מעסיקים המעוניינים לפטר עובדים, מחויבים לעשות זאת בהתראה מראש ובכתב
מעסיק אינו רשאי לחזור בו מהודעת הפיטורים אלא בהסכמה של שניהם או במקרה שהודעת הפיטורים נמסרה ב"עידנא דריתחא"
המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ולנתק את יחסי העובד-מעסיק עימו באופן מיידי, בתנאי שישלם לעובד בגין תקופה זו שכר מלא ("חלף הודעה מוקדמת")
אסור למעסיק לכפות על עובד לנצל את ימי החופשה שצבר במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם הדבר נעשה בתום לב ומשיקולים של צרכי עבודה, ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה
למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות באתר משרד העבודה


מעסיקים המעוניינים לפטר עובד, מחויבים לתת הודעה מוקדמת בכתב.

  • יחסי העובד-מעסיק בין הצדדים מסתיימים עם תום תקופת ההודעה המוקדמת (כלומר, בסיום יחסי העבודה בפועל).
  • במהלך התקופה שמרגע מתן הודעת הפיטורים ועד סיום העבודה, המעסיק חייב להעניק לעובד את כל תנאי העבודה שהיה זכאי להם לפני כן.
  • העובד מחויב במהלך אותה תקופה להעמיד את עצמו לרשות העבודה ולהמשיך לעבוד באותו היקף ובאותה רצינות, כפי שנדרשו ממנו לפני כן.
  • החובה לתת לעובד הודעה מוקדמת חלה גם בעת פיטורים עקב חילופי מעסיקים. חובה זו חלה גם אם העובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה אצל המעסיק החדש. לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו בקישור הזה.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים והמעסיקים.

תהליך מימוש הזכות

  • על המעסיק להודיע לעובד על הפיטורים בכתב ומראש, בהתאם לפרק הזמן שבו הועסק העובד במקום העבודה.
  • תקופת ההודעה המוקדמת תתחיל מהרגע שההודעה נמסרה לעובד.
  • מעסיק שלא נתן התראה מוקדמת לעובד לגבי פיטוריו, ישלם לעובד פיצוי השווה לשכר הרגיל שהיה צריך לשלם לו בתקופת ההודעה המוקדמת ללא תנאים סוציאליים (ראו פרטים לגבי "חלף הודעה מוקדמת" בהמשך).
  • ייתכנו כללים נוספים לעובדים בענפי עבודה ספציפיים (כגון הוראות אלה, המיועדות לחברי ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים).

פירוט הסיבות לפיטורים

  • המעסיק אינו חייב לפרט בהודעה המוקדמת את הסיבות לפיטורים.

תקופת ההודעה המוקדמת

  • תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק שנצבר במקום העבודה.
דוגמה
עובד עבד אצל המעסיק במשך 8 חודשים, מתוכם שהה העובד 2 חודשים בחופשה ללא תשלום. ותק העובד לצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת הוא 6 חודשים בלבד.
  • ימי ההודעה המוקדמת הנדרשים לפי החוק נספרים באופן קלנדרי (כלומר, הכוונה אינה למספר ימי עבודה). לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד בעל ותק של שנת עבודה אחת ואילך זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.
  • עובד בעל ותק של פחות משנת עבודה זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש עבודה מלא נוסף (חלקי חודש אינם נלקחים בחשבון).
דוגמה
מעסיק מעוניין לפטר עובד במשכורת חודשית בעל ותק של 4 חודשים.
  • בגין כל אחד מ-4 חודשי העבודה העובד זכאי ליום אחד של הודעה מוקדמת, כלומר סה"כ 4 ימים.
  • המשמעות היא שהעובד זכאי לקבל מהמעסיק הודעה בכתב על פיטוריו 4 ימים קלנדריים מראש.
דוגמה
מעסיק מעוניין לפטר עובד במשכורת חודשית בעל ותק של 9 חודשים ושבוע.
  • בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים העובד זכאי ליום אחד של הודעה מוקדמת, כלומר 6 ימים.
  • בגין כל אחד מ-3 החודשים האחרונים (חודשים 9-7) העובד זכאי ל-2.5 ימים של הודעה מוקדמת, כלומר 7.5 ימים - ‏ 2.5 X‏ 3.
  • סך כל ימי ההודעה המוקדמת יהיה 13.5 ימים - ‏ 6 +‏ 7.5.
  • המשמעות היא שהעובד זכאי לקבל מהמעסיק הודעה בכתב על פיטוריו 13.5 ימים קלנדריים מראש.

עובד ששכרו משולם על בסיס יומי או שעתי

  • עובד בעל ותק של עד שנה זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.
  • עובד במהלך שנת עבודתו השנייה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של 14 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השנייה.
  • עובד בשנת עבודתו השלישית זכאי ל-21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית.
  • עובד בעל ותק של 3 שנים ומעלה זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.

הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר

  • עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק.
    • אם בהסכם העבודה נקבעה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, יש לנהוג לפי ההסכם, ועל המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת בהתאם לקבוע בהסכם.
    • אם לא נקבעה בהסכם תקופת הודעה ארוכה יותר, המעסיק אינו יכול לכפות על העובד המפוטר להישאר בעבודתו מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק.

חזרה מהודעת פיטורים

  • חזרה של מעסיק מהודעת הפיטורים אינה מבטלת את הפיטורים, אלא אם כן העובד הסכים לכך. זכותו של העובד לראות את הודעת הפיטורים תקפה, ולקבל פיצויי פיטורים בהתאם לחוק.
  • למרות זאת, אם הודעת הפיטורים נמסרה ב"עידנא דריתחא" (בעת מריבה או כעס), רשאי המעסיק לחזור בו ולבטל את הפיטורים.

יציאת העובד לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת

  • על פי סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא יבואו במניין ימי החופשה אלא אם עלו על 14 ימים. כלומר, 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את תקופת החופשה ויש להבטיח כי לפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה.
  • על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כאשר המעסיק מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית הצבורים העומדים לזכות העובד.
    • במקרה זה המעסיק אינו רשאי לכפות על העובד לצאת לחופשה שנתית (על חשבון ימי החופשה שצבר) במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ועליו לשלם לעובד גם את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף פדיון עבור ימי החופשה שלא ניצל.
    • אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים (הקשורים לצרכי העבודה) ובתום לב, ולא כדי להקטין את פדיון החופשה, ניתן יהיה לחפוף את ימי החופשה עם ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.
דוגמה
במקרים שבהם מפעל נסגר בתקופה מסוימת בשנה לטובת חופשה שנתית מרוכזת של כלל עובדיו, גם על עובד המפוטר או המתפטר יהא לצאת לחופשה השנתית באותו זמן כמו שאר העובדים.
דוגמה
אם הסתיים פרויקט שבו הועסק העובד, ואין עוד צורך בעבודתו, ניתן יהיה להוציא את העובד לחופשה שנתית במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (החל מהיום ה-15 לתקופת ההודעה המוקדמת).
  • במקרה שהעובד הוא זה שמבקש לנצל את ימי החופשה שצבר במהלך ימי ההודעה המוקדמת, ניתן לאפשר לו זאת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את חופשתו. עם זאת המעסיק אינו חייב לאשר לעובד לצאת לחופשה (אך עליו להתחשב בבקשת העובד ולסרב לבקשה רק מטעמים סבירים והגיוניים), ובמקרה כזה, בתום תקופת ההעסקה יהיה העובד זכאי לפדות את ימי החופשה שלא ניצל.
דוגמה
אם עובד זכאי להודעה מוקדמת של 30 יום והוא מבקש לצאת לחופשה בתקופה של ההודעה המוקדמת, ניתן להוציא אותו לחופשה של 16 יום לכל היותר, ולהבטיח ש-14 הימים הנותרים מתקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה.
  • בכל מקרה אם תקופת ההודעה המוקדמת קצרה מ-15 ימים, לא ניתן בשום מקרה להוציא את העובד לחופשה שנתית במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.
דוגמה
אם עובד זכאי להודעה מוקדמת של 12 יום, לא ניתן להוציאו לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, שכן לצורך הוצאת העובד לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת נדרש שלפחות 14 ימים לא ינוצלו לחופשה, ואילו תקופת ההודעה המוקדמת כולה אינה מכילה 14 ימים.

