הקדמה:

דחיית ערר של ניצול שואה שהיה תושב קבע בגרמניה וויתר בעבר על קצבתו, ועל כן נדחתה תביעתו לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
ועדת העררים ליד בית המשפט השלום בחיפה
מס' תיק:
וע' 22704-08-11
תאריך:
22.4.2012

ביום 22.4.2012 ניתן פסק דין בועדת העררים בחיפשה לגבי ניצול שואה שהיה תושב קבע מגרמניה ומשום כך תביעתו לקבלת קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים נדחתה.
מדובר בניצול שתביעתו לקצבה נדחתה מכיוון שהסכם השילומים לא מנע ממנו לתבוע קצבת נזקי בריאות מגרמניה במסגרת חוק ה- BEG. ככזה, אין לניצול זכות תביעה כלפי מדינת ישראל, אשר מחויבת לשלם קצבה רק למי שאיבד את זכותו לתבוע קצבה מגרמניה, מכוחו של הסכם השילומים. ניצול השואה טען שהוא ביקש להפסיק את תביעתו לקבלת קצבת נזקי בריאות מגרמניה כיוון שהוא שירת אז בצה"ל ונאמר לו שקביעת נכות עלולה לפגוע בשירותו הצבאי. מהתכתובות שלו עם גרמניה עלה גם כי ניסה לחדש את התביעה אבל לא הצליח, בין היתר, עקב כך שלא ניתן היה לאתר את התיק שלו.
בית המשפט קבע שכאשר שאין מחלוקת שאותו ניצול שואה היה תושב קבע בגרמניה ושתביעתו לקבלת קצבת נכות מגרמניה נדחתה, לא מכיוון שהדין הגרמני לא חל עליו אלא בגלל התנהלות שלו ושיקולים או אירועים הקשורים ברשויות גרמניות או בעניינים דיוניים בגרמניה, לא ניתן לסטות מהכלל שיש לדחות את תביעתו. בית המשפט קבע כי למרות שתוצאה זו של פסק הדין מלמדת על צורך בשינוי החקיקה, שכן למרות שהיא היה נכונה מבחינה משפטית, יש בה טעם לפגם מהפן המוסרי כלפי הניצולים.

משמעות

  • כאשר אין מחלוקת שתביעתו של ניצול השואה לקבלת קצבת נכות מגרמניה נדחתה, לא מכיוון שהדין הגרמני לא חל עליו, אלא בגלל התנהלות שלו ושיקולים או אירועים הקשורים ברשויות גרמניות או בעניינים דיוניים בגרמניה, לא ניתן לסטות מהכלל שיש לדחות את תביעתו לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

חקיקה ונהלים

תודות

  • מידע מקורי בערך זה באדיבות עו"ד אודי מוזס מועדת התביעות.