בן זוג מאותו מין יכול להירשם כהורה של ילדו הביולוגי של בן זוגו באמצעות "צו הורות פסיקתי" הניתן בבית משפט וללא צורך בהליך אימוץ, וזאת כאשר הקטין נולד למערכת יחסים קיימת
לא ניתן להעניק צו הורות לבן הזוג של ההורה הביולוגי אם שני ההורים הביולוגיים של הילד הינם בחיים ולא ניתק הקשר בינם ובין הילד (למשל במקרה של הורות משותפת)
הדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות, אלא אם החליט בית המשפט אחרת


בן זוג מאותו מין יכול להירשם כהורה של ילדו הביולוגי של בן זוגו באמצעות "צו הורות פסיקתי" הניתן בבית משפט וללא צורך בהליך אימוץ.

  • אפשרויות אלה מתייחסות למצב שבו רק לאחד מבני-הזוג יש קרבה גנטית לילד, ומבקשות לענות על המקרים הבאים:
    1. פונדקאות חו"ל - כאשר שני בני הזוג הם גברים והתינוק נולד מזרעו של אחד מהם, וכאשר שני בני הזוג רשומים כהוריו של התינוק בתעודת הלידה.
    2. היריון מתרומת זרע אנונימית - כאשר שתי בנות-הזוג הן נשים והתינוק נולד מתרומת זרע.
  • במקרים מסוימים עשוי צו ההורות הפסיקתי להינתן ללא תסקיר ואף להיות רטרואקטיבי (כלומר לחול בדיעבד מיום הלידה). לתחולה הרטרואקטיבית של צו ההורות הפסיקתי יש משמעויות כלכליות ואחרות, כפי שמפורט בהמשך.
טיפ
במקרים מסוימים בתי המשפט לענייני משפחה מקלים את הדרישות ומעניקים צווי הורות פסיקתיים תוך חריגה מהכללים המפורטים בדף זה. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בטרם הגשת הבקשה לצו הורות.

מי זכאי?

שימו לב
  • התנאים הנזכרים להלן בעמדת היועץ המשפטי לממשלה התייחסו למקרה ספציפי של זוג נשים כאשר הלידה התקיימה בארץ.
  • במקרה אחר של פונדקאות חו"ל, כאשר שני בני הזוג נרשמו כהורי התינוק בתעודת הלידה שניתנה במדינה בה נולד, בית המשפט דרש הוכחה לקרבה גנטית של ההורה הגנטי לתינוק, ולא דרש את התנאים המופיעים בעמדה.
  • במקרה של פונדקאות חו"ל כאשר רק אחד מבני הזוג רשום כהורה בתעודת הלידה שניתנה במדינה שבה נולד הילד, יצטרך בן הזוג השני לפנות להליכי אימוץ כדי לקבל הכרה כהורה של התינוק.
  • בן זוג מאותו מין של ההורה הביולוגי של הילד, בהתקיים התנאים הבאים, שנקבעו בעמדת היועץ המשפטי לממשלה וכפי שעולות מפסיקות בתי המשפט:
    1. ההורה הביולוגי הנוסף אינו בין החיים או אינו ידוע (למשל אם הילד נולד מתרומת זרע אנונימית) או שניתק הקשר בינו ובין הילד. (לפי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה, אם שני ההורים הביולוגיים בחיים וקיים קשר בינם ובין הילד, לא יוכר בן הזוג כהורה שלישי).
    2. תושבות - שני בני הזוג הם תושבי ישראל.
    3. גיל - לשני בני הזוג מלאו 18 שנים ולפחות אחד מהם עדיין לא הגיע לגיל 54.
    4. משך הקשר בין בני/בנות הזוג - בני הזוג מקיימים קשר זוגי במשך שנה וחצי לפחות, הכולל משק בית משותף (מגורים משותפים). עם זאת, בפסק דין אחר העניק בית המשפט צו הורות פסיקתי לבנות זוג גם מבלי שנדרשו להוכיח את אורך הקשר ביניהן.
      • חלק מהותי מתנאי משך הקשר, הוא ההחלטה המשותפת להביא ילד לעולם. בפסק דין שעסק במועד ההחלטה, נקבע כי גם אם ההחלטה לא הייתה משותפת מהרגע הראשון והאב הלא ביולוגי נרתם לרעיון בזמן ההיריון (של הפונדקאית) - אין בכך כדי לשלול את קיומו של תנאי זה.
    5. היעדר רישום פלילי של בן/בת הזוג - לבן הזוג המבקש את הצו אין הרשעה בעבירות שיוצרות חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד, כמו עבירות מין או אלימות. (בנוסף תיבדק השאלה אם מרשות בן/בת הזוג הוצאו בעבר ילדים קודמים).
    6. צו הורות פסיקתי או פסק דין הצהרתי ניתן כאשר הילד נולד למערכת יחסים קיימת. כאשר הזוגיות נוצרה לאחר הולדת הילד, יש לפנות להליכי אימוץ.
שימו לב
בית המשפט קבע כי המועד הקובע להסכמה על ההורות המשותפת הוא בעת ההחלטה על הבאת הילד לעולם. צו הורות יינתן במקרה כזה גם אם בעת הגשת הבקשה לצו ההורות ההורה הביולוגי מתחרט וחוזר בו מהסכמתו. לקריאת פסק הדין המלא.

תהליך מימוש הזכות

  • יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
  • את הבקשה לבית המשפט יש להגיש בהקדם. ניתן להגיש את הבקשה כ-60 יום לפני מועד הלידה המשוער או מאוחר יותר.
טיפ
ככל שיקדימו בני הזוג להגיש את הבקשה, יגדל הסיכוי לקבלת הצו רטרואקטיבית ליום הלידה ויגדל הסיכוי לקבלת צו הורות ללא צורך בעריכת תסקיר.
  • הדיון בבית המשפט ייערך בדלתיים סגורות, אלא אם החליט בית המשפט אחרת. למידע נוסף ראו דיון בדלתיים סגורות בענייני להט"ב.
  • בית המשפט עשוי לפנות לקבלת תסקיר משירותי הרווחה, אולם הוא עשוי לוותר על הדרישה לתסקיר, בהתאם לנסיבות. הדבר תלוי בין היתר במועד הגשת הבקשה ובעמידת בני הזוג בתנאים הנדרשים למתן הצו. בכל מקרה למדינה יש זכות לבחון כל מקרה לגופו ולדרוש תסקיר אם נסיבות העניין מצדיקות זאת.
  • כאשר מדובר בפונדקאות חו"ל, תידרש בדיקה גנטית לצורך הוכחת קרבה גנטית בין הקטין לבין ההורה הביולוגי, אך בית המשפט יכול לוותר על דרישה זו, במקרים מיוחדים. למידע נוסף ראו את פסיקת בית המשפט בנושא.
  • רצוי להיעזר בייעוץ וייצוג משפטי.
טיפ
אם נתקלת בבעיה במימוש הזכות, ניתן לפנות אל המחלקה המשפטית של האגודה למען הלהט"ב ולקבל סיוע משפטי

תחולת רטרואקטיבית של הצו וויתור על תסקיר

צו הורות במקרה של שתי נשים

  • מועד הגשת הבקשה לצו הורות משפיע הן על תחולתו הרטרואקטיבית והן על הצורך בעריכת תסקיר, כפי שמפורט בטבלה שלהלן.
  • למרות זאת, זכותה של המדינה לדרוש תסקיר בכל מקרה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.
מועד הגשת הבקשה לצו תחולה רטרואקטיבית צורך בתסקיר
לפני המועד הלידה ועד 9 חודשים לאחר הלידה ניתן לקבל צו שיחול רטרואקטיבי ליום הלידה
ניתן לקבל צו ללא עריכת תסקיר
בין 9 חודשים לאחר הלידה ועד שנה מיום הלידה תחולת הצו יהיה מיום מתן הצו ולא מיום הלידה
ניתן לקבל צו ללא עריכת תסקיר
אחרי שנה מיום הלידה תחולת הצו יהיה מיום מתן הצו ולא מיום הלידה (בהתאם לתוצאות התסקיר) יש צורך בתסקיר
טיפ
לתחולה הרטרואקטיבית של צו ההורות הפסיקתי יש משמעויות כלכליות ואחרות, למשל:
  • אם בת הזוג של האם הביולוגית נעדרה מעבודתה עקב מחלת ילד לפני שניתן צו ההורות הפסיקתי, הרי שמתן תוקף רטרואקטיבי לצו יאפשר לה לנצל את ימי המחלה שצברה לצורך ההיעדרות במקום ששכרה יופחת בשל ההיעדרות.
  • אם הילד נולד בשנת מס מסוימת וצו ההורות ניתן שנה שלאחריה, התחולה רטרוקטיבית תאפשר לאם הלא-ביולוגית ליהנות מנקודות זיכוי ממס הכנסה גם עבור שנת הלידה של הילד ולא רק מהשנה שבה ניתן הצו
  • אם חלילה תלך בת הזוג לעולמה לפני מתן הצו, הרי שתחולה רטרואקטיבית תאפשר לילד לרשת אותו, שכן הוא ייחשב כילדה.

צו הורות במקרה של שני גברים

  • על פי בית המשפט העליון, צו הורות פסיקתי במקרה של זוג גברים, שהביאו ילד לעולם בפונדקאות, יחול מיום נתינתו ולא רטרואקטיבית.
  • צו הורות במקרה של זוג גברים יכול להינתן גם ללא צורך בתסקיר, אם הבקשה לצו ההורות הוגשה פחות משנה אחרי הלידה. עם זאת, זכותה של המדינה לדרוש תסקיר בכל מקרה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

חשוב לדעת

  • ניתן לקבל צו הורות גם במקרה שבני הזוג נפרדו, וההורה הלא-ביולוגי מעוניין להבטיח את מעמדו כהורה כלפי ילדיו הביולוגיים של בן זוגו לשעבר.
  • ניתן לקבל צו הורות רטרואקטיבי גם לאחר מותו של בן הזוג.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

הרחבות ופרסומים