בית המשפט העליון קבע שגם לתושבים שחיים במקום לא מוכר או במבנים שנבנו באופן לא חוקי, קיימת הזכות לנגישות למים

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט העליון
שם התיק:ע"א 9535/06
תאריך:05.06.2011
קישור:נוסח פסק הדין

ארגון עדאלה הגיש ערעור בשם קבוצה של תושבי שישה כפרים בדואים לא מוכרים בנגב, שהגישו לרשויות המים בקשות להתקין עבורם נקודות חיבור פרטיות למים בבתים, אך הבקשות נדחו.

פסיקת בית המשפט

  • נגישות למקורות מים לצורך שימוש אנושי בסיסי נופלת בגדרי הזכות לקיום מינימלי בכבוד. הזכות למים זוכה להגנה חוקתית מכח הזכות החוקתית לכבוד האדם שמעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המדינה אחראית להבטיח את נגישותו הבסיסית של האדם למקורות מים בישראל, גם אם התיישב על קרקע שלא שלו, בנה בניגוד לדיני התכנון והבניה, הסיג גבול של אחר, ופגע בזכויותיו הקנייניות, וגם אם בכל אלה פגע בבסיסו של שלטון החוק.
  • יש צורך ליישב בין הדרישה לשמירה על החוק ואכיפתו הראויה, לבין הדאגה לצורך הקיומי הבסיסי של כל אדם בצריכת מים, גם אם אינו שומר חוק.
  • המדיניות העקרונית שהמדינה גיבשה לפתרון בעיית המים בישובים הלא חוקיים משקפת ביסודה איזון ראוי בין הערכים שמתנגשים במקרה זה. במצב הקיים מסופקים להם מים במסגרת שני מנגנוני אספקה חלופיים: האחד – באמצעות מרכזי מים שמצויים בסמיכות לישובי קבע, מהם ניתן לרכוש מים ולהובילם למקום המושב באופן עצמאי, והשני – בדרך של פנייה לוועדת הקצאה של מי שתייה, שבסמכותה להמליץ על חיבור תושבי כפרים לא מוכרים לחיבורי מים פרטיים בעקבות פניות ספציפיות, ומשיקולים הומניטריים מיוחדים.
  • נפסק שיש להחזיר את עניינם של חלק מהמערערים לבדיקה נוספת של ועדת המים ומנהל הרשות כדי שיבחנו פעם נוספת את מידת הנגישות של מערערים אלה למקורות המים בסביבה, את סבירותה של נגישות זו, וכן את אפשרות קיומם של צרכים הומניטריים מיוחדים שעשויים להצדיק מתן היתר פרטני להתחברות פרטית.

משמעות

  • הזכות למים הוכרה כזכות חוקתית.
  • לא ניתן לשלול מתושבים שחיים במקום לא מוכר או במבנים שנבנו בניגוד לדיני התכנון והבניה את הזכות לנגישות למים.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים