הקדמה:
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (חש"ץ) מסדיר את השיפוט הצבאי בצה"ל על כל מרכיביו - מערכות השיפוט הצבאיות, האוכלוסיות העשויות להישפט והעבירות בגינן הן עשויות להישפט.
- החוק חל על האוכלוסיות הבאות:
- חייל בשירות סדיר, שירות קבע או שירות מילואים פעיל (גם אם גויס שלא כדין, במקרה שמפקדיו חשבו בתום לב שהגיוס היה כדין).
- מי שהיה חייב להתייצב לשירות צבאי אך לא התייצב (מהרגע שבו היה עליו להתייצב).
- אזרח שעבר עבירה בהיותו חייל וטרם עברו 180 ימים משחרורו, ובעבירות מסוימות, ניתן להגיש כתב אישום עד שנה מיום שחרורו.
- מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא עפ"י תעודת הרשאה.
- מי שנמצא כדין במשמורת הצבא (בעיקר אסירים ועצורים).
- עובד בשירות הצבא או בשליחותו.
- איש מילואים שעבר עבירות מסוימות שלא בשירות מילואים פעיל.
- שבוי מלחמה.
פרטי החוק
שם החוק:
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955
נוסח החוק:
שר אחראי:
שר הביטחון
עדכונים לחוק
- תיקון מס' 63 (נכנס לתוקף ביום 28.09.2011) - התיקון קובע הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי ומקצר את תקופת הרישום הפלילי ל- 5 שנים במקרים בהם העונש שניתן הוא אחד מאלה:
- עונש שאינו כולל עונש מאסר.
- עונש מאסר שאינו עולה על שני חודשי מאסר בפועל.
- עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל, שחלקם ירוצה בדרך של עבודות צבאיות.
- עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי עבודות צבאיות.
- לגבי עבירות של היעדר מן השירות (נפקדות ועריקות מצה"ל):
- אם הוטל עונש עד שלושה חודשי מאסר יחול הרישום המופחת, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת בנסיבות מיוחדות.
- אם הוטל עונש של 3-6 חודשי מאסר לא יחול הרישום המופחת, אלא אם כן קבע בית הדין בנסיבות מיוחדות שיחול הרישום המופחת.
- על עבירות מסוג עוון (עבירות שעונשן מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים) השלכות הרישום הפלילי יהוו פועל יוצא של העונש שינתן (ללא שיקול דעת מצד בית הדין הצבאי).
- לא יהנה מהרישום המופחת מי שהוטל עליו עונש מאסר על-תנאי ובשל הרשעתו בעבירה נוספת רשאי היה בית הדין שהרשיעו לצוות על הפעלת העונש על תנאי.
- התיקון קובע גם שורה של עבירות צבאיות, המנויות בתוספת השנייה לחוק, שלא תירשמנה במרשם הפלילי.
נושאים וזכויות
חקיקה ונהלים
תודות
- נוסח החוק באדיבות אתר נבו.