ראש השנה האזרחית (סילבסטר) (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

ראש השנה האזרחית 2018 חל ביום שני 01.01.2018
ערב ראש השנה (סילבסטר) חל ביום ראשון 31.12.2017 בלילה
האורתודוקסים מציינים את החג בתאריך 14.01.2018, ואת ערב החג ב-13.01.2018
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

ראש השנה האזרחית הוא אחד מהחגים המצויינים על ידי מאמינים נוצרים ואחרים בעולם ובישראל.

  • עובדים נוצרים רשאים להיעדר מעבודתם במועד זה מבלי ששכרם ייפגע.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.

ערב החג (הסילבסטר)

  • חגיגות ראש השנה האזרחית מתחילות בערב החג (סילבסטר). ערב החג יחול ביום ראשון 31.12.2017. האורתודוקסים חוגגים את ערב החג ביום שבת 13.01.2018.

עבודה בערב החג

  • ככלל, ערב החג עבור עובדים נוצרים הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 - 7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • ראו הרחבה בנושא עבודה בערבי חג.
  • להרחבה בנושא אורך יום עבודה ראו: יום עבודה ושבוע עבודה.

חופשה בערב החג

  • חופשה ביוזמת המעסיק
    • מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה.
    • מעסיק רשאי להחליט כי בערב החג יצא העובד לחופשה (במקרה כזה החופשה היא על חשבון ימי החופשה השנתית שצבר העובד).
    • על המעסיק להודיע לעובד מבעוד מועד על כך.
  • חופשה ביוזמת העובד
    • ערב ראש השנה האזרחית נחשב כיום בחירה. המשמעות היא כי זהו אחד מהמועדים שעובד רשאי לבחור אותם כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית (כמו כן, ראש השנה האזרחית עצמו נחשב כיום בחירה, כפי שיפורט בהמשך).
    • לשם מימוש זכאותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעסיק לאשר את בקשתו.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו: ימי חופשה לבחירה.
    • במקרה שהעובד כבר ניצל את ימי הבחירה שלו בשנה זו, הוא רשאי לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה באותו יום (אין צורך לבקש זאת 30 יום מראש), אולם בניגוד ליום בחירה, המעסיק אינו חייב להסכים לבקשת העובד, אם כי במקרה כזה עליו לנמק את התנגדותו בטעמים סבירים (כמו צרכי עבודה וכו'). למידע נוסף ראו חופשה שנתית.
  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו: תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו: חופשה שנתית.
דוגמה:
ערב ראש השנה האזרחית 2018 חל ביום ראשון 31.12.2017. החג עצמו חל ביום שני. אם העובד יצא מרצונו לחופשה בערב החג או שהמעסיק קבע כי על העובד לצאת לחופשה, או אם המעסיק החליט כי בערב החג לא יעבדו כלל במקום העבודה, אזי לכל העובדים שלא יעבדו באותו יום, ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

הזכות לחופשה במהלך החג

עובדים נוצרים

  • כלל העובדים זכאים להיעדר מעבודתם בהתאם לחגים הנהוגים בדתם.
דוגמה:
מהנדסת תוכנה נוצרית שעובדת בחברת הייטק בחיפה זכאית להיעדר באופן אוטומטי מעבודתה בימי החג הנוצריים, על חשבון מכסת ימי החגים שלה.
  • משמעות הדבר היא כי עובדים נוצרים שבחרו את החגים הנוצריים כימי החג שלהם, רשאים להיעדר מעבודתם בחג עצמו (ב-1 בינואר או ב-14 בינואר עבור האורתודוקסים), גם אם במקום העבודה שלהם נהוג לעבוד בחגים שאינם חגים יהודיים.
  • זכאותם של עובדים אלה להיעדר בימי החגים הנוצריים מהעבודה תקפה גם אם נעדרו מעבודה במהלך חגים יהודיים שבהם מקום העבודה היה סגור, אולם הם לא יהיו זכאים לכפל תשלום של דמי חגים (עבור החגים הנוצריים ועבור החגים היהודיים).
דוגמה:
  • מורה נוצרית המלמדת בבית ספר יהודי בחרה כימי חג את חגי דתה.
  • המורה זכאית להיעדר מעבודתה ב-1 בינואר (ראש השנה האזרחית), גם אם נעדרה מהעבודה במהלך חג החנוכה, כאשר בית הספר היה סגור.
  • עבור ימי החג הנוצריים היא זכאית לתשלום דמי חגים.
  • ימי החג היהודיים יוכלו להיחשב לה כימי חופשה שמשולמים עבורם דמי חופשה, או כימי חופשה ללא תשלום.

