אזהרה
דף זה אינו רלבנטי עוד!
דף זה אינו רלבנטי יותר, ולכן הועבר לארכיון במרחב "הקפאה".
בית הדין לעבודה סירב לבקשה למתן "סעד זמני" שיורה על השבה לעבודה של עובדת שפוטרה מעבודתה כפסיכולוגית חינוכית לאחר שפרסמה פוסט בפייסבוק המביע שמחה על נפילתם של חיילי צה"ל במבצע "צוק איתן"
ההחלטה לפטר את העובדת ולא להסתפק בהעמדתה לדין משמעתי או בהשעיה זמנית היא סבירה בנסיבות העניין
גם אם יתברר בסיום התביעה כי הפיטורים לא היו מוצדקים, ניתן יהיה להורות על תשלום פיצויים לעובדת ולא בהכרח על השבתה לעבודה
במקרה אחר בית הדין ביטל פיטורים של עובדת שפוטרה עקב פרסום פוסט בפייסבוק

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
שם התיק:סע"ש 2793-08-14
תאריך:20.10.2014
קישור:לקריאת פסק הדין

התובעת הועסקה במשרה חלקית כפסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד במשך כארבע שנים. במסגרת עבודתה, היא מילאה תפקידים שונים, בעיקר מול מוסדות חינוך במגזר הערבי, ולעתים נדרשה לספק שירותים גם לילדי המיעוט הערבי המשולבים במוסדות חינוך יהודיים. עיקר עבודתה היה בביצוע אבחונים לתלמידים, ייעוץ וליווי פסיכולוגי למערכת החינוך ולצוותים החינוכיים, כמו גם טיפול בילדים, בני נוער ומשפחות שהופנו לקבלת שירותים פסיכולוגיים ממוסדות החינוך.

  • לנוכח האירועים במהלך מבצע "צוק איתן", גוייס מערך השירות הפסיכולוגי בעירייה, ובכלל זה התובעת, להיות ערוך ככל הצורך במתן סיוע ותמיכה פסיכולוגיים לילדים, בני נוער ומשפחות שיידרשו לכך בשעת חירום.
  • בעת שהותה של התובעת בביתה, פרסמה באמצעות עמוד ה"פייסבוק" שלה תגובה ביחס לכתבה "בדף של חדשות ערוץ 10", שבה הביעה את שמחתה לגבי נפילתם של 13 חיילי צה"ל בקרב שהתנהל באותו יום בשכונת סג'עיה, וציינה כי היא מייחלת למותם של חיילים נוספים, ובלשונה: "שירבו. אמן".
  • למחרת זומנה העובדת לשימוע בלשכת מנכ"ל העירייה. בעקבות הליך השימוע שנערך לה, הוחלט על סיום העסקתה לאלתר.
  • העובדת עתרה לבית הדין בבקשה ל"סעד זמני" לביטול פיטוריה והשבתה לעבודתה.

סעד זמני

  • סעד זמני הוא החלטה שניתנת בשלבים הראשונים של התביעה עוד לפני שמיעת העדויות, והיא נשארת בתוקף עד סיום הדיון בתיק.
  • החלטה של בית משפט בבקשה ל"סעד זמני" אינה מהווה הכרעה לגופו של עניין בתביעה. ייתכן שבסיום בירור התביעה, יגיע בית המשפט להחלטה שונה.
  • השיקול העיקרי בבקשה ל"סעד זמני" הוא כפול:
    • שיקול של מידת ה"הוכחה לכאורה" (מה ניתן להוכיח בשלב הזה לפני שנשמעו עדויות ולפני שהוצגו ראיות בתיק);
    • "שיקול של "מאזן הנוחיות" (מאזן הנזקים) שבין הצדדים, כלומר: הנזק שייגרם למי שמבקש סעד זמני אם לא יינתן הסעד שאותו הוא מבקש כבר בשלב הזה של התביעה, אל מול הנזק שייגרם לצד השני אם יינתן הסעד המבוקש לפני שהתביעה התבררה במלואה.
  • הסעד הזמני ניתן כש"מידת הצדק" דורשת זאת.

טענות העובדת

  • העובדת טענה, בין היתר, כי:
    • היא פוטרה ללא עילה המוכרת לפיטורים על-פי הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.
    • פיטוריה מהווים פגיעה בעקרונות יסוד של "חופש הביטוי", ותוך אפליה ברורה בשל הבעת השקפתה הפוליטית, ובניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

טענות העירייה (המעסיקה)

