הגדרת רשלנות רפואית (מושג)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים מבלי לנקוט במידת הזהירות הסבירה המצופה מרופא (או עוסק במקצוע רפואי), אשר כתוצאה מכך נגרם נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא הגורם המטפל נהג כפי שנהג.

ישנם סוגים רבים של רשלנות רפואית. יש מקרה שבו הפרת חובת הזהירות מתבטאת בביצוע רשלני של הליך רפואי מקובל, יש מקרה שעצם הבחירה בהליך הרפואי הספציפי תהיה בגדר רשלנות, ויש מקרים, שגם הבחירה וגם הביצוע היו סבירים, אך לא נמסר למטופל מלוא המידע הדרוש לו לצורך קבלת ההחלטה בין דרכי הטיפול השונות.

מקרי רשלנות לדוגמה:

אי נקיטת הליכים סטנדרטים

  • רופא יהיה אחראי ברשלנות, אם סטה מהפרקטיקה שרופא סביר היה נוקט אותה בנסיבות המקרה, או אם נקט שיטת טיפול שרופא סביר לא היה נוקט אותה.
    • צילומי רנטגן - רשלנות רפואית עלולה להיקבע בגין אי הפניה לצילום, וכן קריאה, פענוח או פרשנות מוטעים של צילום רנטגן .
    • אי עריכת בדיקות מקובלות, לדוגמה אי שליחה לבדיקת דם, ביופסיה, התרשלות באי הפניה לבדיקה מיידית דחופה.
  • במקרה שנדון בבית המשפט העליון, נקבעה רשלנות רפואית באי עריכת בדיקה. באותו מקרה נקבע, כי אי קיום בדיקת סי.טי, שגרם לאי גילוי גידול בראש המערערת, מהווה רשלנות של הרופאה.

רשלנות באבחנה

  • בעת קביעת האבחנה הרפואית על הרופא לפעול בזהירות סבירה.
  • במסגרת תפקידיו של הרופא, מוטלת עליו החובה לאבחן במסגרת נתוניו של כל מקרה, את האבחנה הרפואית הנכונה ביחס לחולה בו הוא נדרש לטפל. * במסגרת חובה זו, רופא לא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות, אלא יש עליו גם חובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן.
  • בכל מקרה, על הרופא מוטלת חובה להשיג את מיטב המידע הדרוש לצורך האבחנה, וזאת בדרך אקטיבית של חקירה ודרישה, לרבות, לפי הצורך, היוועצות ברופאים מומחים.
  • הכלל הוא, שרופא יימצא אחראי ברשלנות, רק אם אבחנתו היא בלתי נכונה באופן כ"כ מוחשי, עד שהיא מצביעה על רשלנות.
  • לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות רפואית. יש מקרים שטעות באבחון מצביע על טעות כנה בשיקול דעת מקצועי. רק טעות בלתי סבירה תיחשב לרשלנות.
  • העדר רישום של נתון שהוא חיוני לטיפול בחולה, או העדר ראיה בדבר שקילת נתון זה בגדר מכלול השיקולים של המטפלים בו, אם לא נרשם, מקימים הנחה שהאבחנה היתה שגויה ומטילים על המטפל נטל כבד בבואו לסתור הנחה זו.

רשלנות בהסכמה מדעת

  • זכותו של החולה, שלא יינתן לו טיפול רפואי שלא מדעת. יש לו הזכות לקבל הסבר על דרכי הטיפול האפשריות, כדי שיוכל להחליט בעצמו על דרך הטיפול הרצויה.
  • בהקשר הזה, רשלנות רפואית יכולה להתבטא בכך שלא נמסר למטופל מלוא המידע הדרוש לו לצורך קבלת ההחלטה בין דרכי הטיפול השונות. חובת הרופא לספק לחולה את המידע שבידיו, באשר לטיפול הניתן לו ולתוצאות האפשריות, נגזרת מחובת הזהירות הכללית שהרופא ובית החולים חבים לחולה. אי גילוי הסיכונים בטיפול, החלופות, מהווה הפרת חובת הזהירות.

הקשר הסיבתי- בית המשפט יבחן את השאלה, האם בהינתן המידע המלא על הטיפול הרפואי, החולה היה מסרב לקבל את הטיפול והנזק לא היה נגרם.

  • בפס"ד של בית המשפט העליון, נידון מקרה שבו אישה אושפזה בבית חולים לשם ניתוח ברגלה, ויומיים אח"כ, בעודה מטושטשת בחדר הניתוח, הוחתמה על טופס הסכמה לביופסיה בכתפה. בעקבות הניתוח נותרה כתפה של המערערת קפואה ונקבעה לה נכות. הרופאים לא הסבירו לאישה את הצורך בעריכת הביופסיה, ולא הודיעו לה על הכוונה לדחות את הניתוח ברגלה. בית המשפט פסק כי לא הוכח קשר סיבתי ולכן המערערת לא זכאית לפיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לה, אך נפסק כי פגיעה בזכות לאוטונומיה כתוצאה מטיפול רפואי שלא בהסכמה מדעת מהווה נזק בר פיצוי, ובגין זה נפסק לה פיצוי.

הולדה בעוולה

  • תביעת רשלנות רפואית של ילד שנולד עם מום מולד או מוגבלות מולדת, כנגד רופא או צד ג', שגרם לילד ברשלנותו, להיוולד.
  • העילה יכולה לצמוח ממצבים שונים: ייעוץ רשלני, כישלון באבחנה, פענוח רשלני של בדיקות, כך שלא אותרה מחלת העובר או האם, היעדר הפניה לבדיקות רלוונטיות, השתלת עובר פגום וכו'.
דוגמה
האם בהיותה מאושפזת בבית החולים, חלתה בדלקת מי השפיר. בבדיקות אפשר היה לגלות זאת מספר ימים קודם הלידה, אלא שבגלל רשלנות הסגל, לא נעשו הבדיקות ולא התגלתה הדלקת. לכן, לא בוצע ניתוח קיסרי בזמן. הדלקת פגעה בעובר שנולד נכה ב-100%. הבעלים של בית החולים חויבו בתשלום מלוא הפיצויים.

מידע זה עשוי לעניין אותך

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

  • אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)
  • פני גיל אליעזר, דיני רשלנות רפואית: הלכה למעשה (אוצר המשפט, 2008)

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.