עובדים בני כל הדתות

  • ראש השנה האזרחית נחשב כיום בחירה. וניתן לבחור אותו מראש כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
    • לשם מימוש זכאותו של העובד, עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעסיק לאשר את בקשתו.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו: ימי חופשה לבחירה.
    • במקרה שהעובד כבר ניצל את ימי הבחירה שלו בשנה זו, הוא רשאי לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה באותו יום (אין צורך לבקש זאת 30 יום מראש), אולם בניגוד ליום בחירה, המעסיק אינו חייב להסכים לבקשת העובד, אם כי במקרה כזה עליו לנמק את התנגדותו בטעמים סבירים (כמו צרכי עבודה וכו'). למידע נוסף ראו חופשה שנתית.

חופשה "כפויה" בימים שלפני או אחרי החג

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה:

ראש השנה האזרחית 2018 חל ביום שני (01.01.2018).
המעסיק מוציא את כלל העובדים במקום העבודה לחופשה שנתית "כפויה" של שבוע החל מיום ראשון 31.12.2017. העובדים חוזרים לעבודה ביום ראשון 07.01.2018.

  • מספר ימי החופשה שינוכו מעובד נוצרי הוא 6, למרות שבפועל נעדר מהעבודה במשך שבוע שלם. יום החג (שחל ביום שני) אינו מובא במניין החופשה, ואילו ימי המנוחה השבועית (שישי ושבת, או שבת וראשון אם בחר את יום ראשון כיום המנוחה השבועית הנהוג על פי דתו) מובאים במניין החופשה.
  • מספר ימי החופשה שינוכו מעובד יהודי, מעובד מוסלמי ומעובד דרוזי הוא 7, שכן ימי החג של דתות אחרות, כמו גם ימי המנוחה השבועית, נחשבים לצורך חישוב ניצול החופשה.
  • אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
  • להרחבה ראו: חופשה שנתית.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

עובדים נוצרים

  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי- עובד נוצרי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג שלא בהסכמת המעסיק. להרחבה ראו: זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
  • להרחבה על תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג ראו דמי חגים.

עובדים שאינם נוצרים

  • עובדים שאינם נוצרים ויצאו לחופשה במהלך החג, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה), וימי החופשה ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.

עבודה במהלך החג

עובדים נוצרים

  • עובדים נוצרים שעבדו במהלך החג (ב-1 בינואר) זכאים לקבל עבור עבודתם בחג לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% לשכרם הרגיל).
  • עובד שעבד בחג שחל ביום המנוחה השבועית שלו, זכאי ל- 150% משכר עבודתו עבור שעות העבודה (ולא לתוספת שכר כפולה).
  • אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניק גמול שונה מהגמול המחויב על פי חוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול הגבוה מביניהם.
  • להרחבה ראו: גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.

עובדים שאינם נוצרים

  • עובדים שאינם נוצרים יקבלו שכר רגיל עבור עבודתם במהלך החג שכר רגיל ללא כל תוספת.

דמי מחלה בחג

  • חוק דמי מחלה אינו מתייחס לשאלת גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יום המחלה שחל ביום החג ישולם בשיעור של דמי מחלה הקבוע בחוק.
    2. יום החג ישולם לעובד במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד שאינו נוצרי (למשל יהודי, מוסלמי או דרוזי) זכאי להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו הקבועים בחוק. לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.
  • עובד יהודי, מוסלמי או דרוזי, שבחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים נוצריים, ימי החג הנוצריים ייחשבו כימי חופשה (כלומר ימים אלה ינוכו ממכסת ימי החופשה שצבר), והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • עובד יהודי, מוסלמי או דרוזי, שיעבוד במהלך החג (ב-1 בינואר), יקבל שכר רגיל, ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.
  • ראש השנה האזרחית נחשב כאחד מימי הבחירה.
    • עובד שאינו נוצרי יכול לבחור יום זה מראש כיום חופשה (על חשבון החופשה השנתית).
    • לשם כך עליו להודיע למעסיקו לפחות 30 יום מראש על כוונתו לצאת לחופשה ביום זה, ועל המעסיק להיעתר לבקשתו.
    • עובד שכבר ניצל את ימי הבחירה או לא הספיק להודיע למעסיק על כוונתו לצאת לחופשה 30 ימים מראש, יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה רגילה על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית שצבר. במקרה כזה המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו אבל אם הוא מתנגד לה, עליו לנמק זאת בטעמים סבירים והגיוניים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם נוצרים זכאים להיעדר מהשירות במהלך החג.
  • מתנדבים שאינם נוצרים, אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג הנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו: חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים