פיטורי גננות על בסיס החלטה קבוצתית שנסמכת על קריטריון של ותק בלבד, כאשר הוותק תואם גיל באופן מובהק, מהווים אפליה מטעמי גיל והינם פסולים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:ע"ע 203/09
תאריך:2.10.2011
קישור:בפורטל זכויות האדם של המרכז למשפט ועסקים

העובדות

  • רשת הגנים של אגודת ישראל נקלעה לקשיים כלכליים, כולל חסר משמעותי בקופת הפיצויים שנועדה לשמש לפיצויי פיטורים. במסגרת תוכנית הבראה החליטה הרשת לפטר גננות שצברו ותק של 25 שנה ומעלה.
  • בהודעת הפיטורים נכתב כי הגננות רשאיות לגשת לשימוע, אך אין בהליך השימוע כדי לפגוע בסופיות הפיטורים.
  • בהמשך הציעה הרשת לגננות לבטל את הפיטורים - אם הן תוותרנה בתמורה על כל שנות הוותק שמעבר ל-12 שנה ועל הזכויות הנלוות לכך. דרישה כזו לא הוצבה בפני הגננות האחרות. הגננות סירבו, אך הביעו נכונות לקיים משא ומתן עם ההנהלה על תרומתן של הגננות לתוכנית ההבראה. הרשת סירבה.
  • הגננות פנו לבית הדין האזורי לעבודה, שקבע שהן הפיטורים והן הפחתת השכר שהוצעה לקו באפליה פסולה עקיפה מטעמי גיל, ועמדו בסתירה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הרשת ערערה לבית הדין הארצי.
  • לשם בדיקת השאלה אם מדובר באפליה פסולה מטעמי גיל נעזר בית הדין בשאלות הבאות:
    • באיזו מידה שקל המעסיק חלופה לפיטורים, כגון הפחתה בשכר או צמצום בהיקף המשרה.
    • באיזו מידה גילה העובד נכונות אמיתית לאמץ חלופה לפיטוריו, אם הועמדה לפניו חלופה כאמור.
    • באיזו מידה גילו המבוגר של העובד עלול להיות בעל השלכות חמורות על עתידו הכלכלי והתעסוקתי.
    • באיזו מידה נושא המעביד באחריות ישירה לתוצאות הקשות של פיטורי העובד המבוגר, אם צפויות תוצאות כאלה. ביחס לשאלה זו יש לבחון האם המעביד הבטיח את זכויות הפרישה של העובד, אם חלה עליו חובה שכזו בדין.

החלטת בית הדין

  • בית הדין הארצי קבע כי החלטות הרשת על הפיטורים ועל הפחתות השכר היוו אפליה (עקיפה) מטעמי גיל:
    • החלטת הרשת היתה החלטה קבוצתית שנסמכה על קריטריון של ותק, ועליו בלבד, כך שכל מי שהוותק שלה עלה על 25 שנה פוטרה מהעבודה. זאת מבלי שנשקל שיקול נוסף כלשהו בנוגע לפיטורים, בין לעניין תפקוד מי מהן בעבודה, ובין לכל עניין אחר.
    • הוותק של רוב הגננות המפוטרות עלה אף על 30 שנה וחלקן אף היו עובדות הרשת במשך למעלה מ-40 שנה.
    • גורם הוותק בנסיבות המקרה הינו תואם גיל באופן מובהק. ותקן של המערערות שהוא נתון תואם לגילן, הוא שהביא עליהן את ההחלטה הזו. כל זאת בלא שקוימה חובת השימוע, בלא שהוקדשה מחשבה לנסיבותיהן האישיות כפרטים, ובלא שהובטחה להן רשת ביטחון קיומית בין של תשלום פנסיה, ואף לא של תשלום פיצויי פיטורים, המתחייבים בחוק (כי קופת הפיצויים היתה בחסר).
    • הדרישה להפחתת שכר בצורת ויתור על ההטבות שנובעות מהוותק שמעל 12 שנה, כאשר דרישה זו מופנית רק אל העובדות הוותיקות (מעל 25 שנה) מבלי שדרישה כזו תופנה לעובדות הפחות ותיקות, מהווה אף היא אפליה על רקע גיל.
    • לרשת, שהייתה במצב כלכלי קשה, מותר לחפש את הדרך המיטבית להיחלץ מהמשבר בו היא מצויה, אך עליה להיזהר מפגיעה בערכי יסוד (כמו שוויון), וזכויות מוקנות (כמו איסור להפלות עובד מטעמי גיל).
  • עוד נקבע בפסק הדין כי הדרישה בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953 לתשלום משכורות העובדים "לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים", מגלמת בחובה התחייבות של המוסד לשלם לעובדיו משכורות לפי השיעורים והכללים הנהוגים במשרד החינוך, ומובנת מאליה בהסכמי ההעסקה של העובדים. נושא זה הוחזר לבית הדין האזורי להשלמת הדיון בתביעתן הכספית של הגננות, על סמך התקנה המוזכרת.

משמעות

  • התבססות על ותק כקריטריון בלעדי לפיטורים או להרעה בתנאי השכר או בתנאי העבודה עלולה להיחשב כאפליה מטעמי גיל. אפליה כזו אסורה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
  • נתון הוותק בפיטורים לא בהכרח יצביע על אפליית העובד המבוגר, אם השימוש בו נעשה בסבירות ומידתיות.
דוגמה
בפיטורי צמצום שנערכו בחברת בזק נקבע קריטריון של ותק כאחד הקריטריונים לבחירת העובדים המפוטרים. במקרה הנדון קיבלה עובדת שפוטרה מענקי פרישה נדיבים ביותר ולא הייתה מחלוקת כי זכויותיה הפנסיוניות מובטחות. לעובדת קויים הליך שימוע, בו לא הועלה כל טעם אישי מיוחד שחייב הימנעות מפיטוריה. בעורכו את האיזון המתבקש בין הערכים המתנגשים, הגיע בית הדין לכלל מסקנה כי אין בקריטריון הוותק כפי שנקבע כדי להטות את הכף למסקנה כי פיטורי העובדת נגועים באפליה מטעמי גיל.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים