במקרים בהם הוכרו בדיעבד יחסי עובד -מעסיק , זכאי העובד בשלב ראשון לפיצויי ממוני ועשוי להיות זכאי בשלב השני גם לפיצוי שאינו ממוני
לצורך בחינת השאלה אם נגרם לעובד נזק ממוני יש לבדוק מה ההפרש בין השכר החליפי והזכויות הסוציאליות שאמורות היו להשתלם לעובד לו היה מועסק מלכתחילה כעובד, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו כ"עצמאי"
הנטל להוכיח את השכר החלופי מוטל על המעסיק . אם המעסיק לא הוכיח את השכר החלופי, תחושבנה הזכויות הסוציאליות של העובד לפי התמורה הקבלנית שקיבל המועסק כ"עצמאי"
במקרה שבו עלות המעסיק לפי השכר החלופי והתנאים הסוציאליים נמוך מהשכר הקבלני -ניתן לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד
וזאת בשל תשלום היתר ששולם לעובד כ"עצמאי"
הפיצוי שאינו ממוני נתון לשיקול דעת בית הדין והעובד יהיה זכאי לפיצוי זה אלא אם המעסיק ישכנע שקיימים שיקולים השוללים זכאות זו
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין הארצי |
|---|---|
| שם התיק: | ע"ע 15868-04-18 |
| תאריך: | 07.04.2021 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
רקע עובדתי
- בית הדין הארצי דן בהרכב מורחב של 7 שופטים ו-2 נציגי ציבור ב-4 ערעורים שאוחדו ונדונה בהם שאלה משפטית אחת משותפת והיא הכרה ביחסי עובד ומעסיק בדיעבד ותוצאתה של הכרה זו.
פסיקת בית הדין הארצי
- במקרים בהם על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, נקבע בדיעבד כי היחסים הנכונים בין הצדדים הנם יחסי עובד-מעסיק, זכאי העובד בשלב הראשון לפיצויי ממוני ועשוי להיות זכאי בשלב השני, גם לפיצוי שאינו ממוני.
- השלב הראשון -הפיצוי הממוני
- לצורך בחינת השאלה אם נגרם לעובד נזק ממוני יש לבדוק מה ההפרש בין השכר החליפי והזכויות הסוציאליות שאמורות היו להשתלם לעובד לו היה מועסק מלכתחילה כעובד, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו על רקע סיווגו המוטעה כ"עצמאי".
- הנטל להוכיח את השכר החלופי מוטל על המעסיק. ניתן להוכיח את השכר החלופי, בין היתר, באמצעות שכרו של עובד מקביל אשר ביצע עבודה דומה, טבלת השכר בהסכמים קיבוציים רלוונטיים, שכר ראוי לעובד שכיר באותו מעמד כפי שנלמד ממקורות חיצוניים ,ן מחוות דעת מומחה או מראיות לגבי שכר חלופי שהוצע או נקבע בתום לב בין הצדדים.
- אם המעסיק לא הוכיח את השכר החלופי, תחושבנה הזכויות הסוציאליות של העובד לפי התמורה הקבלנית שקיבל המועסק כ"עצמאי".
- הזכויות הסוציאליות שיש להביא בחשבון הן הזכויות הסוציאליות המוקנות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה הכלליים (לרבות: פיצויי פיטורים, הפרשות לביטוח פנסיוני, חופשה, מחלה, חגים, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, הפקדה לקרן השתלמות),זכויות סוציאליות נוספות המוקנות באותו מקום עבודה וכן את דמי הביטוח שיש לשלם בגין עובד שכיר למוסד לביטוח לאומי.
- מטעמי נוחות וכדי לשמור על מכנה משותף אחיד במידת האפשר - ניתן לבצע את החישוב ביחס לחודש העבודה האחרון (אלא אם קיימת הצדקה בנסיבות העניין לחשב אחרת), ובמידת הצורך - להכפילו במספר חודשי העבודה אך לא יותר מתקופת ההתיישנות (שבע השנים שקדמו להגשת התביעה).
- במקרה שבו עלות המעסיק לפי השכר החלופי והתנאים הסוציאליים נמוך מהשכר הקבלני -ניתן לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד וזאת בשל תשלום היתר ששולם לעובד כ"עצמאי" .
