מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מטיפול רפואי רשלני יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצוי כספי מהמטפל
לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית יש להקפיד על איסוף מירב החומר הרפואי הרלוונטי
במרבית המקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית רק עד 7 שנים מהיום שבו נגרם הנזק


תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על מתן טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל. התביעה מוגשת על ידי המטופל כנגד הגורם המטפל, במטרה להשיג פיצוי למטופל הנפגע.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • מטופלים שנגרם להם נזק כתוצאה מרשלנות של המטפל.
  • הורים זכאים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשם ילדם הקטין.
  • במקרה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית:
    • יש זכות תביעה לעזבון המנוח, ובמקרה שביהמ"ש פוסק פיצויים, הם מועברים לעזבון.
    • תלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו, זכאים אף הם להגיש תביעה.

את מי ניתן לתבוע

  • בתביעת רשלנות רפואית, ניתן לתבוע כל מטפל רפואי שטיפל במטופל שנפגע (כגון: רופא, מרדים, אחות, רוקח וכד').
  • כמו כן, ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד המטפל (כגון: בית חולים, קופת חולים וכד'). למוסד הרפואי יש אחריות למעשיו ומחדליו של הרופא (במסגרת אחריות שילוחית של המוסד הרפואי, כמעביד של הרופא).
  • בית החולים חב אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ובנוסף, הוא חב באחריות שילוחית, כמעביד של הרופא. הנהלת בית החולים אחראית לכל מעשה רשלני שנעשה בגדר הטיפול הניתן לחולה ע"י בית החולים.

פנייה לעורך דין

  • רצוי להתייעץ תחילה עם עו"ד בעל נסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך.
  • לרוב יפעל עו"ד לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה הרפואי.
  • לאחר איסוף כל המידע וחוות הדעת מהמומחה, יעריך העו"ד האם בכלל יש עילה להגשת תביעה.

שלבי ההליך

  • הגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כוללת כמה שלבים:
  1. איסוף החומר הרפואי
  2. פנייה לרופא מומחה כדי לקבל חוות דעת
  3. הגשת התביעה לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים הנתבעים

1. איסוף התיעוד הרפואי

2. חוות דעת מומחה רפואי

  • על פי החוק (תקנות סדר הדין האזרחי), תובע הרוצה להוכיח עניין רפואי לשם ביסוס טענתו נדרש לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה.
  • על המטופל התובע לצרף לכתב תביעת הרשלנות הרפואית חוות דעת של מומחה רפואי בתחום של הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק.
  • לאחר איסוף החומר הרפואי פונים למומחה הרפואי, (לרוב מדובר ברופא בכיר, בעל נסיון בכתיבת חו"ד), שיחווה דעתו על המקרה.
  • אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה, שולל מהתובע את האפשרות להוכיח את הרשלנות הרפואית.
  • יש לשים לב כי קבלת חוות דעת של רופא מומחה כרוכה בעלות לא מבוטלת (העשויה להסתכם באלפי שקלים).
  • לפרטים נוספים ראו חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית.

3. הגשת התביעה לבית משפט מתאים

  • השאלה לאיזה בית משפט תוגש התביעה, תלויה בסכום התביעה.
  • תביעה אזרחית עד לסכום של 2.5 מליון ₪ (ביום הגשת התביעה), תוגש לבית משפט השלום. תביעה מעבר לסכום זה, תוגש לבית משפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

שימו לב
עצירת ספירת ימי ההתיישנות עקב מלחמת חרבות ברזל
  • בתביעה שאינה תביעת מקרקעין שתקופת ההתיישנות שלה לא הסתיימה לפני 24.1.2024, או שהסתיימה בין 7.10.2023 ועד 24.1.2024, תיעצר ספירת ימי ההתיישנות בין 7.10.2023 ועד 6.4.2024.
  • בתביעה שהיא תביעת מקרקעין, ושתקופת ההתיישנות שלה הסתיימה או הייתה מסתיימת בין 7.10.2023 ועד 6.4.2024, תיעצר ספירת ימי ההתיישנות בין 7.10.2023 ועד 6.4.2024.
  • תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים.
  • תקופת ההתיישנות מתחילה מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. כלומר, בתביעה בשל רשלנות רפואית מתחילים למנות 7 שנים החל מהרגע שבו ניתן הטיפול הרפואי הרשלני שגרם לנזק.
  • במקרים שבהם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, כלומר כאשר הנזק מתגלה יותר מאוחר מהמועד שבו נגרם, התביעה תתיישן 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.
  • דוגמה
    אישה נבדקה ע"י רופאה ביום 22.10.1980 בשל כאבי ראש מתמשכים. הרופאה התרשלה בכך שלא שלחה את האישה לבדיקת סי.טי.

    ביום 24.6.1983 נתגלה גידול בראישה של האישה. האישה תבעה את הרופאה ביום 1.1.1989.
    בין היום שבו אירע הנזק (22.10.1980) ליום בו הוגשה התביעה (1.1.1989) חלפו למעלה מ-7 שנים ולכן ניתן לטעון שהתביעה התיישנה, אולם מכיוון שהנזק התגלה במועד מאוחר יותר, מתחילים למנות 7 שנים מיום גילוי הנזק (24.6.1983).

    בין יום גילוי הנזק ליום הגשת התביעה לא חלפו 7 שנים, ולכן התביעה לא התיישנה.
    • תקופת ההתיישנות במקרה של קטינים (מתחת לגיל 18) מתחילה רק מהיום שבו מלאו להם 18 (כלומר, מי שנגרם לו נזק בהיותו קטין יכול לתבוע מהיום שבו נוצרה עילת התביעה עד שיגיע לגיל 25).

    פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

    • התובע בתביעת רשלנות רפואית יצטרך להוכיח שנגרם לו נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע.
    • בהערכת הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בית המשפט ייקח בחשבון ראשי נזק שונים.
    • נזק - מוגדר בחוק: אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית, או שם טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור דומים.
    • נזק ממון - הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים.
    • לפרטים נוספים, ראו נזק בתביעת רשלנות רפואית.

    עלויות הגשת תביעת רשלנות רפואית

    • הגשת תביעה לבית משפט בגין רשלנות רפואית כרוכה בעלויות:
      • אגרת בית משפט-
        • מגיש התביעה מחויב בתשלום ראשוני לבית המשפט.
        • הסכומים מפורטים בסעיף 34 או 35 בתחתית טבלה זו, בהתאם לבית המשפט שאליו מוגשת התביעה (בית משפט שלום או בית משפט מחוזי).
        • תשלום זה הוא רק חלק מהאגרה המלאה שיש לשלם. בהמשך ההליך ובהתאם להתפתחויות (הגעה לפשרה, מחיקת התביעה, מתן פסק דין ותוצאותיו) יחויב אחד מהצדדים בתשלום יתרת האגרה שלא שולמה. סכומי האגרה המלאים מפורטים בסעיף 2 או 9 בטבלה, בהתאם לבית המשפט שדן בתביעה.
      • שכר טירחת עו"ד. עו"ד המייצג מטופל התובע בתביעת רשלנות רפואית, גובה לרוב שכ"ט על פי אחוזים מהפיצוי שייפסק בפסק הדין או בפשרה.
      • עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי.
      • עלות איסוף החומר הרפואי.
    • בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות משפט לצד הזוכה (כלומר, לחייב את הצד המפסיד במשפט לשלם את הוצאות המשפט של הזוכה).

    חשוב לדעת

    ראו גם

    גורמים מסייעים

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    תודות

    • המקור בערך זה נכתב ע"י הר"י.