הסדר טיעון (הליך)

הסדר טיעון הוא הסדר בין רשויות התביעה לנאשם בהליך הפלילי

נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה זכאים להביע את עמדתם בעניין הסדר הטיעון

הסדר טיעון, הידוע גם בכינוי "עסקת טיעון", הוא הסדר בין רשויות התביעה לנאשם בהליך הפלילי.

במסגרת הסדר הטיעון, מודה הנאשם בעובדות כתב האישום בתמורה להסכמה של התביעה להקלה מסוימת עם הנאשם - לרוב בתיקון כתב האישום, הפחתה או שינוי העבירות בהן הוא מואשם ו/או בהסכמה להקלה בעונש.
יתרונותיו של הסדר הטיעון באים לידי ביטוי בכך שהוא חוסך זמן שיפוטי רב ומשאבים רבים לרשויות התביעה, הסנגוריה ולנאשם עצמו.
במקרים מסוימים, הצורך למנוע מנפגע העבירה להעיד בבית המשפט יהווה שיקול חשוב של התביעה להגיע להסדר טיעון.
הסדר טיעון צריך לעלות בקנה אחד עם "טובת הציבור", ועל רשויות התביעה לאזן בין כל השיקולים הנוגעים לעניין.
ההסדר חייב לקבל את אישור בית המשפט כדי שייכנס לתוקף.
בית המשפט אינו צד להסדר הטיעון ואינו מחויב בו. עם זאת, ככלל, בית המשפט יקבל את ההסדר אליו הגיעו הצדדים מבלי להתערב בו. רק במקרים של חוסר סבירות קיצוני, יסרב בית המשפט לקבל את ההסדר שהוגש לו על-ידי הצדדים.

תוכן ההסדר

ההסדר יכול לכלול שינוי בסעיפי החיקוק בכתב האישום או בעובדות המופיעות בו.
לעניין העונש, הסדר הטיעון יכול לקבוע את אחד מאלה:
- הנאשם מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ושיקול הדעת לעניין העונש נותר בידי בית המשפט בלבד.
- הנאשם מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, נקבע טווח ענישה, לדוגמה בין 15 ל-20 שנה, ובית המשפט קובע את העונש במסגרת הטווח שנקבע.
- הנאשם מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, וההסדר מוגש לאחר שהתביעה והסנגוריה הגיעו להסכמה לעניין העונש, לדוגמה - 20 שנה.

היות שהסדר טיעון נעשה בין הגוף התובע לבין הנאשם, הוא נחשב להחלטה מנהלית.
לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה קיימת הזכות להביע את עמדתם בעניין הסדר הטיעון.
נפגע העבירה יכול לבקש להביע את עמדתו בכתב או בעל פה לפני הגורם המאשר - פרקליט המחוז או פרקליט בכיר מטעמו - בתוך 14 יום מהמועד שהמידע על הסדר הטיעון הובא לידיעתו.
למרות הזכות להבעת עמדתו של הנפגע, הגוף התובע אינו מחויב לאמץ אותה.
נפגע עבירה שרוצה לתקוף הסדר טיעון לאחר שנשמעה עמדתו ולא התקבלה, יכול לעתור לבג"צ בבקשה לבטל את ההסדר.