הקדמה:

מעסיק חייב לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית, אך הוא אינו חייב לקבל את אותה
ההחלטה האם לאשר לעובד לעבוד מהבית נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, אלא אם קיימת הוראה אחרת בחוזה אישי או קיבוצי החל על העובד
אם העבודה מהבית אינה מצמיחה תועלת למעסיק, לא ניתן לחייב את המעסיק לאשר לעובד לעבוד מהבית, שכן צרכי המעסיק קודמים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי בתל אביב
מס' תיק:
סע"ש 51290-09-20
תאריך:
04.03.2022
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

רקע עובדתי

  • העובדת עבדה כחשבת מחליפה בחברה במשך כ-7 חודשים, החל מיום 04.08.2019 ועד ליום 31.03.2020.
  • בתחילת חודש מרץ 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה וסגירת מערכת החינוך, ביקשה העובדת לעבוד מהבית אך בקשתה נדחתה.
  • העובדת הגישה תביעה כנגד החברה בגין אפלייתה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בטענה שהיא הופלתה ביחס ליתר העובדים שעה שרק הבקשה שלה לעבוד מהבית נדחתה בעוד שאר העובדים עבדו מהבית.
  • החברה טענה שלמעט עובדת אחת, כל עובדי מחלקת הכספים עבדו ממשרדי החברה ולא מהבית, וכי לאור אי שביעות הרצון מתפקודה של העובדת לא ניתן לה אישור לעבוד מהבית.
  • פסק הדין נסב סביב השאלה האם העובדת הופלתה לרעה בשל החלטת החברה לדחות את בקשתה לעבוד מהבית?

פסיקת בית הדין

  • ההחלטה האם לאשר לעובד עבודה מהבית היא חלק מהזכות הניהולית של המעסיק הנתונה לשיקול דעתו ואינה מהווה זכות קנויה של העובד, אלא אם קיימת הוראה אחרת בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי החל על העובד.
  • אם העבודה מהבית אינה מצמיחה תועלת למעסיק (ולעיתים יש בה אף חסרונות מסוימים), לא ניתן לחייבו לאשר לעובד לעבוד, מהבית שכן צרכי המעסיק קודמים.
  • על המעסיק לשקול בתום לב ובאופן ענייני את בקשתו של העובד לעבוד מהבית, ובין היתר את תקופת עבודתו של העובד (על עובד ותיק ומוכר ניתן יותר לסמוך), את מהות עבודתו של העובד (שירות פרונטלי או טכנולוגי), את מידת עבודת הצוות הנדרשת בעבודתו של העובד ואת אופן תפקודו של העובד.
  • למרות שרשימת העילות האסורות להפליה בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינה רשימה סגורה, אין מניעה מצד מעסיק, להעניק תנאי שכר ועבודה שונים לעובדים, במקרה בו הם מבצעים אותה עבודה או שנתוניהם שווים, בתנאי שאין מדובר בהפליה על בסיס הטעמים האסורים בחוק כגון אפליה על רקע מין, גזע, הורות וכו'.
  • לאור תקופת עבודתה הקצרה של העובדת, חוסר שביעות הרצון מתפקודה והעובדה שכל עובדי מחלקת הכספים, למעט עובדת אחת, עבדו ממשרדי החברה ולא מהבית, דחה בית הדין את טענת העובדת כי הופלתה לרעה, וקבע כי לא כי נפל פגם בשיקול דעתה של החברה לדחות את בקשת העובדת לעבוד מהבית.

משמעות

  • מעסיק אינו חייב לאשר לעובד לעבוד מהבית, אך עליו לשקול אפשרות זו באופן ענייני אם העובד מבקש זאת.

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.