עובד בשירות המדינה, אב לילדים עד גיל 14, זכאי לקיצור יום העבודה בדומה לאם העובדת בשירות המדינה, אם בת זוגו אינה נעדרת מעבודתה בשל הטבה זו
בת הזוג של העובד אינה חייבת לעבוד במשרה מלאה לצורך מימוש הזכות על ידי העובד
על בת הזוג להמציא אישור מטעם המעסיק שלה המעיד כי היא אינה מנצלת את קיצור יום העבודה מכוח זכותה ההורית

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין האזורי לעבודה-באר שבע
שם התיק:סע"ש 14181-12-13
תאריך:16.11.2015
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • התובע הינו אב לבנות מתחת לגיל 14, והוא מועסק כמורה במשרה מלאה.
  • בת זוגו עובדת כאחות בבית חולים בהיקף של 80% משרה.
  • על פי ההסכמים הקיבוציים אשר חלים על עובדי מדינה, לאישה שהיא מורה, אם לילד עד גיל 14, יש זכאות לקיצור שבוע עבודה, מבלי ששכרה יפגע.
  • סעיף 4 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה (להלן "החוק"), קובע את זכותו של אב לקבל את אותן זכויות הנוגעות להורות, ואשר ניתנות לאם במקום העבודה, כולל הזכות ליום עבודה מקוצר, בתנאי שבת הזוג של העובד הינה אישה עובדת או עצמאית ולא נעדרה מעבודתה מכוח אותה זכות.
  • מכוח החוק פנה התובע מספר פעמים למשרד החינוך (המעסיק) בבקשה לקבל את ההטבה, אך נענה בשלילה, בין היתר בנימוק שעל פי התקש"יר (חוקת העבודה של עובדי המדינה) ונוהלי "אופק חדש", התנאי לקבלת הטבה זו היא שבת זוגו עובדת במשרה מלאה, ואילו במקרה זה, בת זוגו מועסקת במשרה חלקית.
  • התובע הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, ובינתיים (בשנת 2014) הגיעו הצדדים להסדר, לפיו התובע יהיה זכאי למימוש זכות קיצור שבוע עבודה מכאן ולהבא.
  • לטענת התובע, על המעסיק לפצות אותו בכסף בגין אי מתן ההטבה מיד עם הולדת בתו הבכורה בשנת 2002, אך מטעמי התיישנות העמיד את התביעה על מתן פיצויי החל משנת 2005 או לחלופין החל משנת 2010, המועד בו פרסם משרד החינוך את ההנחיה בדבר השוואת התנאים לאבות עובדי הוראה.

פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין לעבודה פסק כי לתובע יש זכות לקיצור יום עבודתו, והעובדה כי בת זוגו מועסקת במשרה חלקית אינה פוגעת בזכות זו.
  • סעיף 4 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מקנה לעובד גבר את אותן זכויות הנוגעות להורות שזכאית להן עובדת במקום העבודה. החוק אינו מתנה את קבלת ההטבה בכך שבת זוגו של העובד תעבוד בהיקף משרה מלאה אלא דורש שבת זוגו של העובד תהיה אישה עובדת או עצמאית שלא נעדרה מעבודתה מכוח הזכות לקיצור יום עבודה.
  • הוראות התקש"יר ונוהלי "אופק חדש" אינם מציינים במפורש את הדרישה לפיה על בת זוגו של העובד לעבוד במשרה מלאה כדי שהעובד יהיה זכאי לקיצור יום עבודה, ובכל מקרה התקשי"ר והנהלים אינם יכולים לקבוע הוראות המנוגדות לתכלית החוק. במקרה זה החוק הסתפק בקביעת תנאי, לפיו בת הזוג של העובדת הינה עובדת או עובדת עצמאית, מבלי לציין את היקף המשרה הנדרש, ולכן הנחיות הקובעות דרישה שבת הזוג תעבוד במשרה מלאה מהוות החמרה של הדרישות המנוגדות לתכלית החוק.
  • הדרישה להמציא אישור מטעם המעסיק של בת הזוג לפי היא אינה מנצלת את קיצור יום העבודה מכוח זכותה ההורית, הינה תנאי סף לקבלת הזכאות.
  • במקרה זה רק ביום 24.12.2012 המציא התובע לראשונה את האישור הנדרש מהמעסיק של בת זוגו, לפיו היא אינה מנצלת את זכותה לקיצור יום עבודה בגין הורות, ועל כן קבע בית הדין כי התובע היה זכאי ליום עבודה מקוצר החל ממועד זה בלבד ולא לפני כן.

משמעות פסק הדין

  • עובד בשירות המדינה, אב לילדים עד גיל 14, זכאי לקיצור יום העבודה בדומה לאם העובדת בשירות המדינה, ובלבד ששבת הזוג של העובד אישה עובדת או עצמאית ואינה נעדרת מעבודתה בשל הטבה זו.
  • בת הזוג לא חייבת לעבוד במשרה מלאה לצורך מימוש הזכאות על די העובד.
  • הדרישה להמציא אישור מטעם המעסיק של בת הזוג לפי היא אינה מנצלת את קיצור יום העבודה מכוח זכותה ההורית, הינה תנאי סף לקבלת הזכאות.
  • הזכאות למימוש "זכות הורית" ניתנת לגברים ונשים כאחד, כל עוד בן/בת הזוג עובדים ואינם מנצלים את הזכות. בן/בת הזוג לא חייבים לעבוד במשרה מלאה לצורך מימוש הזכאות.
  • הוראות התקש"יר או נהלים אחרים של המעסיק לא יכולים לקבוע תנאים מחמירים לצורך מימוש ההטבה בהשוואה לתנאים שקבע החוק.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.