איסור חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת וימי מחלה או מילואים

איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת וימי מחלה

  • לפי סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך התקופה שבה הוא שוהה בימי מחלה וזכאי לדמי מחלה (וזאת עד לכמות המקסימלית של ימי מחלה שמותר לעובד לצבור).
  • למרות זאת, אם המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שנעדר העובד עקב מחלתו, רשאי המעסיק לפטר את העובד בסיום תקופת ההודעה המוקדמת, אפילו אם מועד זה חל בעת תקופת המחלה.
  • חשוב לציין כי סעיף זה נחקק בשנת 2009 וקיימות פסיקות קודמות שסותרות אותו. מכיוון שהחוק הוא המאוחר בזמן, הוראת החוק הנ"ל היא הקובעת.

איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת ושירות מילואים

  • סעיף 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) אוסר על פיטורי עובד במהלך התקופות הבאות:
    • בתקופת הימצאותו של העובד בשירות מילואים.
    • בתקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המלואים, אם שירות המילואים עלה על יומיים רצופים.
  • בתקופות אלה ניתן לפטר עובד רק בהיתר מטעם ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. לפרטים נוספים ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.
  • סעיף 41א(ג) לחוק קובע כי במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו התקופות שבהן אסור לפטר עובד בשל שירות מילואים כאמור לעיל (במהלך שירות המילואים, ושלושים יום לאחר שירות המילואים- אם שירות המילואים עלה על יומיים).
  • מהאמור לעיל עולה כי לא ניתן לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת עם הזמן שבו נמצא העובד בשירות מילואים ועם 30 הימים מתום שירות המילואים (אם שירות המילואים עלה על יומיים רצופים). תקופת ההודעה המוקדמת יכולה להתחיל, או להמשיך, רק לאחר שחלפו 30 ימים מסיום שירות המילואים.
דוגמה
עובד היה בשירות מילואים מיום 01.03.2023 ועד ליום 31.03.2023. מאחר ששירות המילואים עלה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד במהלך תקופת המילואים ושלושים יום לאחר תום שירות המילואים. מניין ימי ההודעה המוקדמת יחל רק ביום 01.05.2023.
  • אם ניתנה הודעה מוקדמת לפיטורים ולאחריה יצא העובד למילואים, מניין ימי ההודעה המוקדמת ייעצר במהלך התקופה שבה אסור לפטר את העובד בשל שירות המילואים (במהלך שירות המילואים ושלושים יום לאחר שירות המילואים, אם שירות המילואים עלה על יומיים).
דוגמה
ביום 01.04.2023 ניתנה לעובד הודעה מוקדמת של 30 יום לפני פיטורים. לאחר כשבועיים, ביום 15.04.2023 יצא העובד לשירות מילואים עד ליום 15.05.2023. המשך המניין של ימי ההודעה המוקדמת יחול החל מיום 15.06.2023, והפיטורים יכנסו לתוקף ביום 01.07.2023.
  • יש לשים לב כי איסור החפיפה בין ההודעה המוקדמת לשירות המילואים חל רק כאשר מדובר בהודעה מוקדמת לפיטורים. במקרה שבו העובד מתפטר במהלך שירות המילואים, אין איסור בחוקי העבודה לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת להתפטרות עם שירות המילואים.

תשלום כספי במקרה של הפסקת עבודה מיידית במקום הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת)

  • המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת (בין אם המדובר בפיטורים ובין אם מדובר בהתפטרות) ולשלם לעובד בגין תקופה זו שכר מלא (חלף הודעה מוקדמת).
  • בסיס השכר לחישוב פיצוי הודעה מוקדמת הוא "השכר הרגיל" של העובד, כפי שהוא בא בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים וכולל בחובו: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית. תוספת שכר המותנית בתנאי או בגורם מיוחד אינה חלק משכר היסוד ואינה נכללת בתשלום חלף הודעה מוקדמת. למידע נוסף ראו רכיבי השכר הבאים בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.
  • בתשלום חלף הודעה מוקדמת יש ניתוק מיידי של יחסי עובד-מעסיק, העובד מפסיק לצבור זכויות סוציאליות, והוא אינו זכאי להפרשות לקופות גמל ולביטוח פנסיוני, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם העבודה או הסכם קיבוצי, או שקיים נוהג במקום העבודה לעניין זה.
  • היות שבתשלום חלף הודעה מוקדמת יש ניתוק מיידי של יחסי עובד-מעסיק, העובד אינו זכאי יותר לזכויות שניתנו לו במהלך עבודתו מכח חוזה העבודה, כגון הזכות לרכב צמוד, אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים.
  • במקרה שהמעסיק ויתר על נוכחותו של העובד, העובד זכאי לקבל הן תמורת הודעה מוקדמת והן פדיון חופשה שנתית (אם עומדים לרשותו ימי חופשה צבורים שהוא לא ניצל)
דוגמה
  • עובד עבד במשך 4 שנים במקום העבודה ופוטר בהודעה מוקדמת של 7 ימים בלבד
  • העובד זכאי לתמורת הודעה מוקדמת של 23 ימים ברוטו, שכן על-פי חוק מגיעה לו הודעה מוקדמת של חודש ימים.
  • על מנת לחשב את ערך תמורת ההודעה המוקדמת יש לחלק את שכרו החודשי של העובד ב30 ולהכפיל את השכר היומי ב23.
דוגמה
  • עובד שעבד במשך 4 שנים במקום העבודה, פוטר מעבודתו.
  • המעסיק נתן לעובד ביום 01.01.2023 הודעה על כוונתו לסיים את העבודה ביום 01.02.2023 (הודעה מוקדמת של חודש כפי שנדרש בחוק).
  • אם המעסיק אינו מעוניין להמשיך להעסיק את העובד במהלך חודש ינואר אלא להפסיק את העסקתו לאלתר, הוא רשאי להודיע לעובד על הפסקת עבודתו המיידית (ב-01.01.2023), אולם עליו לשלם לו שכר עבור החודש שבו הוא היה אמור להמשיך לעבוד (חודש ינואר) למרות שפועל לא עבד בו.
  • המעסיק אינו צריך לשלם לעובד רכיבים, כמו: הוצאות נסיעה, הפרשות לביטוח פנסיוני והפרשות קרנות השתלמות עבור חודש ינואר, וחודש זה לא ייחשב כחודש עבודה לצורך צבירת ימי מחלה, צבירת ימי חופשה או וותק לצורך פיצויי פיטורים.
  • מועד סיום ההעסקה יהיה 01.01.2023.
  • על פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, כשניתן היתר לפטר עובדת בהריון במועד עתידי, זכאית העובד לתשלום שכרה עד למועד הפיטורים שקבוע בהיתר וכן לתמורת הודעת המוקדמת. לקריאת פסק דין בנושא: לחצו כאן .
  • עובד שפוטר ומעוניין לוותר על תקופת ההודעה המוקדמת שניתנה לו ע"י המעסיק או על חלקה (למשל במקרה שהעובד מצא עבודה חדשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת), נדרש לקבל את הסכמת המעסיק לסיום העבודה לאלתר. במקרה זה העובד לא יהיה זכאי לחלף הודעה מוקדמת, היות שוויתר על תקופת העסקתו במהלך ההודעה המוקדמת.
  • חשוב להדגיש כי אם העובד הגיש הודעת התפטרות, והמעסיק עומד על כך שהעובד יסיים לאלתר את העסקתו ולא יועסק במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, הרי שגם במקרה כזה על המעסיק לשלם חלף הודעה מוקדמת, למרות שהעובד יזם את סיום ההעסקה ולא פוטר.
  • חלף הודעה מוקדמת לעובד שעתי

