דמי ביטוח לאומי לעובד במשק בית (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

מעסיק של עובד/ת במשק בית חייב להירשם כמעסיק ולשלם עבור העובד/ת דמי ביטוח לאומי
לא ניתן לשלם דמי ביטוח לאומי לעובד/ת ללא מסירת פרטי העובד/ת
חובת הרישום והתשלום חלה גם על מי שמעסיק תושב חוץ (עובד זר) במשק ביתו

מי שמעסיק עובד במשק בית מחויב להירשם כמעסיק בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו, בתוך שבועיים מהיום שהחל להעסיק את העובד.

  • על המעסיק לדווח באופן שוטף על עבודתו של העובד ולשלם בעדו את דמי הביטוח הלאומי.
  • לא ניתן לשלם דמי ביטוח לאומי לעובד ללא מסירת פרטי העובד.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • עובד במשק בית נחשב מי שמועסק בעבודות שוטפות ורגילות במסגרת ביתו הפרטי של המעסיק או בעבודות ניקיון בבניין משותף.
  • בהגדרה זו נכללים גם מי שעוסקים בטיפול בילדים, מבוגרים, קשישים או סיעודיים. כמו כן נכללים נהג פרטי, שומר ומי שמועסק בצורה משותפת על ידי קבוצת הורים בשמירה על ילדים (גם אם ההעסקה מחוץ לבית). לרשימה המלאה של סוגי העבודות הנכללות במשק בית.
  • ככלל, מדובר בעבודות הנחוצות לשמירה על אחזקה תקינה ועל תפקוד של משק הבית הפרטי או הבניין המשותף, והן נועדו לסייע לבעל הבית הפרטי או לבני ביתו בניהול משק הבית.
  • מעסיק של עובד במשק בית נחשב מי שמעסיק עובד הנחשב כעובד במשק בית, והקשר ביניהם נמשך יותר מ–6 ימים, גם אם העובד לא עבד ברציפות בפרק הזמן הזה.
  • חובת הרישום והתשלום חלה גם על מי שמעסיק תושב חוץ (עובד זר) במשק ביתו.
  • הוראה פרטית, בין אם היא נעשית בבית התלמיד ובין אם היא נעשית בבית המורה, אינה נכללת בהגדרת עבודה במשק בית.

שיעור דמי הביטוח הלאומי

  • שיעור דמי הביטוח לעובד מגיל 18 עד גיל פרישה הינו 7.25% מהשכר (5.25% על חשבון המעסיק, 2% על חשבון העובד).
  • שיעור דמי הביטוח לעובד מתחת לגיל 18 הינו 2% מהשכר.
  • שיעור דמי הביטוח לעובד מגיל פרישה ועד לגיל זכאותו לקצבת זיקנה הינו 6.25% מהשכר (5.25% על חשבון המעסיק, 1% על חשבון העובד).
  • שיעור דמי הביטוח לעובד הזכאי לקצבת זיקנה הינו 2% מהשכר.
  • שיעור דמי הביטוח לעובדים תושבי יהודה שומרון או תושבי חוץ לארץ הינו 2% מהשכר.
  • לטבלת שיעורי דמי ביטוח והסכומים לעובד במשק בית באתר המוסד לביטוח לאומי.
דוגמה:
  • משפחה המעסיקה בביתה מטפלת סעודית על מנת לטפל בסב המשפחה בן ה-90.
    • המטפלת מועסקת כ-40 שעות בחודש על חשבון המשפחה (יתר השעות ממומנות על ידי הביטוח הלאומי).
    • השכר לשעה של המטפלת הינו 40 ש"ח.
    • המטפלת הינה בת 63, זכאית לקצבת זיקנה.
    • גובה דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי הינו 32 ש"ח לחודש (2% ממשכורת חודשית של 1600 ש"ח) .
דוגמה:
  • משפחה המעסיקה בביתה עוזרת בית פעם בשבוע למשך 5 שעות.
    • העוזרת מועסקת בין 20 ל-25 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של העוזרת הינו 50 ש"ח.
    • העוזרת הינה בת 35.
    • גובה דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש בו עבדה העוזרת 25 שעות הינו 91 ש"ח (7.25% ממשכורת חודשית של 1,250 ש"ח). 25 ש"ח מהסכום (2% מהשכר) ינוכו משכר העוזרת.
דוגמה:
  • משפחה המעסיקה בביתה שמרטפית בת 17 פעמיים בשבוע למשך 3 שעות כל פעם (סה"כ 6 שעות בשבוע).
    • השמרטפית מועסקת בממוצע 27 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של השמרטפית הינו 26.88 ש"ח.
    • גובה דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש בו עבדה השמרטפית 27 שעות הינו 14.52 ש"ח (2% ממשכורת חודשית של 725.76 ש"ח).
  • שיעורי דמי הביטוח מחושבים מהשכר ברוטו (השכר לפני הניכויים השונים, כגון: מס הכנסה, פנסיה וכו').

