הקדמה:

בית המשפט פסק 43,000 ש"ח לטובת תובע שנהג מונית סרב להסיעו אחרי ששמע כי הוא דובר ערבית
אסור לנהג לסרב להסיע אדם בשל הלאום שלו
ייחוס מסוכנות לאדם רק בשל העובדה שהוא מדבר ערבית, אינה הופכת את האפליה למוצדקת
לתחנת המוניות יש אחריות על התנהגות הנהגים מטעמה, ונוסע רשאי להגיש נגדה תביעה במקרה של אפליה אסורה מצד הנהגים

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט השלום בירושלים
מס' תיק:
30139-06-17
תאריך:
26.08.2019
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית משפט השלום ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
פסק דין זה ניתן בבית משפט השלום.
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט העליון,
ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.
  • התובע ואחיו הזמינו מונית בירושלים מתחנת מוניות. לפי כתב התביעה, המונית הגיעה למקום בו שהו, וכאשר הנהג שמע שהאחים מדברים ביניהם בערבית - נסע משם מבלי להעלותם על הרכב. לאחר מכן התקשר עורך הדין שלהם, שהזמין את המונית, לתחנת המוניות ושאל מדוע המונית לא עצרה. בשיחה שהוקלטה, אמר לו הסדרן: "אנחנו לא מסיעים ערבים, אחי".
  • אחד האחים עתר מבית המשפט לפיצויים מתחנת המוניות, ללא הוכחת נזק, על כך שהופלה בשל היותו ערבי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
  • תחנת המוניות טענה כי נהג המונית אינו עובד שכיר שלה, ולכן אין לה אחריות למקרה. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט משתי סיבות: ראשית, גם אם אינה אחראית על התנהלות נהג המונית, התחנה עצמה הפעילה מדיניות של אפליה נגד נוסעים ערבים (כפי שהובהר מהשיחה המוקלטת) כלומר יש לה "אחריות ישירה" למעשיו. שנית - התחנה ממילא אחראית על מעשיו של הנהג על פי האחריות של המתקשר עם קבלן בחוזה - "אחריות עקיפה".
  • תחנת המוניות טענה כי הנהג חשש מהתנהגות אלימה של שני האחים, שדפקו על חלון הרכב, ולכן כלל לא עצר את המונית וחלף על פניהם. טענה זו הופרכה בבית המשפט. בית המשפט השתכנע כי בניגוד לעדות הראשונה של הנהג, המונית אכן עצרה או לכל הפחות נסעה לאט וכמעט עצרה, והסיבה היחידה לכך שסרבה לקחת את הנוסעים לא הייתה התנהגותם אלא העובדה שהנהג שמע אותם מדברים בערבית.
  • עוד טענה התחנה, כי המצב הביטחוני בעיר ירושלים באותה עת, מצדיק את החלטת הנהג. בית המשפט דחה גם את הטענה הזו וציין כי לנהג הייתה הזכות לבקש את מסמכי האחים ולא עשה זאת, במקום זאת ייחס להם מסוכנות רק על בסיס היותם ערבים. הנחה שכזו לא יכולה להצדיק אפליה, בוודאי לא אפליה "מסודרת" הנעוצה במדיניות כפי שהדבר בא לידי ביטוי במקרה זה.
  • בית המשפט פסק כי על תחנת המוניות לשלם 43,000 שקל. הסכום הגבוה יחסית נפסק לאור הקלטת השיחה המבהירה כי אפליה נגד ערבים הינה מדיניות מכוונת של התחנה, ואין להקל איתה.

משמעות

  • אדם שנהג מונית מסרב להסיע אותו בשל הלאום שלו זכאי לפיצויים, גם אם לא נגרם לו שום נזק.
  • הנחה על מסוכנותו של אדם, רק על פי הלאום או השפה בה הוא מדבר - אינה הופכת את האפליה למוצדקת.
  • תחנת מוניות אחראית להתנהגות הנהגים הפועלים מטעמה גם אם אינם עובדים שכירים שלה, ובמקרה של התנהגות מפלה מצד הנהגים ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד תחנת המוניות עצמה.

חקיקה ונהלים

חשוב לדעת

תודות

נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו