בית המשפט המחוזי אישר החלטה להעניק צו הורות פסיקתי לבן זוג של אבא ביולוגי לילד לאחר פרידת בני הזוג
צו ההורות ניתן למרות שההחלטה המקורית להביא ילד לעולם הייתה של האב הביולוגי בלבד, ובן זוגו הצטרף לתהליך מאוחר יותר, בשלב ההיריון של האם הפונדקאית
לצורך הוכחת קשר ממושך בין בני זוג, הנדרש למתן צו הורות פסיקתי, נבחן התהליך המשותף של שני בני הזוג, גם אם ההחלטה המקורית להיכנס אליו הייתה של אחד מהם בלבד
שיהוי בהגשת בקשה לצו הורות לא מונע נתינתו, אך הוא לא יקבל תוקף רטרואקטיבי
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית המשפט המחוזי בתל אביב |
|---|---|
| שם התיק: | 65030-12-18 |
| תאריך: | 04.05.2020 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
רקע עובדתי
- במרכז פסק הדין, שני גברים שבעברם חיו יחד בזוגיות ארוכת שנים וגידלו יחד ילד. אחד מבני הזוג הוא אביו הביולוגי של הילד, שהגיע לעולם באמצעות פונדקאות בחו"ל. בן הזוג השני השתתף בגידול הילד, אם כי מעולם לא ביקש הכרה רשמית כאביו.
- כעבור 9 שנים של חיים משותפים, בני הזוג נפרדו. בן הזוג שאינו אביו הביולוגי של הילד, עתר לבית המשפט השלום בבקשה לקבל צו הורות פסיקתי.
- האב הביולוגי התנגד למתן הצו, וטען כי בין השניים מעולם לא הייתה זוגיות מחייבת. בית משפט השלום פסל טענה זו, על בסיס עדויות שהוצגו בפניו שהוכיחו קיומו של קשר זוגי ומשק בית משותף.
- עוד טען האב הביולוגי, כי אין להעניק צו הורות לבן זוגו לשעבר, משום שכלל לא רצה בהבאת הילד לעולם מלכתחילה. על כך ענה בן הזוג לשעבר, כי אמנם לא השתתף בתהליך מהרגע הראשון, אולם נרתם לרעיון ככל שההיריון התפתח וכאשר הילד נולד - ראה בעצמו אביו לכל דבר ועניין.
- בית משפט השלום קבע כי מתמלאים התנאים למתן הצו. העובדה כי ההחלטה להיות הורה התגבשה אצל האב הלא ביולוגי בשלב ההיריון ולא לפניו, אינה משמעותית, היות שפונדקאות הוא גם כך תהליך ארוך.
- לפיכך, ולאור העובדה שטובת הילד מחייבת זו - בית המשפט החליט להעניק את צו ההורות ולהכיר בו כרטרואקטיבי - החל מרגע הלידה.
- האב הביולוגי והיועץ המשפטי לממשלה החליטו לערער על קביעת בית המשפט השלום.
- בטרם ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שני הצדדים התפייסו וחתמו ביניהם על הסכם הורות משותפת. לפיכך, האב הביולוגי החליט להסיר את ערעורו, אולם היועץ המשפטי לממשלה עמד על קבלת הערעור, על יסוד 2 הנימוקים הבאים:
- חוסר ההירתמות המקורי של האב הלא ביולוגי לתהליך הפונדקאות.
- השיהוי הרב בהגשת הבקשה לצו הורות - שנים רבות אחרי הלידה.
החלטת בית המשפט המחוזי
- בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והחליט להשאיר את צו ההורות על כנו.
- בית המשפט קבע כי מתקיימים כל התנאים הכלולים בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנדרשים למתן צו הורות: תושבות, גיל, משך הקשר, היעדר רישום פלילי ולידת הילד למערכת יחסים קיימת.
- מרכיב ההחלטה המשותפת להביא ילד לעולם, כלול בתנאי "משך הקשר", ואין בעובדה שההחלטה נבטה אצל אחד מבני הזוג מאוחר יותר מאשר אצל השני, כדי לשלול את התקיימותו של התנאי.
- אין להקנות לנקודת הזמן בה הפך הרצון להביא ילד לעולם, כל עוד "המהפך" נעשה במהלך ההיריון, במסגרת קשר זוגי משמעותי, בוודאי חודשים לפני הלידה - חשיבות מכרעת לגבי יסוד ההסכמה שנדרש והיסוד של זיקה לזיקה (קשר של מבקש הצו לאב הביולוגי), עד כדי סיכול האפשרות למתן הצו.
- במקרה זה מתן הצו גם עולה בקנה אחד עם טובת הילד, שדווקא בשל פרידת הוריו זקוק להסדרה רשמית של מעמדם כלפיו.
- השיהוי לא מונע את אישור הצו. עם זאת בשל השיהוי הצו לא יחול רטרואקטיבית, כלומר ההורות לא תוכר ככזו שהתקיימה מרגע לידת הילד, אלא תוכר מרגע מתן הצו.
משמעות
- ניתן להעניק צו הורות פסיקתי לאדם, גם אם לא היה שותף מהרגע הראשון להחלטה של בן זוגו להביא את הילד לעולם.
- אין מניעה להעניק צו הורות, גם אם הבקשה מוגשת שנים אחרי לידת הילד, אולם במקרה של שיהוי שכזה, הצו לא יחול רטרואקטיבית.