הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני
הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני
הדיון יתנהל בערכאה אליה הוגשה תביעה קודם ומכאן המושג "מירוץ הסמכויות"
עורכי דין המייעצים לאנשים שמעוניינים להתגרש, מנחים אותם להגיש בהקדם האפשרי תביעה בערכאה הנראית להם עדיפה, בטרם יקדים אותם בן זוגם
למידע נוסף ראו חוק בית המשפט לענייני משפחה - סעיף 25 וחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) - סעיף 1
הסמכות לדון בגירושין עצמם מסורה לבית דין דתי באופן בלעדי, ובמקרה של יהודים, לבית הדין הרבני.
- הסמכות לדון בעניינים אחרים הקשורים לגירושין של בני זוג יהודים (ענייני רכוש, מזונות אשה, מזונות ילדים, החזקת ילדים וחינוכם וכו') היא סמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני:
- לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה בבית הדין הרבני תביעת גירושין בה נכרכו עניינים אלה לפני שהוגשה תביעה בנושאים אלה לבית המשפט לענייני משפחה.
- לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בעניינים אלה אם הוגשה לבית המשפט תביעה בעניינים אלה לפני שנעשתה כריכה של העניינים בבית הדין הרבני.
- מרגע שהערכאה הראשונה שאליה הוגשה התביעה בעניינים אלה (או במקרה של בית דין רבני - תביעת גירושין שנכרכו אליה עניינים אלה) היא בעלת הסמכות לדון בנושאין אלה, הערכאה השנייה לא תדון בו.
- המשמעות היא שאם כל אחד מבני הזוג רוצה שערכאה אחרת תדון בנושאים אלה, הם נמצאים ב"מרוץ" שבו כל אחד מהם מנסה להקדים את השני ולהגיש לפניו תביעה בערכאה הנראית לו עדיפה. מרוץ זה מכונה "מרוץ הסמכויות".
הגשת תביעות במקביל
- במקרה שהוגשו תביעות במקביל בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, הדיון יתחיל בשאלה לאיזו ערכאה יש סמכות לדון בתביעה.
- הערכאה שתדון בעניין הסמכות ראשונה, היא זו שתחליט בשאלת הסמכות, ועל הערכאה השנייה לכבד החלטה זו.
- על ההחלטה בעניין הסמכות ניתן לערער בדרך הרגילה:
- על החלטת בית הדין הרבני האזורי ניתן לערער בפני בית הדין הרבני הגדול.
- על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
- אם נוצר מצב שבו שתי הערכאות דנות בשאלת הסמכות ומקבלות החלטות סותרות, העניין יוכרע על ידי בית המשפט העליון.
חשוב לדעת
- מאחר שהדין אשר חל בבית הדין הרבני אינו תמיד זהה לזה החל בבית המשפט לענייני משפחה, בחירת הערכאה עשויה להיות קריטית לתוצאות ההליך.
- מסיבה זו עורכי דין המייעצים לאנשים שמעוניינים להתגרש, מנחים אותם להגיש בהקדם האפשרי תביעה בערכאה הנראית להם עדיפה, בטרם יקדים אותם בן זוגם.
- מומלץ לקבל יעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין, בטרם הגשת כל תביעה או בקשה בענייני גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
- ניתן לקבל סיוע משפטי בחינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, בהתאם לתנאי הזכאות. למידע נוסף ראו סיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי.
- אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, כל צד זכאי לכך שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות.
ראו גם
- גירושין בין יהודים
- כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני
- אישור הסכם גירושין בין יהודים
- תביעת משמורת בהליך גירושין
- חלוקת פנסיה תקציבית בין בני זוג על פי פסק דין
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
- בג"צ 58/08 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה (21.01.2010) - סמכות הדיון בעניין תהיה בערכאה הראשונה שבה נפתח ההליך.
- בג"צ 8497/00 פייג פלמן נ' פלמן - כאשר מוגשות תביעות באותו עניין במקביל בשתי הערכאות, ואחת מהערכאות קיבלה הכרעה כי יש לה סמכות לדון בעניין, על הערכאה השנייה לכבד החלטה זו, ולעכב הדיון בתביעה (למעט אם יש "טעם מיוחד" בגללו יש לדון בשאלת הסמכות).
חקיקה ונהלים
- חוק בית המשפט לענייני משפחה - סעיף 25.
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) - סעיף 1.
הרחבות ופרסומים
- משפחות בתהליך גירושין באתר משרד הרווחה
- מדריך לאשה בהליכי גירושים בישראל באתר ויצו
תודות
- המידע המקורי בערך זה נכתב בשיתוף המרכז לקידום מעמד האשה - מרכז רקמן.