הקדמה:

כאשר אדם מובא לדין על מעשה פלילי, ניתן להפנותו לוועדת אבחון, אם מתעורר ספק לגבי היותו עם מוגבלות שכלית התפתחותית
בנוסף לחוות הדעת על מצבו של האדם, עשוי בית המשפט לבקש מהוועדה גם חוות דעת על דרכי הטיפול המתאימות עבורו


כאשר אדם מובא לדין על מעשה פלילי לצורך מעצר, העמדה לדין או מאסר, ומתעורר ספק לגבי קיומה של מוגבלות שכלית התפתחותית אצלו, השופט רשאי להפנותו לוועדה לאבחון מוגבלות שכלית התפתחותית.

  • בית המשפט מבקש מוועדת האבחון למסור חוות דעת על מצבו של האדם. במקרה זה יהיה נוכח בוועדה בא כח הנאשם, בנוסף למוזמנים הקבועים בוועדת האבחון.
  • בית המשפט עשוי לבקש מהוועדה גם חוות דעת לגבי דרכי הטיפול המתאימות לאותו אדם. במקרה זה יהיה נוכח בוועדה בא כח התביעה, בנוסף לשאר הנוכחים.

שלבי ההליך

  • החלטת בית המשפט לכינוס ועדת אבחון תועבר אל עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד) ראשי, שיאסוף את חומר הרקע הנדרש ויעבירו אל המפקח הארצי על מערכת האבחון.
  • המפקח הארצי יפעל באחת הדרכים:
  1. יפנה את האדם ישירות לוועדת האבחון.
  2. יפנה אותו תחילה לאחד ממרכזי האבחון ורק אחרי כן לוועדת האבחון.
  • החלטות ועדת אבחון המתנהלת בהליך הפלילי יימסרו אל:
  1. בית המשפט בלבד - כאשר הוועדה נותנת חוות דעת לבית המשפט. העתקים נוספים יימסרו לגורמים נוספים רק אם בית המשפט ציווה על כך.
  2. כל המעורבים (כמו בוועדה רגילה) וכן לבא כח האדם המופנה ולתביעה - כאשר ועדת האבחון מחליטה על דרכי טיפול.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • אנשים המובאים לדין על מעשה פלילי וקיים ספק לגבי היותם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

חקיקה ונהלים

  • הוראה 14.23 בתע"ס - תהליך קבלת החלטה בדבר אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ודרכי טיפול

תודות

  • המידע המקורי בדף זה מבוסס על אקימידע - מדריך מידע, זכויות ושירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ובני משפחתו מטעם אקים