידה בכל התנאים המפורטים לעיל יינתן לבן הזוג הזר רישיון ישיבה מסוג ב/1 ל-6 חודשים.
  • במועד מתן הרישיון יש להודיע לבני הזוג כי תנאי לצורך אישור הבקשה למתן המעמד הוא המצאת המסמכים הבאים:
  • דרכון זר בתוקף לשנתיים לפחות.
  • תעודת יושר מקורית של בן הזוג הזר. במקרה שבן הזוג הזר לא יכולה להציג תעודת יושר מסיבה מסוימת תועבר הבקשה להחלטת מטה הרשות.
  • מסמכים רשמיים המעידים על מצב אישי קודם של בן הזוג הזר (למשל אם היה נשוי בעבר).
  • תשובת לשכת הקשר בנוגע למסמכים (כשמדובר באזרחי ברית המועצות לשעבר ומזא"ר).
  • לאחר המצאת המסמכים יימשך הטיפול בבקשה. בנוסף, בני הזוג יצוידו בהפניה ללשכת הקשר. (המשך לפי פרק ה').

בן הזוג הזר נמצא בארץ ובני הזוג מבקשים לצאת לחו"ל כדי להינשא

  • במקרה כזה עומדות בפני בני הזוג 3 אפשרויות:
  • אם הזר שוהה בארץ כחוק, עליו לקבל אשרת כניסה (אינטר ויזה) טרם יציאתו את הארץ, בהתאם לנוהל מס' 5.3.0024 של משרד הפנים.
  • לאחר היציאה המשותפת לחו"ל יכנס בן הזוג הישראלי ארצה ראשון, ויזמין את בן הזוג הזר לישראל.
  • בני הזוג יפנו לנציגות ישראל במקום ממנו הם מבקשים להיכנס לישראל, ויגישו בקשה לכניסת בן הזוגכ הזר לישראל.
  • במקרה שבן הזוג הזר השוהה בארץ אינו מחזיק במסמך נסיעה, הוא יופנה לנציגות ארץ אזרחותו בישראל, כדי שזו תנפיק לו מסמך נסיעה. אם אין אפשרות כזו, מדינת ישראל תנפיק לו תמי"ל ליציאה מן הארץ כדי להסדיר את מסמכיו בארצו.

שלבי ההליך

  • לאחר שבן הזוג הזר קיבל אשרת ב/1 לתקופה של 6 חודשים, באחד מהמסלולים המפורטים לעיל, מתחיל למעשה הליך בדיקת הבקשה לגופה:
  • פקידי לשכת רשות האוכלוסין וההגירה יבדקו את המסמכים ואת פרטי המבקשים, יוודאו שכל המסמכים הדרושים הוגשו, וכי נשלחו בקשות לקבלת עמדה ומידע מכל הגורמים הדרושים (משטרה, שב"כ, מת"ק, ביטוח לאומי, משרד החינוך).
  • החלטה לאשר את הבקשה ולהכניס את בני הזוג להליך המדורג תתקבל לאחר בדיקה מקיפה - לרבות ראיון אישי - לגבי המרכיבים הבאים:
  • כנות הקשר בין בני הזוג ומשך קיומו.
  • בדיקה כי מרכז החיים של בני הזוג נמצא בישראל.
  • היעדר מניעה בטחונית או פלילית לאישור הבקשה - אם הבקשה נדחית מנימוקים בטחוניים או פלילייים ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף שנה ממועד מתן ההחלטה האחרונה).
  • ככלל, בני הזוג לא יוכלו לקבל אישור לתחילת ההליך המדורג ללא המצאת תעודת יושר. אם מסיבה כלשהי בן הזוג הזר לא יכול להמציא תעודת יושר עליו לנמק את הסיבה לכך, ככל שניתן באמצעות מסמכים, והבקשה תועבר להחלטת מטה הרשות (גוף מנהלי בכיר יותר בתוך רשות האוכלוסין וההגירה).
  • לאחר עמידה בכל התנאים והמצאת כל המסמכים הדרושים - אפילו אם טרם עברו 6 חודשים באשרת ב/1 - תאושר הבקשה ובני הזוג יתחילו בהליך המדורג. בן הזוג הזר יקבל רישיון ישיבה מסוג א/5 לשנה.

ההליך המדורג

  • לבן הזוג הזר תונפק תעודת זהות ארעית (רישיון ישיבה מסוג א/5).
  • הרישיון הארעי יינתן כל פעם לשנה אחת, ולתקופה כוללת של 4 שנים.
  • על בני הזוג לפנות ללשכת המטפלת בעניינם שלושה חודשים לפני תום תוקפו של כל רישיון, כדי להגיש בקשה להארכת תוקף הרישיון, ולהודיע ללכה על כל שינוי שחל בעניינם ביחס למידע שהועבר על ידם בעבר, גם אם טרם תם תוקף הרישיון.
  • לפני הארכת הרישיון בכל שנה, תיערך בדיקה מחודשת של כנות קשר הנישואים והמשך קיומו, ובני הזוג יתבקשו להציג ראיות להוכחת חייהם המשותפים בישראל. במסגרת הבדיקה ייערך לבני הזוג ראיון, ותתקבל עמדת הגורמים הרלבנטיים לגבי בן הזוג הזר, וילדיו שמעל גיל 14.
  • בנסיבות מיוחדות ביותר רשאי ראש רשות האוכלוסין לקצר כל תקופה שצוינה לעיל, מטעמים שיירשמו.
  • במקרה שבמהלך ההליך נותק הקשר בין בני הזוג, עליהם לפנות ללשכה לטיפול בהתאם לנוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג, שקובע מה דינו של בן הזוג הזר מבחינת מעמדו בישראל, בהתאם לנסיבות ולמועד של ניתוק הקשר.

סיום ההליך - התאזרחות

  • עם פנייתם של בני הזוג ללשכה המטפלת בחלוף 4 שנים ברישיון ישיבה מסוג א/5 (3 חודשים לפני תום תוקף הרישיון), יודיע בן הזוג הזר את החלטתו הסופית, לאחר שיברר את המצב המשפטי עם נציגי מדינתו, לגבי המעמד שהוא מבקש לקבל: אזרחות ישראלית או רישיון לישיבת קבע (יש מדינות שלא מאפשרות לאזרחיהן להחזיק בשתי אזרחויות, ועל כן יתכן שהאזרח הזר לא יהיה מעוניין באזרחות ישראלית).
  • בשלב זה תיערך בדיקה נוספת של קיומו וכנותו של קשר הנישואים, קיומו של מרכז חיים בישראל ועמדות גורמים עדכניות.
  • על המתאזרח יהיה לעמוד בכל תנאי ההתאזרחות הקבועים בסעיף 7 לחוק ההתאזרחות התשי"ב 1952.
  • במקרה שהבקשה עומדת בכל תנאי האזרחות, כולל שהייה בישראל 3 מתוך 4 שנים ומתוכן שנתיים אחרונות ברציפות, ולאחר דיון בועדה לשכתית, רשאי מנהל הלשכה לאשר את סיום ההליך המדורג, והעברת הבקשה לשלב ההתאזרחות. בשלב זה הדרכון הזר כבר לא חייב להיות בתוקף כתנאי להמשך ההליך.
  • במקרה שלא מקוימים כל תנאי ההתאזרחות, או עולה חשד לאי קיום מרכז חיים בישראל או לכנות הקשר, רשאי ראש ענף ברשות לאשר הארכה בשנה נוספת של רישיון הישיבה הארעי מסוג א/5. במקרה כזה, הבקשה תדון בשנית בתום שנת ההארכה.
  • הבקשה להתאזרחות תטופל בידי פקיד מוסמך בנושא אזרחות, בלשכת הרשות בה התנהל הטיפול בבני הזוג עד כה.
  • במקרה שילדי בן הזוג הזר הכלולים בבקשה כבר בגרו ועברו את גיל 18, יהיה עליהם להגיש בקשה נפרדת להתאזרחות, והם יצטרכו לעמוד בנפרד בתנאי סעיף 7 לחוק האזרחות.
  • הבקשה תאושר על ידי מנהל לשכת רשות האוכלוסין לאחר קיום ועדה לשכתית. אם הבקשה מאושרת - בן הזוג הזר יזומן בכתב להגיע ללשכה ולתת הצהרת אמונים למדינת ישראל, בהתאם להוראות נוהל מס' 4.4.006. לאחר השלמת פעולת הצהרת האמונים יאושר האזרוח באופן סופי.
  • במקרה שהבקשה להתאזרחות לא מאושרת - יישלח סירוב מנומק.

ערעור

  • על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה בהליך זה, לרבות על אי מתן החלטה כלל, ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים במחוז בו יושבת הלשכה המטפלת בבקשה.
  • ככלל, יש לעתור לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום בו נודע לבני הזוג על ההחלטה - לפי המוקדם. ואולם, בית המשפט רשאי להאריך מועד להגשת עתירה, אם ראה הצדקה לכך.

חשוב לדעת

ראו גם
  • אזרחות ותושבות בישראל
  • מעמד לבן זוג של אזרח ישראלי, לרבות בני זוג מאותו מין (ידועים בציבור)
  • מעמד לקטינים שנולדו בישראל על ידי הכרה באבהות

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים === הרחבות ופרסומים

==

מקורות