אם מתווך מקרקעין הפר את אחת החובות המפורטות בהמשך, ניתן להגיש תלונה לרשם המתווכים במשרד המשפטים
את התלונה ניתן להגיש באופן מקוון או באמצעות מילוי טופס מודפס בצירוף כל ההוכחות והמסמכים הרלוונטיים
לאחר בירור התלונה יוחלט אם להגיש נגד המתווך קובלנה משמעית בפני ועדת המשמעת
ועדת המשמעת מוסמכת להטיל עונשים שונים על המתווך, ואף לחייב אותו בתשלום הוצאות למדינה או למתלונן
למידע רשמי ראו אתר משרד המשפטים

לקוח של מתווך מקרקעין יכול להגיש תלונה נגד המתווך במקרים שהמתווך הפר את אחת החובות המוטלות עליו והמפורטות בהמשך.

  • התלונה תוגש אל רשם המתווכים, ותובע מטעמו יחליט אם יש להגיש קובלנה משעמית נגד המתווך או לא.
  • אם תוגש קובלנה משמעתית נגד המתווך, ועדת משמעת מטעם רשם המתווכים יכולה לקבל או לדחות את הקובלנה.
  • ועדת המשמעת רשאית להטיל סנקציות שונות על המתווך, כמו: קנס או הקפאת רישיון, וכן לחייב אותו לשלם למדינה או למתלונן את ההוצאות שנגרמו להם בגלל ניהול ההליך.
שימו לב
ועדת המשמעת יכולה לחייב את המתלונן לשלם הוצאות למתווך או למדינה, אם המתווך זוכה בסוף ההליך והוועדה סבורה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלי יסוד.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • לקוח של מתווך יכול להגיש תלונה נגד מתווך אם המתווך הפר את אחת מהחובות הבאות:
    • הפר את חובת הסודיות המוטלת עליו
    • לא גילה ללקוח שיש לו (או לאחד מקרוביו) עניין אישי בעסקת השכירות או המכר שלגביה הוא ביצע את פעולת התיווך
    • התרשל באפן חמור, גילה חוסר אחריות במהלך עיסוקו בתיווך
    • לא נהג בהגינות
    • הסתיר מהלקוח מידע מהותי בנוגע לנכס שלגביו התבקש התיווך
    • לא פעל במיומנות הנדרשת ולא נקט מספיק אמצעים כדי לקבל מידע מהותי על הנכס שעליו מתבקש התיווך
    • ביצע פעולות משפטיות אסורות, כמו: סיוע לעריכת מסמכים משפטיים הקשורים לעסקה, כמו חוזה שכירות או חוזה מכר, ייצוג של הלקוח במשא ומתן לקראת חתימה על חוזה שכירות או מכר
טיפ
להסבר מפורט על החובות של המתווך ראו זכותון ללקוחות של מתווכים במקרקעין.

למי ואיך פונים

  • יש למלא טופס תלונה, ולתאר בו בקצרה את עובדות המקרה.
  • יש לצרף את כל המסמכים וההוכחות המבססים את פרטי התלונה. לדוגמה: הסכם תיווך, הזמנת שירותי תיווך, התכתבויות וכיו"ב.
  • את התלונה ניתן להגיש ב-2 דרכים:
    1. להגיש תלונה באופן מקוון. לטופס התלונה המקוון לחצו כאן.
    2. למלא טופס תלונה ב-word (להורת הטופס לחצו כאן). את הטופס והמסמכים שמצורפם אליו ניתן לשלוח באחת הדרכים הבאות:
      • בדואר אלקטרוני לכתובת: Metavech@justice.gov.il
      • בדואר לכתובת: רשם המתווכים, ת.ד 34357 ירושלים 9134301
      • בפקס למספר: 02-6467939