- השלב השני -פיצוי שאינו ממוני
- הפיצוי הלא ממוני נתון לשיקול דעת בית הדין וזכאותו של העובד תבחן בין אם ייפסק פיצוי ממוני ובין אם לאו. נקודת המוצא היא שיש לפסוק פיצוי שכזה ועל המעסיק הנטל לשכנע את בית הדין כי אין לפסוק פיצוי שכזה.
- הפיצוי שאינו ממוני מגלם בתוכו את כלל השיקולים שיש להביאם בחשבון, לרבות נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה ושיקולי רוחב. פיצוי זה בא לפצות על זכויות בעלות ערך כלכלי שאינן ניתנות לכימות (כגון: מגבלות על פיטורים, אפשרות לקידום, ביטחון תעסוקתי) וכן נגזר מהרצון להגן על זכויותיהם של העובדים, ועל כך שלא יסווגו באופן מטעה כעצמאים, בעודם עובדים.
- שיקולים נוספים שניתן להביאם בחשבון כדי לקבוע אם יש מקום להטיל פיצוי שאינו ממוני ואם כן, מהו שיעורו: מידת תום הלב של העובד או של המעסיק (מי הכתיב את מודל ההתקשרות בין הצדדים, האם המעסיק ניסה ביודעין לעקוף את דיני העבודה, מה חלקו של העובד בהחלטה לאמץ את מתכונת ההעסקה הקבלנית), הפער בין השכר הקבלני ששולם לעובד לבין שכר העובד כשכיר, ההקשר התעשייתי (למשל: האם מדובר בסוג עיסוק שמקובל בו לעבוד כעצמאיים), קיומם של הסכמי עבדה קיבוציים במקום העבודה ושקלול הזכויות "הלא ממוניות" שהעובד לא קיבל בשל הסיווג השגוי, האם הוצע לעובד לתקן את הסיווג השגוי ולעבור למעמד של "עובד", והאם הוכח שכר חלופי או שמא הזכויות הסוציאליות חושבו לפי התמורה הקבלנית (בקביעת שיעור הפיצוי ניתן לקחת בחשבון שהזכויות הסוציאליות נפסקו לפי התמורה הקבלנית שהינה גבוהה יותר משכרו של שכיר).
משמעות
- כאשר בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, נקבע בדיעבד כי היחסים הנכונים בין הצדדים הנם יחסי עובד-מעסיק, יבוצע חישוב הפיצוי לעובד באופן דו שלבי: בשלב הראשון תבחן הזכאות לקבלת פיצי ממוני, ובשלב השני תבחן הזכאות לקבלת פיצוי שאינו ממוני.
- לצורך בחינת השאלה אם נגרם לעובד נזק ממוני יש לבדוק מה ההפרש בין השכר החליפי והזכויות הסוציאליות שאמורות היו להשתלם לעובד לו היה מועסק מלכתחילה כעובד, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו על רקע סיווגו המוטעה כ"עצמאי".
- הנטל להוכיח את השכר החלופי מוטל על המעסיק . אם המעסיק לא הוכיח את השכר החלופי, תחושבנה הזכויות הסוציאליות של העובד לפי התמורה הקבלנית שקיבל המועסק כ"עצמאי".
- כשעלות המעסיק לפי השכר החלופי והתנאים הסוציאליים גבוהה מהשכר הקבלני, על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש.
- כשעלות המעסיק לפי השכר החלופי והתנאים הסוציאליים נמוך מהשכר הקבלני - ניתן לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד וזאת בשל תשלום היתר ששולם לעובד כ"עצמאי" והמעסיק לא ידרש לשלם לעובד סכום נוסף כלשהו, אך גם לא יוכל לתבוע מהעובד בתביעת השבה את סכום ההפרש שלטובתו.
- הפיצוי שאינו ממוני נתון לשיקול דעת בית הדין, וזכאותו של העובד תבחן בין אם ייפסק פיצוי ממוני ובין אם לאו. נקודת המוצא היא שהעובד זכאי לפיצוי שאינו ממוני, אלא אם המעסיק ישכנע כי בנסיבות המקרה אין לעשות כן.
ראו גם
מקורות משפטיים ורשמיים
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".