הקדמה:

ניתן לערער לוועדות חריגים במשרד הבינוי והשיכון על החלטות הנוגעות לסיוע בתשלום שכר דירה
למידע נוסף, ראו המדריך לקבלת סיוע בשכר דירה באתר משרד הבינוי והשיכון


מי שהגיש בקשה לסיוע בשכר דירה, רשאי לערער על גובה הסיוע שאושר לו או על דחיית הזכאות, בפני ועדות ערעורים של משרד הבינוי והשיכון.

  • ועדת חריגים עליונה - דנה בבקשות לסיוע החורג מהכללים.
  • הוועדה הציבורית לערעורים - דנה בערעורים על החלטות של ועדת החריגים העליונה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

שלבי ההליך

  • על מנת להגיש את הערעור יש לפנות לחברה המספקת שירותים למבקשי סיוע בשכר דירה, שבאמצעותה הוגשה הבקשה המקורית לסיוע בשכר הדירה. הערעור יועבר למשרד הבינוי והשיכון, לדיון בוועדת חריגים עליונה.
  • את הערעור מגישים לחברה המספקת שירותים על גבי מכתב בקשה מפורט ומנומק, שיצורפו אליו מסמכים התומכים בבקשה, כגון:
    • תלושי שכר או תדפיסי בנק של 6 החודשים האחרונים.
    • דוח סוציאלי על תפקוד המשפחה (למטופלים על-ידי שירותי הרווחה, נתון לשיקול דעתו של המבקש).
    • דוחות רפואיים, אם קייימים, מרופא או מהמוסד לביטוח לאומי (במקרה של נכות או לקות).
    • כל מסמך אחר התומך ומחזק את הערעור.
  • הערעור יועבר לדיון בוועדת החריגים העליונה.
  • בתום הטיפול, יישלח מכתב תשובה למערער על-ידי משרד הבינוי והשיכון.

ערעור לוועדה הציבורית לערעורים

  • במקרה שוועדת החריגים העליונה דחתה את הבקשה, ניתן לערער על החלטתה בפני הוועדה הציבורית לערעורים (מלבד במקרים שהוועדה הציבורית אינה דנה בהם, המפורטים בהמשך).
  • את הערעור לוועדה הציבורית מגישים באותו אופן שהוגש הערעור לוועדת החריגים העליונה (באמצעות החברה המספקת את השירותים).
  • רצוי לצרף, אם ישנם, מסמכים מעודכנים או אישורים עדכניים שעשויים לסייע בערעור (כגון מסמכים לגבי שינוי במצב הרפואי או במצב הסוציאלי).
  • מי שהציג את אישורי ההכנסה בעבר וטרם חלפה שנה מאז, לא יאלץ להציגם שוב בערעור לוועדה הציבורית.
  • לצורך קבלת ההחלטה הוועדה תבחן את הנקודות הבאות:
    • מצבה הכלכלי של המשפחה - מקורות הכנסה, כושר השתכרות, פוטנציאל השתכרות.
    • מספר הנפשות וגילאי הילדים.
    • האם יש בני משפחה נכים ומה סוג הנכות.
    • תפקוד המשפחה.
    • בעיות רפואיות של כל אחד מבני המשפחה.
    • הסטטוס המשפחתי - האם ההורה עצמאי, האם קיים עורף משפחתי (תמיכה משפחתית).
    • הרקע הסוציאלי, על סמך דו"ח סוציאלי של גורם ממשלתי או עירוני.
    • מספר הפניות שכבר נעשו לוועדה.
  • כמו כן, תילקח בחשבון מגבלת התקציב העומד לרשות הוועדה.
  • החלטות הוועדה תקפות ל-12 חודשים.
  • ניתן לערער על החלטת הוועדה ולהביא את הנושא לדיון נוסף, אם מנהל מינהל לסיוע בדיור או ממונה מחוזי לאכלוס מצאו כי נוספו נתונים מאומתים שלא הוצגו בפני הוועדה בעת קבלת ההחלטה.

מקרים שהוועדה הציבורית לערעורים אינה דנה בהם

  • הוועדה הציבורית אינה דנה בנושאים הבאים:
    • סיוע בשכר דירה מעבר לסכום הסיוע שניתן לממתינים לקבלת דירה בדיור הציבורי.
    • מתן סיוע רטרואקטיבי בשכר דירה.
    • מתן פטור (מלא או חלקי) מהחזר הסיוע בשכר דירה למי שמימש סיוע שלא כדין.
    • אישור לקבלת דירה בדיור הציבורי ליחידים (אלא אם כן הם יחידים נכים המתקיימים מקצבת נכות של 75% ומעלה או בעלי עיוורון מוחלט ו-100% נכות לצמיתות).
    • מי שמחזיקים בדירה בדיור הציבורי ללא חוזה (פולשים).
    • כל הנושאים שבתחום סמכות הוועדות הבין-משרדיות.
    • הזכאות לרכוש דירת נ"ר.
    • הגדלת תקציב לרכישת דירת נ"ר.
    • קידום בתור הממתינים.
    • החלפת יחידת דיור בבית גיל הזהב שבו מתגורר מבקש הסיוע.

חקיקה ונהלים

גורמי ממשל

תודות

  • המידע המקורי בערך זה באדיבות הקליניקה המשפטית לזכויות חברתיות במכללה האקדמית ספיר.