רשלנות רפואית באי עריכת בדיקה (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

רשלנות רפואית באי עריכת בדיקת סי.טי. שגרמה לאיחור באבחון גידול במוח

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט עליון
מס' תיק:
ע"א 2509/98
תאריך:
3/4/2000

המערעת סבלה מכאבי ראש, מלווים בטשטוש ראיה והקאות. בשנת 1974 אובחנה המערערת כסובלת מהתקפי מיגרנה ע"י רופאה נוירולוגית אליה הופנתה. לאחר מספר שנים, בהן המשיכה לסבול מכאבי ראש, נבדקה שוב ע"י הרופאה. הבדיקה היתה בשנת 1980. הרופאה ערכה לה בדיקה קלינית, ולאחריה שלחה אותה לבדיקת EEG שממצאיה היו תקינים. הרופאה קבעה כי המערערת סובלת ממיגרנה וקבעה לה טיפול תרופתי.

ב-1983 אובחנה המערערת ע"י רופאת עיניים כסובלת מעיוורון בעין שמאל. המערערת הועברה לבית חולים איכילוב ושם אובחנה כסובלת מגידול בלתי ממאיר בראשה. בעקבות כך עברה מספר ניתוחים. כתוצאה מכך איבדה את יכולת עבודתה כאדריכלית פנים.

בית המשפט קבע, כי בשנת 1980 היה ידוע שבדיקת CT מתאימה יותר לגילוי גידולים מאשר בדיקת EEG. לו נערכה בדיקת הסי.טי, היה מתגלה הגידול וניתן היה לבצע את הניתוח כבר אז. בית המשפט מציין, כי בחינת סבירות התנהגות הרופאה צריכה להיבחן לפי אמות המידה המקובלות באותה תקופה ולפי הידע הרפואי שהיה ידוע בשעת המעשה. הוכח, כי בשנת 1980 השימוש בסי.טי היה מוכר בארץ והיה ידוע יתרונה של בדיקה זו לצורך גילוי גידולים, על זה של EEG.

לכן, קבע בית המשפט, כי אי קיום בדיקת סי.טי שגרמה לאי גילוי הגידול בשנת 1980, אלא רק בשנת 1983, מהווה מעשה רשלנות של הרופאה ומטיל על קופת החולים, האחראית שילוחית למעשיה, אחריות לנזק.

באשר לקביעת הפיצוי, בית המשפט קבע, כי מאחר והנזק נגרם מהפגיעה הראשונית- קיום הגידול ומחלק אחר שלו- ע"י הרשלנות הרפואית- קיים קושי להחליט מהו חלקה של הרשלנות בגרימת הנזק, בנסיבות אלה, בית המשפט קבע כי אין מנוס מאשר לקבוע את שיעור התרומה של רשלנות הרופאה על דרך אומדן. הנזק הוערך ע"י בית המשפט ב-שליש מכל הנזק שנגרם למערערת, כתוצאה מהגידול בראש המערערת.

כמו כן, בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות- לפי פקודת הנזיקין, תקופת ההתיישנות המתחילה ביום בו נולדה עילת התביעה, היא 7 שנים. בעוולת הרשלנות מתחיל מרוץ 7 השנים, מהיום בו נתגלה הנזק, ובלבד שלא חלפו 10 שנים מיום ארוע הנזק. במקרה הנדון- תאריך גילוי הנזק היה ב-1983 וממועד זב ועד להגשת התביעה ב-1990, לא חלפו 7 שנים. כמו כן, יום ארוע הנזק, התרחש ב-1980, וממועד זה ועד להגשת התביעה, לא חלפו 10 שנים.

הערעור התקבל.

משמעות

אי עריכת בדיקה שהייתה מקובלות באותה תקופה לשלילת מצב רפואי אפשרי לאור תלונות החולה מהווה התרשלות.

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

פקודת הנזיקין

הרחבות ופרסומים

מקורות