הקדמה:

שירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות חרדים כולל שירות אזרחי-חברתי או שירות אזרחי-ביטחוני
משרת בשירות אזרחי-חברתי משרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים, או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך 3 שנים
משרת בשירות אזרחי-ביטחוני משרת 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים

תלמידי ישיבות חרדים המשרתים בשירות לאומי-אזרחי מחויבים לשרת במשך שנתיים או שלוש, בהתאם לאופי השירות.

  • השירות מבוצע ללא שכר. עם זאת, המשרת זכאי לדמי כלכלה, בהתאם לסוג התפקיד, אופי השירות ומצבו המשפחתי, וכן למימון הוצאות הנסיעה.
  • התנאים בשירות צריכים להבטיח למשרת אפשרות לשמירה על אורח חייו החרדי.

אפשרויות השירות

השירות הלאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות כולל שירות אזרחי-חברתי או שירות אזרחי-ביטחוני.

שירות אזרחי-ביטחוני

  • שירות אזרחי-ביטחוני הוא שירות באחד מהגופים הבאים:
    • יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה הפועלות לביטחון המדינה ותושביה.
    • משטרת ישראל.
    • שירות בתי הסוהר.
    • הרשות הארצית לכבאות והצלה.
    • הרשות להגנה על עדים.
    • המשטרה הירוקה ואגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה.
    • מגן דוד אדום (מד"א).
    • עמותת איחוד הצלה ישראל.
    • עמותת זק"א - איתור חילוץ והצלה.
    • עמותת רגע של אמת זק"א - זיהוי קורבנות אסון.
    • גופים אחרים שאושרו שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן מיידי לזיהוי קורבנות אסון.
  • משרת בשירות אזרחי-ביטחוני נדרש לשרת 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים (7 שעות יומיות בערך).
  • דמי הכלכלה של משרת בשירות מסוג זה גבוהים יותר משירות אזרחי-חברתי.

שירות אזרחי-חברתי

  • שירות אזרחי-חברתי הוא שירות באחד מהתחומים או התפקידים הבאים: ביטחון הפנים, הגנת העורף, בריאות, רווחה, חינוך, הגנת הסביבה, קליטת עלייה, סיוע לאזרחים ותיקים, בטיחות בדרכים, בטיחות הציבור, קידום התעסוקה, הסברה ממשלתית בעניין זכויות, חשיפת חומר ארכיוני בגזנך המדינה ושירות בתחום החינוך.
  • משרת בשירות אזרחי-חברתי נדרש לשרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים (6 שעות יומיות בערך), או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך 3 שנים (4 שעות יומיות בערך).

אופי השירות

  • תפקידם של המשרתים מוגדר בבירור והם מקבלים הנחיות ברורות ביחס לתפקידם.
  • חל איסור על מסגרת שירות ("גוף מפעיל") להציב משרת בשירות לאומי-אזרחי בתפקיד של עובד או כממלא מקום של עובדיו.
  • השירות נעשה בישראל (אלא אם כן ניתן אישור מיוחד לשירות בחו"ל).
  • השירות, בעיקרו, אינו כולל ביצוע של עבודות ניקיון (למעט שילוב בתורנויות בהן נוטלים חלק גם עובדי הגוף בו נמצאים המשרתים).
  • השירות אינו כולל ביצוע מטלות שעיקרן שירותי מזכירות, אלא אם יש בכך תועלת ציבורית וניתן לכך אישור של רשות השירות הלאומי-אזרחי.

כללים הנוגעים לשירות

תלמידי ישיבות חרדים המשרתים בשירות לאומי-אזרחי נדרשים לעמוד בכללים ובתנאים של מסגרת השירות.

עבודה או לימודים במקביל לשירות

  • משרתים חרדים בשירות לאומי-אזרחי רשאים לעבוד או ללמוד במהלך תקופת השירות, אם מתקיימים התנאים הבאים:
    • העבודה או הלימודים אינם במקום השירות או בגוף הקשור אליו. חל איסור לעבוד במקום השירות, או לקבל תמורה אחרת כלשהי מטעם המקום.
    • העבודה או הלימודים אינם מתבצעים בשעות השירות, אלא בזמנו הפנוי של המשרת (למעט לימודי הכשרה מטעם מסגרת השירות).

רישום נוכחות

  • רישום נוכחות של המשרתים מאפשר מעקב אחר נוכחותם במקום השירות ומהווה עבורם תשתית לצבירת הטבות.
  • יש למלא את הרישום כנדרש ובזמן. חוסר ברישום או אי מילואו כנדרש עלול לגרום לעיכוב בתשלום דמי הכלכלה החודשיים ולהביא לכך שתקופת השירות לא תוכר, או לעכב את מתן ההטבות המוקנות על-ידי האגף והקרן לחיילים משוחררים.
  • ברישום מצוינים גם ימי חופשה, שבתות וחגים, ימי מחלה וכן ימי היעדרות אחרים (יש לצרף לדו"ח אישורי מחלה או אישורים אחרים להנמקת ההיעדרויות).

מעבר בין תפקידים או בין ארגונים

  • שינוי מקום ההתנדבות או התפקיד, יכול להיעשות אך ורק באישור ארגון חברים, ובתיאום עם מסגרת השירות ("הגוף המפעיל").
  • למי שיעזבו את מקום השירות לפני שנמצא להם מקום חלופי, ייחשבו ימי ההמתנה עד למציאת המקום החדש כימי תקופה בלתי נמנית (תב"ן) .

חשוב לדעת

  • משרתים תלמידי ישיבות מופנים ומשובצים במקומות השירות על-ידי ארגון חברים.
  • התנאים והכללים בשירות הלאומי-אזרחי לאוכלוסייה החרדית שונה מהכללים בשירות לאומי-אזרחי לבעלי פטור משירות צבאי ולאוכלוסייה אשר אינה נקראת לשירות ביטחון. לפרטים נוספים אודות שירות לאומי-אזרחי לבעלי פטור משירות צבאי ראו פורטל שירות לאומי-אזרחי.
    • המידע בערך זה מתייחס לחרדים אשר החלו לשרת בשירות הלאומי-אזרחי החל מיוני 2014, לפי חוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014 בלבד. בעניין משרתים חרדים אשר החלו שירות במועד מוקדם יותר, חלים כללים אחרים.

חקיקה ונהלים