    • חישוב השכר הקובע לצורך תשלום חלף הודעה מוקדמת של לעובד שעתי (שמשולם לו שכר לפי מספר שעות שעבד בפועל בכל חודש), שהיקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש יעשה לפי ממוצע חלקיות המשרה של העובד לאורך כל תקופת העסקתו. יש לחשב את ממוצע שעות עבודתו החודשיות של העובד לאורך כל תקופת העסקתו ולהכפיל את מספר שעות העבודה החודשיות הממוצע בשכר השעתי האחרון. למידע נוסף ראו עע (ארצי) 14238-10-14, פסקה 39.
    דוגמה
    • עובד הועסק במשך 10 שנים (120 חודשים), והשתכר לפי שעה.
    • בכל חודש עבד מספר שעות משתנה.
    • סה"כ עבד העובד במשך כל שנות עבודתו 12,000 שעות.
    • ממוצע שעות העבודה החודשי שלו הוא 100 (לפי החישוב: 12,000/120).
    • שכרו האחרון עמד על 50 ₪ לשעה.
    • השכר החודשי שישמש בסיס לתשלום חלף הודעה מוקדמת הוא 5,000 ₪ (לפי החישוב: 50 ₪ לשעה X‏ 100 שעות בחודש).
    • במקרה שהיקף העבודה של העובד אינו משתנה, אך שכרו משתנה (למשל בשל קבלת עמלות) או במקרה של עבודה קבלנית, חישוב השכר הקובע לצורך תשלום חלף הודעה מוקדמת יעשה לפי השכר הממוצע ששולם לעובד ב-12 החודשים האחרונים

    חלף הודעה מוקדמת כשהמעסיק נפטר

    דוגמה
    עובר זר בסיעוד שמעסיקו נפטר, והעסקתו הופסקה, זכאי לקבל מלבד שכרו האחרון ושאר זכויותיו הסוציאליות, גם חלף הודעה מוקדמת בשל הפסקת עבודתו המיידית. למידע נוסף ראו זכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו אושפז או נפטר.

    ניכוי דמי ביטוח לאומי מתשלום "חלף הודעה מוקדמת"

    • יש לנכות דמי ביטוח לאומי ומס בריאות מתשלום "חלף הודעה מוקדמת" ששולם עבור התקופה הקבועה בחוק. תשלום "חלף הודעה מוקדמת" שניתן לעובד לתקופה שמעבר לכך (לפי הסכם קיבוצי, חוזה אישי וכו') פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.
    • הדיווח על התשלום יתייחס לחודש ששולם עבורו, גם אם בפועל הוא שולם במועד מוקדם או מאוחר יותר.
    • למידע נוסף, ראו חוזר המוסד לביטוח לאומי מיום 20.01.2009.

    דמי אבטלה וחלף הודעה מוקדמת

    • העובד אינו זכאי לתשלום דמי אבטלה בתקופה שבעבורה הוא מקבל חלף הודעה מוקדמת.
    • תקופת חלף ההודעה המוקדמת בגין אי-מתן הודעה מוקדמת נחשבת כחלק מתקופת העבודה (תקופת אכשרה) לצורך בדיקת הזכאות של העובד לדמי אבטלה, למרות שהעובד אינו עובד בתקופה זו. לפסיקת בית הדין הארצי בסוגיה זו ראו כאן .
    דוגמה
    • עובד שהועסק מספר שנים, ופוטר ב-31.12.2023 באופן מיידי ללא הודעה מוקדמת.
    • על פי החוק, העובד זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים (שבמהלכה הוא אמור להמשיך לעבוד), כלומר העובד היה אמור להמשיך לעבוד בחודש ינואר 2024 עד לסיום עבודתו ולקבל משכורת במהלך תקופה זו.
    • במקום זאת, העובד קיבל תשלום "חלף הודעה מוקדמת" בגובה שכר חודשי (שמחליף את השכר שאמור היה לקבל בחודש ינואר 2024, אילו היה מקבל הודעה מוקדמת וממשיך לעבוד עד סוף התקופה).
    • התקופה של חודש ינואר 2024, אשר עבורה קיבל העובד חלף הודעה מוקדמת, כפיצוי בגין אי-מתן הודעה מוקדמת הקבוע בחוק, נחשבת כחלק מתקופת העבודה של העובד לצורך בדיקת זכאותו לדמי אבטלה.
    • העובד ייחשב כמי שעבד בחודש ינואר 2024, וחודש זה ייספר במסגרת החודשים שנספרים לצורך תקופת אכשרה.
    • העובד אינו זכאי לדמי אבטלה במהלך חודש ינואר 2024 (החודש הראשון שלאחר פיטוריו המיידיים), שעבורו קיבל חלף הודעה מוקדמת, והוא יוכל להירשם בלשכת התעסוקה ב-01.02.2024.
    • כאשר ניתן תשלום של חלף הודעה מוקדמת לתקופה ארוכה יותר מזו הקבועה בחוק, עשוי המוסד לביטוח לאומי להכיר רק בחלק מהתקופה לענין תקופת אכשרה, ולספור רק את התקופה שעבורה אמור היה העובד לקבל הודעה מוקדמת לפי החוק.
    שימו לב
    קיימות פסיקות סותרות של בתי הדין לעבודה בסוגיה זו.
    • בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הכיר ב-01.01.2012 בתקופה של 3 חודשי חלף הודעה מוקדמת אשר שולמו לעובד (חודשיים מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת הקבוע בחוק), כחלק מתקופת האכשרה הנדרשת לזכאות לדמי אבטלה.
    • לעומת זאת, בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע‏ ב-05.09.2019, כי אין לספור את התקופה של חלף הודעה מוקדמת ששולמה לעובד מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק.
    • בית הדין הארצי לעבודה טרם דן בסוגיה זו, ועל כן אין עדיין הלכה מחייבת בעניין זה.

    הקלות במס הכנסה לעובד המקבל תשלום "חלף הודעה מוקדמת"

    עובד שפוטר ולא הגיע לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, ללא הסכמת המעסיק

    • עובד שפוטר והפסיק מרצונו את עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, ללא הסכמת המעסיק, ייחשב כמי שהפר את חוזה העבודה בין הצדדים.
    • אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים אשר להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב הפרת חובתו של העובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
    • אם עובד שפוטר הפסיק על דעת עצמו את עבודתו ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד.
    • לקריאת פסק הדין בנושא זה לחץ כאן.

    שלילת הזכאות להודעה מוקדמת

    • אם העובד פוטר בנסיבות שבהם הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אז ניתן גם לשלול את זכאותו לתקופת ההודעה המוקדמת ולתשלום חלף הודעה מוקדמת.
    • ניתן לשלול מעובד את תקופת ההודעה המוקדמת במקרים הבאים:
      • במקרה בו פוטר העובד עקב הפרת משמעת חמורה בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויים בהתאם להסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובאין הסכם כזה -בהתאם להסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף .
      • כשבית הדין האזורי לעבודה קבע שפיטוריו של העובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא תשלום פיצויים וללא תקופת ההודעה המוקדמת.
      • על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.
    דוגמה
    • בע"ע 21979-11-20 שלל בית הדין הארצי מהעובד תשלום עבור חלף הודעה מוקדמת, וזאת לאחר שבית הדין האזורי לעבודה קבע שהעובד עבר עבירת משמעת חמורה שעה שלקח מדיירת בבית אבות, שבו עבד, כספים שלא כדין, ושלל מהעובד את פיצויי הפיטורים.
    • בית הדין עלול לשלול את הפיצויים ואת תקופת ההודעה המוקדמת לעובד שפוטר עקב הוצאת לשון הרע על מקום העבודה. לקראת פסק דין בנושא לחצו כאן.

    חשוב לדעת

    • למעסיק אסור לקבוע בהסכם העבודה תקופת הודעה מוקדמת קצרה מזו הקבועה בחוק. להסכם כזה אין תוקף גם אם העובד הסכים לו.
    • היעדרות של אישה בעת חופשת לידה לא פוגעת בזכויותיה התלויות בוותק. מכאן עולה כי בחישוב תקופת הודעה מוקדמת (לפיטורים או להתפטרות), צריך לקחת בחשבון גם את תקופת חופשת הלידה. מנגד, אין לקחת בחשבון תקופה של חופשה ללא תשלום.
    • החובה של המעסיק לתת הודעה מוקדמת לפיטורים חלה גם אם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום (חל"ת).
    • שירות התעסוקה מציע למעסיקים שירות של ליווי עובדיהם בתהליך הפיטורין כאשר מדובר בפיטורין קבוצתיים של 10 עובדים ומעלה. במסגרת הליווי, יסופקו לעובדים המפוטרים, בין היתר, כלים ומיומנויות שיסייעו להם להשתלב מחדש בעולם התעסוקה. למידע נוסף ראו סיוע למעסיקים מטעם שירות התעסוקה בליווי עובדיהם בתהליך הפיטורין.
    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים