בחישוב אחוזי הנכות של ניצולי שואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יש להפעיל את תקנה 12 רק לאחר שקלול מכלול הנכויות שהוכרו עקב הרדיפות, גם כאשר תקנה 12 מוחלת רק לגבי חלק מהמחלות המוכרות

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו
שם התיק:עו 48953-03-12
תאריך:03.07.2012
קישור:פסק הדין באתר נבו

ב-3.7.2012 ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק דין נוסף העוסק בתקנה 12 לתקנות נכי רדיפות הנאצים (קביעת דרגת נכות). תקנה זו רלבנטית לניצולי שואה שעלו לישראל עד 1953, ומקבלים קצבה (רנטה) לניצולי שואה ממשרד האוצר, וקובעת כי הועדה שקובעת את דרגת הנכות של ניצול השואה, תהיה רשאית לקבוע דרגת נכות קטנה או גדולה עד רבע מזו שנקבעה במבחנים הכלליים הקובעים את דרגת הנכות, ועד נכות של 100%. השיקולים שעל הועדה לשקול לצורך זה הם מקצועו, גילו או מינו של נכה.

בפסקי דין קודמים של בית המשפט נקבעו מספר עקרונות לגבי אופן יישום התקנה:

פסק הדין עוסק בשאלה העקרונית כיצד יש ליישם את פסק הדין בעניין זטלמן, שעסק כאמור בשיטת החישוב לגבי תקנה 12. במקרה הנדון בפסק הדין דובר על ניצולת שואה אשר שיטת החישוב החדשה של תקנה 12 לפי פסק דין זטלמן מגדילה לה את אחוזי נכות למדרגה של מעל 50%, העלאת מדרגה שלא רק מגדילה את קצבת הנכות שהיא עשויה לקבל במאות ₪ בחודש, אלא גם עשויה להעלות את התגמול לפי הכנסה (תגמול נזקק\נצרך) באלפי ₪ בחודש (תוספת של 2,790 ₪ לחודש במעבר ממדרגה של 40%-49% למדרגה של 50%-59% לפי תקרות ההכנסה החדשות.

משרד האוצר טען כי את שיטת החישוב של פסק דין זטלמן יש ליישם רק בנסיבות שהיו נכונות לאותו פסק דין - כלומר, רק לגבי מקרים בהם יושמה תקנה 12 לגבי כל המחלות שהוכרו, כפי שהיה בנסיבות המקרה של פסק דין זטלמן, בעוד שבמקרה הנדון, הוחלה תקנה 12 לגבי הניצולה רק ביחס לחלק מהמחלות. בנסיבות אלה, נטען על ידי האוצר, כי פסק הדין בעניין זטלמן לא חל, ועל כן יש להחיל את תקנה 12 ורק לאחר מכן לשקלל ולהוסיף את אחוזי הנכות בגלל הרדיפות (בהתאם לתקנה 9), כך שדרגת הנכות של הניצולה אמורה להיות הנמוכה יותר.

בית המשפט פסק כי העובדה שתקנה 12 יושמה רק לגבי חלק מהמחלות לא משנה לגבי אופן היישום של פסק דין זטלמן, וגם במקרים כאלה יש ליישם את שיטת החישוב החדשה ולהעלות את דרגת נכותה של הניצולה בהתאם.

סוגייה חשובה נוספת שעלתה באותו פסק דין היא האם יש לעכב פסק דין העוסק ביישום הוראותיו של פסק דין אחר, עד שיחליט משרד האוצר האם הוא מבקש לערער על הוראות פסק הדין הקודם שניתן. בית המשפט פסק בעניין זה כי "לא מצאתי לעכב את מתן פסק הדין, מנימוקיו של בא כוח המערערת, ובעיקר לנוכח הכלל לפיו על הרשות לפעול על פי כללי החישוב שנקבעו בפסק הדין בעניין זטלמן כל עוד עומד הוא בתקפו."

משמעות

  • בחישוב אחוזי הנכות של ניצולי שואה, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, יש לחשב ולשקלל את אחוזי הנכות המגיעים לניצול בגין הרדיפות, ורק לאחר מכן להוסיף את אחוזי הנכות בהתאם להוראות תקנה 12, בשל התחשבות במצבו הכללי של הנכה. עיקרון זה נכון גם אם הועדה הרפואית מחליטה להחיל את תקנה 12 רק לגבי חלק מהמחלות המוכרות, ולא לגבי כולן.
  • הגדלת אחוזי הנכות לפי החישוב החדש עשויה להשפיע לא רק על גובה קצבת הנכות הרגילה (על ידי עלייה למדרגה נכות גבוהה יותר כפי שהיה לגבי אותו ניצול שואה) אלא גם על עליית מדרגה לגבי תקרות ההכנסה לקבלת תגמול/ תגמול מיוחד לפי הכנסה (בעבר הכרה כנזקק או נצרך), הנקבעות אף הן לפי אחוזי הנכות המוכרת לפי אותו החוק, תקרות אשר עלו לאחרונה במאות ש"ח לחודש לפי תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים.
  • העקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט המחוזי יהיו נכונים ותקפים עד לקבלת החלטה אחרת על ידי בית המשפט העליון, אם יוגש ערעור על מי מפסקי הדין. הרשות המוסמכת, כלומר, הרשות לניצולי השואה במשרד האוצר צריכה לפעול לפי הקבוע בפסקי הדין כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי בית המשפט העליון.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

המידע המקורי בערך זה באדיבות עו"ד אודי מוזס מועידת התביעות