אבחון אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית נעשה על ידי ועדת אבחון של משרד הרווחה
ועדת האבחון קובעת גם מהן דרכי הטיפול למי שאובחן כי יש לו מוגבלות שכלית
למידע רשמי, ראו אתר משרד הרווחה


אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • בני כל הגילאים.

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

  • העובד הסוציאלי יכין דו"ח סוציאלי ודו"ח תפקודי בצירוף מסמכים רלוונטיים שיוכלו לתרום לאבחון (כגון: דו"חות פסיכולוגיים, דו"חות התפתחותיים וסיכומים רפואיים).
  • העובד הסוציאלי יעביר את כל החומר שנאסף למפקח/ת המחוזי/ת מטעם משרד הרווחה.
  • לאחר קבלת החומר ועריכת בירורים נוספים לפי הצורך, אם לדעת המפקח המחוזי ייתכן שהאדם הוא עם מוגבלות שכלית התפתחותית, הוא יפעל על פי אחד מאלה:
    • יפנה את האדם ישירות לוועדת האבחון.
    • יפנה אותו לוועדת האבחון, רק לאחר שיאובחן באחד ממרכזי האבחון. רוב המופנים לוועדת האבחון צריכים לעבור שלב זה לפני הגעתם אל הוועדה.

מרכזי האבחון

  • מרכזי האבחון פועלים במקומות שונים בארץ. האבחונים יכולים להיעשות במרכזי האבחון עצמם, או במסגרות בהן נמצאים המאובחנים, כגון מע"ש, מעונות יום או מסגרות הדיור.
  • המאובחן ומשפחתו מוזמנים לכמה פגישות במרכז האבחון: ראיון סוציאלי של המשפחה, בדיקה פסיכולוגית ורפואית של המאובחן ובמידת הצורך בדיקות נוספות.
  • המשפחה או האפוטרופוס רשאים לקבל את סיכום האבחון מהעובד הסוציאלי המטפל (במחלקה לשירותים חברתיים).
  • בתום התהליך מועברים המידע והמסקנות לדיון בוועדת האבחון.

ועדת האבחון

  • ועדת האבחון, שאותה ממנה שר הרווחה, מורכבת מאנשי המקצוע הבאים: עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד), פסיכיאטר, פסיכולוג ומחנך.
  • הוועדה מתכנסת במרכז האבחון שבו אובחן האדם. ישנן ועדות אבחון ניידות, המתכנסות במסגרות הקהילתיות או במסגרות המגורים של המאובחנים, אם האבחון נעשה שם.
  • חברי ועדת האבחון אינם אותם אנשים שבדקו את המאובחן במרכז האבחון ואינם שייכים למרכז האבחון.
  • לדיון בוועדת האבחון מוזמנים:
    • האדם המאובחן
    • האנשים האחראים עליו (בני משפחתו או האפוטרופסים)
    • העובד הסוציאלי המטפל
    • כל אדם אחר שלדעת הוועדה יכול לתרום מידע לדיון.
  • חברי הוועדה יעיינו בכל החומר שנאסף ולאחר מכן ישוחחו עם האנשים שהוזמנו לדיון.
  • הוועדה רשאית לשלוח את האדם המאובחן לבדיקות רפואיות ולבדיקות של כושרו השכלי.
  • החלטת הוועדה נקבעת בדיון בו נוכחים חברי הוועדה בלבד.
  • הוועדה מחליטה:
    1. האם האדם שהובא בפניה הוא עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ומהי רמת תפקודו.
    2. מהן דרכי הטיפול באדם שאובחן עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
  • דרכי הטיפול ייקבעו לפי צרכיו של המאובחן בתחומי החיים השונים, לדוגמה: דיור, תעסוקה, פנאי, בריאות, אפוטרופסות.
  • החלטת הוועדה נמסרת בעל פה למשפחה וסיכום הדיון בכתב יישלח אליהם בדואר.

ועדת ערר

  • המשפחה רשאית להגיש ערעור על החלטת ועדת האבחון בתוך 45 יום מהמועד בו קיבלו את ההחלטה בכתב.
  • הערעור יכול להתייחס לעצם הקביעה כי האדם הוא עם מוגבלות שכלית התפתחותית וכן לדרכי הטיפול שנקבעו בוועדה.
  • ישנן שלוש ועדות ערר אליהן ניתן להגיש את הערעור:
    • בבית משפט השלום בירושלים: רחוב חשין 6, טלפון: 02-6593333
    • בבית משפט השלום בת"א: רחוב ויצמן 1, טלפון: 03-6926211
    • בבית משפט השלום בחיפה: רחוב פלי"ם 12, טלפון: 04-8698000
  • יש לקיים את הדיון בוועדת הערר בתוך 45 יום מהמועד בו הוגש הערעור. האדם שעניינו נדון בפני הוועדה ובני משפחתו יוזמנו לדיון כדי להשמיע את דבריהם.
  • בוועדת ערר יושבים שופט בית משפט השלום (יו"ר הוועדה), פקיד סעד ורופא פסיכיאטר. חברי ועדת הערר אינם חברים בוועדת האבחון.
  • ועדת הערר צריכה למסור את החלטתה בתוך 14 יום ממועד סיום הדיונים.
  • ועדת הערר רשאית:
    • לקבל או לדחות את הערעור לגבי הקביעה אם מדובר באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
    • לקבל או לדחות את הערעור לגבי קביעת דרכי הטיפול.
    • להחזיר את העניין לוועדת האבחון, במקרה שהערעור התקבל.

אבחון חוזר

  • לפחות פעם ב-3 שנים המפקח המחוזי חייב לזמן דיון חוזר בוועדת האבחון. חובת האבחון החוזר תקפה לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית הנמצאים בכל סוגי המסגרות הטיפוליות.
  • בנוסף לכך, המפקח המחוזי רשאי לזמן אבחון חוזר בכל עת, על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על האדם עם המוגבלות השכלית-התפתחותית.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה מבוסס על מדריך מידע, זכויות ושירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ובני משפחתו מטעם אקים