גמלה לשמירת הריון (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת הריון למשך 30 יום לפחות, זכאית לגמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי
עובדת שנעדרה פחות מ-30 יום זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בתקופה זו בתנאי שצברה מספיק ימי מחלה
אם הרופא המליץ על הפחתת היקף משרה ולא על שמירת הריון מלאה, המעסיק רשאי לנכות ממשכורתה של העובדת את שעות ההיעדרות מהעבודה
בתקופת שמירת ההריון ממשיכה העובדת לצבור ותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים, דמי הבראה וימי חופשה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת הריון למשך 30 יום לפחות, זכאית לגמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי.

  • הגמלה נועדה לפצות את האישה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת הריון.
  • בתקופה זו העובדת אינה זכאית לשכר מהמעסיק, אך התקופה נחשבת כוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים, דמי הבראה וימי חופשה.
  • עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום אינה זכאית לגמלה, אלא לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות על חשבון ימי המחלה שצברה במקום העבודה (מי שלא צברה די ימי מחלה רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום, או שינוכו לה ימי חופשה עבור אותם ימים).

מהו מצב של שמירת הריון?

  • סעיף 58 לחוק ביטוח הלאומי מגדיר "שמירת הריון" כהיעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
    • מצב רפואי הנובע מההריון ומסכן את האישה או את עוברה, בהתאם לאישור רפואי בכתב.
    • מצב שבו העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ובתנאי שלא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעסיק (ראו פרטים נוספים לגבי איסור על העסקת עובדת בהריון בעבודות מסוכנות).

מי זכאית?

  • עובדת, שכירה או עצמאית, העונה על כל התנאים הבאים:
    1. היא תושבת ישראל.
    2. שולמו עבורה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההריון.
    3. יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת הריון לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות. ייתכן שיידרש אישור מרופא תעסוקתי, אם הסיבה לשמירת ההריון היא סכנה לעובדת או לעובר בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה.
    4. לא משולם לה תשלום עבור תקופת שמירת ההריון מגוף אחר.
  • עובדת שהיתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה עבור ימים אלה. אם אושרה לעובדת תקופה נוספת של שמירת הריון, היא תהיה זכאית שוב לגמלה אם היתה בשמירת הריון 14 ימים רצופים לפחות בכל תקופה נוספת.

מי לא זכאית?

  • מי שנמצאת בשמירת הריון ויצאה לחו"ל אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה מהארץ (אם שמירת ההריון היא בשל סוג או סביבת העבודה, ניתן לצאת לחו"ל מבלי שהזכאות תפגע).
  • עובדת זרה וכל מי שאינה תושבת ישראל, אף אם היא עונה על שאר תנאי הזכאות שפורטו למעלה.

תהליך מימוש הזכות

  • ניתן להגיש תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון מיד כשמתחילה שמירת ההריון, ולא יותר משנה לאחר תחילתה.
  • את התביעה מגישים לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים, על גבי טופס תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון.
  • לטופס התביעה יש לצרף טופס אישור רפואי לשמירת הריון חתום בידי רופא מומחה לנשים ולידה.
  • במקרים שבהם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה הם הסיבה לשמירת ההריון, יש לצרף מכתב מהמעסיק לגבי אופי העבודה ואישורו על כך שלא נמצאה לעובדת עבודה חלופית. ייתכן שיידרש גם אישור מרופא תעסוקתי.
  • מעסיק של עובדת שכירה יאשר בטופס את הפרטים לגבי חודשי עבודתה ושכרה ב–10 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. עובדת שעבדה אצל כמה מעסיקים, תצרף אל הטופס אישור מכל אחד מהם.
  • עובדת עצמאית תציין בטופס התביעה את סניף המוסד לביטוח לאומי שבו היא משלמת את דמי הביטוח.
  • מי שהיתה בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, בתקופה ששולמו עבורה דמי ביטוח, תצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או משרד הכלכלה על מקום ההכשרה או השיקום וזמן ההכשרה או השיקום.
  • רופא מטעם הביטוח הלאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בנוגע לאישור הרפואי.
  • ההחלטה אם קיימת זכאות לגמלה תינתן לאחר שחלפו 30 ימים של שמירת הריון.
  • מועד תחילת הזכאות לגמלה לא יעלה על שבועיים לפני היום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שעל פיה נקבע כי היא זקוקה לשמירת הריון.
  • הגמלה משולמת בכל 20 לחודש עבור החודש הקודם, בהתאם למספר הימים הקלנדריים שהיו באותו חודש (כולל שבתות וחגים).

קבלת גמלה עבור תקופה נוספת של שמירת הריון

  • כדי לקבל גמלה עבור תקופה נוספת של שמירת הריון יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי טופס אישור רפואי לשמירת הריון, שבו יאשר רופא מומחה למחלות נשים ולידה את התקופה הנוספת של שמירת ההריון.
  • המועד האחרון למסירת טופס האישור הרפואי הוא 12 חודשים מתחילת התקופה הנוספת של שמירת ההריון.
  • ניתן לדווח על המשך או סיום תקופת שמירת ההריון באמצעות מוקד טלפוני לדיווח על שמירת הריון.