שלבי ההליך

  • התלונה תיקלט ברשם המתווכים ותועבר ליחידה לדין משמעתי במשרד המשפטים בצרוף כל המסמכים.
  • תובע מטעם משרד המשפטים יבחן את התלונה ואם ימצא בסיס לתלונה, הוא יפנה אל המתווך לקבל את תשובתו.
  • לאחר בדיקת תגובת המתווך ועריכת בירורים נוספים ככל שיש צורך בכך, יחליט התובע אם להגיש קובלנה משמעתית נגד המתווך.
  • אם הוחלט על הגשת קובלנה משמעתית נגד המתווך, הקובלנה תנוהל בפני וועדת המשמעת.
  • הוועדה רשאית לזמן אנשים להעיד בפניה (כולל המתלונן).
  • בסיום הדיון בקובלנה יכולה ועדת המשמעת להטיל על המתווך עונשים שונים, כמו: התראה, נזיפה, קנס, הקפאת רישיון המתווך לתקופה של עד 3 שנים ואף ביטול מוחלט של הרישיון.
  • בנוסף רשאית ועדת המשמעת להטיל על אחד הצדדים או על כמה מהם לשלם לצדדים האחרים את ההוצאות שנגרמו להם עקב ניהול ההליך המשמעתי, בסכום שהוועדה תקבע:
    • הוועדה יכולה לחייב את המתווך לשלם למתלונן או למדינה את הוצאות בגין ניהול ההליך המשמעתי בסכום שהיא תקבע, וזאת אם היא סבורה שהמתווך ניהל את ההדנה שלו באופן טרדני או קנטרני.
    • הוועדה יכולה לחייב את המתלונן לשלם למתווך או למדינה בגין ניהול ההליך המשמעתי בסכום שהוועדה תקבע, וזאת רק אם המתוךו זוכה והוועדה סבורה שהתלונה הוגשה בלי יסוד או לשם קנטור.
    • הוועדה יכולה לחייב את המדינה לשלם למתווך את ההוצאות שהוציא לורך ניהול הגנתו בהליך המשמעתי, וזאת אם המתווך זוכה והוועדה סבורה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שקיימות נסיבות אחרות שמצדיקות לחייב את המדינה לשלם למתווך הוצאות אלה.

קבלת מידע על מצב התלונה

  • מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה.
  • התובע מטעם משרד המשפטים יכול להחליט כי פרטים מסוימים לא יימסרו למתלונן.
  • אם התובע מטעם משרד המשפטים החליט לא להגיש קובלנה על עבירת משמעת על יסוד התלונה, עליו להודיע על כך למתלונן בהחלטה מנומקת. לא ניתן לערער על החלטה זו.
  • אם בעקבות התלונה הגיש התובע קובלנה על עבירת משמעת, עליו להודיע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם המתלונן לא נכח בשעת מתן ההחלטה.
  • על התובע מטעם משרד המשפטים לדאוג למסירת העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת.

ערעור

ערעור על החלטת ועדת המשמעת

  • הלקוח שהגיש את התלונה יכול לערער רק אם ועדת המשמעת החליטה לחייב אותו לשלם הוצאות למדינה או למתווך המקרקעין.
  • בכל מקרה אחר היחידים שרשאים להגיש ערעור על החלטת ועדת המשמעת הם התובע מטעם משרד המשפטים או המתווך עצמו.
  • את הערעור יש להגיש לבית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה המסיימת את הדיון בקובלנה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לאותו אדם שמעוניין לערער.
  • על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור זה ניתן לערער לפני בית המשפט העליון, רק אם ניתנה רשות מראש, בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • אם בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שעליו רוצים לערער, נקבע כי ניתן לערער על פסק הדין - במקרה כזה יש להגיש את הערעור ישירות לבית המשפט העליון תוך פרק הזמן שנקבע בפסק הדין.
    • אם לא ניתנה רשות במסגרת פסק הדין - יש להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ורק אם הבקשה תתקבל, ניתן יהיה להגיש את הערעור עצמו.

ערעור על החלטת התובע המשמעתי על הגשת התביעה

  • לא ניתן לערער על החלטת התובע המשמעתי אם להגיש או לא להגיש תביעה משמעתית.

חשוב לדעת

  • ניתן להגיש תלונה נגד מתווך גם אם מתנהלים במקביל הליכים משפטיים אחרים (כמו חקירה משטרתית, הליך פלילי או תביעה אזרחית בבית משפט) בשל אותם מעשים.
ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים