מעסיק שקבע לאשה שיצאה לפנסיה מוקדמת תנאי פרישה שונים מאלה שהיה נותן לגבר חוייב בפיצוי העובדת בכ-730,000 ש"ח
בית הדין קבע כי אין רלוונטיות לעובדה שהתנאי המפלה נקבע במסגרת הסכם עליו חתמה העובדת הפורשת מרצון
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב -יפו |
|---|---|
| שם התיק: | סע"ש 39011-01-21 |
| תאריך: | 04.07.2024 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
תקציר פסק הדין
- העובדת יצאה לפרישה מוקדמת בהתאם להסכם פרישה אישי שנחתם איתה בהתאם לתנאיו של הסכם קיבוצי שנחתם בין המעסיק לעובדים. בהתאם להוראה בהסכם הקיבוצי, שקובעת שהעובדים ימשיכו מהמעסיק קיצבה עד למועד בו ניתן להתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה בתנאים מיטיבים, נקבע בהסכם האישי שבגיל 62 (גיל "פרישת רשות" לנשים), העובדת תפסיק לקבל את הקצבה מהמעסיק, ותתחיל לקבל קצבת פנסייה מקרן הפנסיה.
- העובדת טענה שתנאי הסכם הפרישה מפלים אותה לרעה בהשוואה לעובד גבר, אשר גם לו היה פורש מעבודתו, היה ממשיך לקבל גמלה מהמעסיק עד גיל 67 (מאחר שלגברים לא קיים הסדר מקביל המאפשר קבלת כספי פנסיה מהביטוח הפנסיוני קודם לגיל פנסיית חובה).
- העובדת הדגישה שמאחר שהפסיקה לקבל את הגמלה מהמעסיק כבר בגיל 62 - פחתו שיעורי הפנסיה להם תהיה זכאית בהגיעה לגיל 67. הפחתה מקבילה לא היתה מתרחשת, לו היתה גבר.
- המעסיקה טענה שהעובדת פועלת בחוסר תום לב מאחר שהיא זאת שביקשה לחתום על הסכם הפרישה ואף ניהלה משא ומתן על כל תנאיו.
- בית הדין קבע כי ההסכם אכן מפלה בין גברים לנשים.
- ההפליה מובנית בתנאי ההסכם, והיא קיימת למרות שהעובדת לא השוותה עצמה לעובד ספציפי שניתנו לו תנאים מיטיבים.
- עוד קבע בית הדין שבכך שהעובדת חתמה על הסכם הפרישה מיוזמתה, ובמודע, אין די כדי "לרפא" את האפליה הכרוכה בהוראות ההסכם. לא ניתן לשלול זכות לשוויון בשל חוסר תום לב.
- בית הדין קבע כי העובדת זכאית לפיצוי על היעדר הקצבה בתקופת השנים מגיל 62 עד לגיל 67 בגובה של כ-700,000 ש"ח.
- פיצוי נוסף בגובה של 30,000 ש"ח ניתן לעובדת בגין הפלייתה לרעה.
משמעות
- קביעת תנאי שמבחין בין גברים לנשים לגבי הזכות לקבלת קיצבה מהמעסיק מהווה אפליה אסורה.
- גם אם עובד חותם על הסכם מרצונו, לא ניתן לפגוע במסגרת ההסכם בזכותו לשוויון.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
}}