הקדמה:

מועמדת לעבודה, אינה חייבת לספר למעסיק על הריונה במהלך הליך הקבלה לעבודה וזאת עד לחודש החמישי להריונה, אלא אם ההריון מהווה פרט מהותי ורלוונטי לתפקיד המוצע
די בכך שההריון היווה את אחד השיקולים בפיטורי העובדת, כדי לקבוע שהחלטה אודות הפיטורים הנה החלטה מפלה, וזאת גם אם היו שיקולים נוספים לפיטורים
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל אם במועד מתן ההודעה על הפיטורים או במועד בו נכנסו הפיטורים לתוקף הועסקו באותו מקום עבודה 6 עובדים לפחות

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע (ארצי) 363/07
תאריך:
26/05/2010

העובדות

  • אישה שהתקבלה לעבודה כמזכירה, לא סיפרה לחברה על היותה בהריון במהלך הליך הקבלה לעבודה, אלא הודיעה לחברה על כך 4 חודשים לאחר תחילת העבודה.
  • זמן קצר לאחר שהודיעה על הריונה, העובדת פוטרה מהחברה.
  • העובדת תבעה את החברה בטענה שפוטרה בשל היותה בהריון, בניגוד לאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. החברה טענה שסיבת הפיטורים איננה נעוצה בהריון עצמו, אלא בעובדה שהעובדת הסתירה את דבר הריונה בעת הליך הקבלה לעבודה, וזאת בנוסף לליקויים שהתגלו בתיפקודה.
  • בית הדין האזורי לעבודה קבע שמועמדת לעבודה אינה מחויבת לספר למעסיק על תחילת הריונה בעת הליך הקבלה לעבודה וכי די בכך שהחברה שקלה את אי גילוי ההיריון כחלק משיקוליה ופיטרה את העובדת בסמוך להודעתה כי היא בהיריון, כדי לקבוע שהפיטורים נעשו בחוסר תום לב, אף אם היו לחברה שיקולים נוספים לפיטורי העובדת. יחד עם זאת קבע בית הדין לעבודה כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו חל במקרה זה שכן במועד מתן הודעת הפיטורים לעובדת לא עבדו במקום העבודה 6 עובדים כנדרש בחוק.
  • לאור האמור לעיל חייב בית הדין את החברה לשלם לעובדת פיצויי בסך 20,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין, שנעשו בחוסר תום לב.
  • על פסק דין זה הגישו הן העובד והן החברה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין

בית הדין הארצי קבע שעל העובדת לא חלה חובה לגלות את דבר הריונה במועד הקבלה לעבודה וכי היא פוטרה מעבודתה בגין הריונה , בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופסק לה פיצוי נוסף בסך 30,000 ש"ח.

  • בית הדין הארצי קבע כי הריונה של העובדת היווה שיקול מרכזי ומשמעותי בהחלטת החברה לפטרה, וכי די בשיקול פסול זה כדי להכתים את ההחלטה אודות פיטוריה ולקבוע שההחלטה היא מפלה, אף אם היו שיקולים נוספים לפיטוריה.
  • מועמדת לעבודה אינה חייבת לספר למעסיק על הריונה במהלך הליך הקבלה לעבודה וזאת עד לחודש החמישי להריונה, אלא אם ההריון מהווה פרט מהותי ורלוונטי לתפקיד המוצע.
  • מקרים בהם ההריון מהווה פרט מהותי ורלוונטי לתפקיד הם מקרים בהם העובדת אינה יכולה לבצע את התפקיד המוצע בשל מגבלות פיזיות הקשורות להריון או בשל חשיפה לחומרים מסוכנים, וכן מקרים בהם נסמך המעסיק על עבודתה של העובדת במידה רבה מאוד כך שיציאתה לחופשת לידה תגרום למעסיק נזק חריג (כמו מקרה בו העובדת נשכרה לעבוד בפרוייקט מסויים), או כשהעובדת נשכרה לתקופת זמן מוגדרת על מנת למלא מקומו של עובד אחר. במקרים כאלה חובת תום הלב ה תחייב את המועמדת לגלות את דבר הריונה למעסיק בראיון העבודה, גם לפני החודש החמישי.
  • במקרה זה, נוכח דרישות התפקיד ומהות העבודה (מזכירה), דבר ההיריון לא היה בבחינת פרט מהותי ורלוונטי לעניין קבלתה של העובדת לעבודה ועל כן לא חלה על העובדת חובה להודיע לחברה על הריונה במהלך הליך הקבלה לעבודה.
  • חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל אם במועד מתן ההודעה על הפיטורים או במועד בו נכנסו הפיטורים לתוקף הועסקו באותו מקום עבודה 6 עובדים לפחות. במקרה זה, במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ובמועד סיום יחסי העובד שהו בחברה 6 עובדים ועל כן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל בנסיבות המקרה.
  • משפיטרה החברה את העובדת בגין אי גילוי דבר הריונה בשלב הקבלה לעבודה ובסמוך לאחר שנודע לה דבר הריונה, הפלתה החברה את העובדת בניגוד לעיקרון השוויון תוך הפרת האמור בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
  • לאור כל האמור לעיל חייב בית הדין הארצי לעבודה את חברה לשלם לעובדת פיצוי ב סך של 30,000 ש"ח, כפיצוי על הנזק הלא ממוני שנגרם לה בהתאם לסעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וזאת בנוסף לפיצוי שנפסק לה בבית הדין האזורי לעבודה.

משמעות פסק הדין

  • מועמדת לעבודה אינה חייבת לספר למעסיק על הריונה במהלך הליך הקבלה לעבודה וזאת עד לחודש החמישי להריונה, אלא אם ההריון מהווה פרט מהותי ורלוונטי לתפקיד המוצע.
  • די בכך שההריון היווה את אחד השיקולים בפיטורי העובדת כדי לקבוע שהחלטה אודות הפיטורים הנה ההחלטה מפלה, וזאת גם אם היו למעסיק שיקולים נוספים לפיטורים.
  • חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל אם במועד מתן ההודעה על הפיטורים או במועד בו נכנסו הפיטורים לתוקף הועסקו באותו מקום עבודה 6 עובדים לפחות .

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.