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

  • על המעסיק לדווח על העובד באופן שוטף ולשלם את דמי הביטוח בעדו ארבע פעמים בשנה במועדים האלה:
    • ב-20 באפריל - בעד חודשי העבודה ינואר - מרס שקדמו למועד הדיווח;
    • ב-20 ביולי - בעד חודשי העבודה אפריל - יוני שקדמו למועד הדיווח;
    • ב-20 אוקטובר בעד חודשי העבודה יולי - ספטמבר שקדמו למועד הדיווח;
    • ב-20 ינואר בעד חודשי העבודה אוקטובר - דצמבר שקדמו למועד הדיווח.
  • בתחילת כל שנה ישלח המוסד לביטוח לאומי למעסיק פנקס מיוחד לדיווח ולתשלום, אך ניתן לדווח ולשלם גם בטופס תשלום דמי ביטוח לעובדים במשק בית באתר שירות התשלומים של ביטוח לאומי (לתשומת הלב, אתר התשלומים תומך רק בדפדפן מסוג explorer).
  • על-פי חוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 20.02.2013:
    • בפנקס משק בית הנשלח למעסיקים, מודפס מספר מזהה פנקס, המתחלף בכל שנה.
    • באמצעות המספר המזהה ניתן לדווח ולשלם באתר התשלומים ללא צורך בציון פרטיו האישיים של המעסיק (פרטי המעסיק רשומים במערכת ואין צורך להדפיסם מחדש בכל דיווח).
    • כמו כן, באמצעות מספר זה יכולים ועדי בתים לדווח ולשלם באמצעות אתר התשלומים (פעולה שלא היתה אפשרית לפני כן).
  • על-פי החוק חייב המעסיק לרשום בכל שובר של דיווח ותשלום את פרטיו של העובד: שם פרטי, שם משפחה, שנת הלידה ומספר תעודת הזהות. דיווח שמועבר לביטוח הלאומי בלי פרטי העובד ייחשב כאילו לא הוגש.
  • בנוסף, חלה חובה לפרט בכל דיווח:
    • סוג העבודה,
    • מספר שעות ההעסקה,
    • מספר ימי ההעסקה,
    • שכר עבור כל אחד מהחודשים המפורטים בדוח,
    • באילו ימים בשבוע מתבצעת העבודה.
  • לכל דיווח יש לצרף את חתימת המעסיק לצד ההצהרה על נכונות נתוני הדיווח.
  • אם חדל המעסיק להעסיק את העובד, עליו להודיע על כך לסניף המוסד לביטוח לאומי שבו מתנהל תיקו.
  • אם המעסיק התחיל להעסיק עובדים חדשים במשק הבית או שעובדים במשק הבית הפסיקו לעבוד אצלו - עליו לרשום בדוח את פרטיהם של כל העובדים שעבדו פרק זמן כלשהו, בתקופה שבעדה מוגש הדוח. יש לדווח על כל עובד בשובר נפרד. בפנקס יש שובר רזרבי לדיווח עבור עובד נוסף לרבעון אחד.
  • תשלום המעסיק כולל את חלקו של העובד בדמי הביטוח, כלומר על המעסיק לנכות את חלקו של העובד בדמי הביטוח משכר העובד.

פיגור בתשלום

  • מעסיק שפיגר בתשלום דמי הביטוח בעד העובד, יחויב בתשלום דמי ביטוח על-פי שכרו של העובד בפועל, אך לא פחות ממחצית השכר הממוצע במשק - 4,837 ש"ח בשנת 2017 (7,732 ש"ח בשנת 2016, 4,630 ש"ח בשנת 2015, 4,545 ש"ח בשנת 2014 ו- 4,414 ש"ח לפני כן), כפי שהיה בכל אחד מן החודשים שבעדם היה פיגור בתשלום בנוסף לקנסות והפרשי הצמדה. לפרטים ראו תשלום חוב לביטוח לאומי.
  • בפועל ניתן לשלם עד שנה אחת אחורה ללא קנסות. במידה ולא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה העולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף תצהיר של העובד ותצהיר של המעסיק, שבהם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובד למעסיק. במקרה כזה יחוייב המעסיק גם בהפרשי הצמדה ורבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.
  • אם התרחש מקרה המזכה את העובד בקצבה, ובעת המקרה לא הסדיר המעסיק את רישומו כחוק או לא שילם דמי ביטוח במועד, רשאי המוסד לביטוח לאומי לדרוש מהמעסיק את השווי הכספי של הקצבאות ששולמו לעובד בגין אותו מקרה, נוסף על דמי הביטוח.

חשוב לדעת

  • תשלום דמי הביטוח במועדם מהווה תנאי לזכאותו של העובד לקצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי.
  • אי-רישום פרטי העובד או רישום לא נכון עלול לפגוע בזכויותיו של העובד בביטוח הלאומי, גם אם שולמו בעדו דמי הביטוח.
  • אם התרחש מקרה המזכה את העובד בקצבה, ובעת המקרה לא הסדיר המעסיק את רישומו כחוק או לא שילם דמי ביטוח במועד, רשאי המוסד לביטוח לאומי לדרוש מהמעסיק את השווי הכספי של הקצבאות ששולמו לעובד בגין אותו מקרה, נוסף על דמי הביטוח.
  • המוסד לביטוח לאומי עשוי לחקור מעסיקים החשודים באי-תשלום דמי ביטוח בעבור עובדיהם, ובמקרים מסויימים ייתכן שיוגש כתב אישום. למידע על זכויות הנחקרים ראו זכותון נחקרים בביטוח הלאומי.