הקדמה:

מעסיק שפסל מועמד לעבודה בגלל לקות שמיעה חויב לשלם לעובד פיצויים בגובה 40,000 ש"ח

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
מס' תיק:
תע"א 11813-08
תאריך:
5/1/2012

התובע נמצא מתאים לתפקיד של נציג לקוחות במוקד הטלפוני, ולאחר שהצהיר על לקות השמיעה שלו הובהר לו כי קבלתו לעבודה מצריכה אישור של רופא תעסוקתי, וכי בהעדר אישור רפואי לא ניתן לאפשר לו להתחיל את קורס ההכשרה לתפקיד. התובע לא הצליח להשיג אישור בזמן הקצר שניתן לו ולכן לא התחיל את הקורס. בשלב מאוחר יותר נאמר לו כי לא ניתן להציע לו עבודה אחרת מחמת הקפאת קליטת עובדים בנתבעת.

בית הדין קבע:

כאשר אדם נמצא מתאים לעבודה, והטעם לאי קבלתו קשור למגבלה הרפואית ממנה הוא סובל, על המעביד הנטל להראות כי אין מדובר באפליה פסולה. כדי להכריע בטענת האפליה, יש לברר האם הדרישה שהעלתה הנתבעת הינה לגיטימית. אין בידינו כל ראיה באשר לאופי התפקיד, ולסביבת העבודה או לזיקה בינם לבין המגבלה הרפואית של התובע. גם אם נניח, לטובת הנתבעת, כי בנסיבות העניין אין פגם בדרישה לאישור של רופא תעסוקתי, הדעת אינה נוחה מכך שהדרישה שהעלתה הנתבעת, בעיתוי בו הועלתה, הובילה לכך שהתובע איבד הזדמנות להשתלב בעבודה, על אף שנמצא מתאים למשרה.

חוק השוויון קובע כי "אפליה" משמעה גם אי-ביצוע התאמות, הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות, אשר יאפשרו את העסקתו, ובלבד שאין בכך כדי להטיל על המעביד נטל כבד מדי. על פני הדברים, אפשר כי בהשקעת מאמצים סבירים ניתן היה למצוא דרך שתיישב את הצורך באישור רופא תעסוקתי עם המועד שנקבע לתחילת קורס ההכשרה לתפקיד. כל זאת במיוחד בשים לב למעמדה המיוחד של הנתבעת ולהיותה מעסיק ציבורי גדול.

יש לזכות את התובע בפיצוי לפי סעיף 14 לחוק השוויון בסך 40,000 ₪.


חקיקה ונהלים