סכום הגמלה

  • שיעור הגמלה ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שתי האפשרויות:
    • 291.9 ש"ח, נכון לשנת 2017 (לשיעורים שנקבעו בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי).
    • שכר העובדת (החייב בדמי ביטוח) ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עקב שמירת ההריון מחולק ב-90, או ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה מחולק ב- 180, לפי הגבוה מביניהם (ולא יותר מ- 291.9 ש"ח).
  • עובדת שכירה שלא קיבלה שכר מלא ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה (בשל שמירת ההריון או בשל סיבה אחרת כגון שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה) ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה בחודשים אלה או לחישוב שכרה על-פי החודשים שקדמו לחודשים שבהם לא קיבלה שכר מלא.
    • על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי "חופשה" כוללת חופשה שנמשכה עד חודש, גם אם נלקחה מבחירה של העובדת.
    • כמו כן, נקבע בחוזר כי תיתכן השלמת שכר לתקופה שהעובדת שהתה בה בחופשת לידה שהוארכה ללא תשלום דמי לידה (עבור לידה שקדמה להריון הנוכחי).
  • לעובדת עצמאית ששמירת ההריון שלה החלה מה- 27.04.2016 ואילך, תחושב הגמלה באופן הבא:
    • בשלב הראשון תשולם הגמלה לפי המקדמות.
    • עם קבלת השומה, תחושב הגמלה בשנית, על בסיס השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת - לפי הגבוהה מביניהן.
  • על סכומי הגמלה שצויינו משולמת תוספת יוקר ומנוכים מהם דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
  • מספר הימים שעבורם תשולם הגמלה הוא מספר הימים הקלנדריים באותו חודש, כולל שבתות וחגים.
דוגמה:
בחודש אפריל שבו 30 ימים, זכאית האישה לתשלום יומי כפול 30 ימים (אם היתה בשמירת הריון במשך כל החודש), הכוללים בתוכם את כל השבתות ואת חג הפסח שחל במהלכו. לעומת זאת בחודש מרץ תהיה אישה זכאית לתשלום יומי כפול 31 יום.
על פי מייל מבלהה מיום 4.12.2016
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 08:28, 4 בדצמבר 2016 (IST)

תשלום הפרשים לגמלה לשמירת הריון

  • במקרים הבאים עובדת שקיבלה גמלה לשמירת הריון עשויה להיות זכאית לתשלום הפרשים:
    • לאחר שקיבלה את הגמלה לשמירת ההריון, המעסיק שילם לה תשלום נוסף (כגון דמי הבראה, ביגוד, או בונוס) המתייחס גם לתקופה שלפיה חושבה הגמלה, וסכום התשלום הנוסף עולה על רבע משכר המינימום.
    • המעסיק שילם לה הפרשי שכר עבור תקופת עבודה שקדמה לתשלום הגמלה.
  • על-מנת לקבל את ההפרשים מהמוסד לביטוח לאומי, על העובדת לכתוב מכתב בקשה לתשלום ולצרף אליו אישור מהמעסיק (טופס ממוכן) ואת תלוש השכר שמופיע בו התשלום הנוסף או ההפרשים ששולמו לעובדת.
  • את מכתב הבקשה והמסמכים יש להגיש למחלקת אמהות בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים (באמצעות הדואר או בתיבת השירות שמחוץ לסניף).
  • ניתן להגיש את הבקשה לא יאוחר מ- 12 חודשים מהיום שבו שולמו ההפרשים על-ידי המעסיק.
  • פקיד התביעות בסניף יבדוק את הבקשה, ויחליט אם קיימת זכאות להפרשים.

זכויות תעסוקתיות במהלך שמירת הריון

חשוב לדעת

  • עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת הריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי עבור הימים ששילם לה המעסיק. כמו כן, המעסיק רשאי שלא להסכים לשימוש בימי המחלה העומדים לרשות העובדת.
  • מי שקיבלה גמלה לשמירת הריון עד ללידה, ישולמו לה דמי לידה באופן אוטומטי מבלי שתצטרך להגיש תביעה לדמי לידה. התשלום יועבר לחשבון הבנק בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת הריון.

אי זכאות לגמלה

  • עובדת עצמאית שתביעתה לגמלה לשמירת הריון נדחתה בשל פיגור בתשלום דמי הביטוח הלאומי עשויה להיות זכאית להענקה מטעמי צדק. למידע נוסף ראו הענקה מטעמי צדק למי שתביעתם לגמלה נדחתה.
  • נכון להיום, החוק אינו מכיר בהיעדרות חלקית לצורך גמלה לשמירת הריון.
  • במקרים שבהם העובדת אינה זכאית לגמלת שמירת הריון אך הרופא המליץ על מנוחה מעבודה, היא רשאית לנצל את ימי המחלה העומדים לרשותה (המעסיק אינו רשאי לשלול זאת ממנה).
  • במקרה שהרופא המליץ על הפחתת היקף משרה (ולא על שמירת הריון), המעסיק רשאי לנכות מהמשכורת את שעות ההיעדרות מהעבודה.
  • אם העובדת אינה זכאית לגמלה לשמירת הריון, אך רופא אישר בכתב שסוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את עוברה או אותה בשל היותה בהריון, או מונעים ממנה לבצע את תפקידה, אזי רשאית העובדת לצאת לחופשה ללא תשלום. למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום לעובדת בהריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה.

ארגוני סיוע


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

פסקי דין