חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית (מושג)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

בעל דין (צד להליך משפטי) הרוצה לטעון טענה הקשורה לעניין רפואי, צריך לבסס את טענתו באמצעות חוות דעת של רופא או מומחה רפואי
מומחה רפואי מוגדר בחוק כרופא כרופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה(בחינות))
ניתן להגיש חוות דעת של מומחה רפואי מחו"ל

כאשר מתקיים הליך בירור תביעה של רשלנות רפואית, יש לצרף חוות דעת רפואית כדי לבסס את הטענות.

צירוף חוות דעת לתביעת רשלנות רפואית

  • בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית, התובע נדרש לצרף לכתב התביעה שלו חוות דעת של מומחה רפואי בתחום שלגביו הוא טוען לרשלנות.
  • חוות הדעת צריכה לבסס את הטענה שאכן התקיימה רשלנות ולהראות מה היקף הנזק שנגרם לתובע.
דוגמה
תביעה המוגשת בגין נזק שנגרם לילוד במהלך הלידה, תכלול חוות דעת של רופא המומחה בתחום של מיילדות וגניקולוגיה
  • אי צירוף חוות דעת, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.
  • לאחר הגשת חוות הדעת הרפואית מטעם התובע, הנתבע רשאי לדרוש שהתובע יעבור בדיקה רפואית על-ידי מומחה מטעמו.
  • לא ניתן לכפות על התובע לעמוד לבדיקה רפואית וזכותו של התובע להתנגד לכך.
  • תובע המסרב להיבדק על-ידי מומחה של הנתבע, לא יורשה להסתמך על חוות דעת של הרופא שלו.

מומחה מטעם בית המשפט

  • במקרים מסוימים בית המשפט יכול לפטור את התובע מלצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה שלו, ולמנות מומחה מטעם בית המשפט.
דוגמה
בית המשפט עשוי לקבל את הבקשה לפטור את התובע מהגשת חוות דעת, במקרה שבו מצבו הכלכלי של התובע מהווה טעם מיוחד המצדיק את מתן הפטור.
  • המומחה הרפואי שממנה בית המשפט, רשאי לדרוש מבעל דין (אחד הצדדים להליך המשפטי) שיעמיד לבדיקה את מי שצריך בדיקה לביסוס כתבי טענותיו.
  • בנוסף, הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע את דעתו של הרופא או המומחה הרפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל הדין, והוא רשאי לקבל מכל אדם או מוסד לעיון ולהעתקה את הרשומות הרפואיות של מי שטעון בדיקה.

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

  • תקנות סדר דין אזרחי

תודות