  • העירייה מצידה טענה כי פיטוריה של העובדת היו כדין וכי, בין היתר:
    • ניתן לפטר עובד שעבר עבירות משמעת, גם בלא נקיטה בהליך משמעתי, בנסיבות שבהן מוכח כי המעשים המהווים עבירות מעידים על חוסר התאמה בולט לתפקיד. במקרה הנוכחי, טענה העירייה, המשקל שהכריע את הכף בפיטורי העובדת לא היה עצם העבירה המשמעתית שהיתה גלומה בהתנהגותה, אלא חוסר התאמתה של העובדת לתפקיד ומשבר האמון החריף שנתגלע בינה לבין העירייה.
    • פיטורי העובדת לא נעשו מחמת אפליה, שהרי פיטוריה התחייבו מעצם אופיו ומהותו של התפקיד שמילאה.
    • בכל מקרה - גם אם יוחלט כי נפל פגם בהליך הפיטורים - אין מקום לאכוף יחסי עובד ומעביד, כאשר דרך המלך גם במקרה של פגם בפיטורים היא סעד של פיצוי כספי, ולא אכיפת יחסי עבודה. יתר על כן, לדעת העירייה, אין הצדקה למתן "סעד זמני" (החלטה להחזירה לעבודה בשלב מוקדם של בירור התביעה לפני שמיעת העדויות ולפני מתן פסק דין סופי בתביעה) כי העובדת לא הצביעה על זכות כזו, ומאזן השיקולים השונים נוטים לטובת עמדת העירייה, שעל פיה אין להורות על השבת העובדת לעבודתה.

החלטת בית הדין

  • הסעד הזמני שהעובדת עותרת לו, הוא אכיפתם של יחסי העבודה בין הצדדים, אם כי בשלב זה באופן זמני.
  • יש לבחון ולאזן בין זכותו הניהולית של המעביד לנהל את עסקו כראות עיניו ולפי שיקוליו לגבי ניהול תקין, כחלק מזכות הקניין שלו, כאשר זכות זו אינה עומדת בזכות עצמה, אלא יש להפעילה בתום לב, תוך איזון מול זכויות אחרות של העובדים.
  • במקרה זה העובדת לא הציגה עדיין תשתית עובדתית איתנה מספיק, כדי להביא לביטול פיטוריה בהליך של סעד זמני.
    • אמנם, ייתכן שנפלו אי אילו פגמים ב"הליך השימוע" שנוהל בעניינה של העובדת. כך גם אין לשלול את האפשרות, כי ייתכן שההליך הנכון והראוי שהיה צריך לנקוט בעניינה של המבקשת, הוא הליך של השעיה והגשת כתב אישום לבית הדין למשמעת במקום פיטורים.
    • סוגיות נכבדות אלו אכן ראוי שיתבררו במסגרת התביעה העיקרית ולא במסגרת בקשה ל"סעד זמני" שהוא "סעד מן הצדק".
  • ההחלטה לפטר את העובדת, לאור התבטאותה החריפה, בשים לב לאופי תפקידה כפסיכולוגית המטפלת בילדים, בני נוער ומשפחות תושבי העיר, ולאור המשבר שנוצר ביחסי האמון בין הצדדים, היא פעולה אפשרית וסבירה, ומצויה במתחם הזכות הניהולית של העירייה.
    • בהבעת השמחה שלה על נפילתם של חיילי צה"ל בקרב שנוהל לשם הגנה על אזרחי מדינת ישראל בני כל הדתות, העובדת הביעה לכאורה זלזול בערכים חינוכיים. לא בכדי יצא קצפם של העירייה וראש העיר על מעשיה.
    • עובד ציבור שתפקידו המהותי הוא חינוכי פסיכולוגי, הציפייה ממנו היא לאיפוק ריסון ודוגמה כלפי כל מי שנזקק לשירותיו. הבעת השמחה בנפול חיילי צה"ל, ואיחולים לנפילת חיילים נוספים, היא פעולה שסליחת המעסיק עליה היא קשה.
    • גם טענת העובדת כי עבודתה החינוכית מתרכזת ב"מגזר הערבי", אינה טענה שפועלת לטובתה אלא להיפך, שכן הערכים של אהבת הארץ וחובת הגנה על כל יושביה בני כל הדתות, צריכים להיות מוקרנים לכל אזרח במדינה, ללא הבדל של מוצא, דת או גזע.
  • הכלל הוא שבית-הדין לא יכפה על מעביד להעסיק עובד שהוא אינו רוצה בו, וכי דרך המלך בפיטורים שלא כדין היא תשלום פיצוי כספי ולא אכיפת חוזה עבודה. זאת, למעט אם מדובר במקרה שבו פיצוי לא יענה על הנזק, ומתקיימים תנאים נוספים, בעיקר שהפיטורים מהווים הפרת הסכם קיבוצי או חובה שבחוק. במקרים חריגים אלה יסטה בית-הדין מהכלל ויורה על ביטול הפיטורים. לאור האמור, אין זה בטוח כלל ועיקר, שגם אם לאחר בירור התביעה יתברר כי אכן נפל פגם בהליך הפיטורים, הסעד יהיה דווקא אכיפה ולא סעד כספי (פיצויים במקום ביטול פיטורים).
  • גם מאזן הנוחות (מאזן השיקולים והנזקים) אינו נוטה לטובת התובעת דווקא.
    • אין ספק שכתוצאה מהפסקת העבודה ייגרם נזק כלכלי למבקשת. ואולם, ככל שישנו נזק כזה, הרי שניתן יהיה לתקנו בפיצוי כספי, אם וכאשר התביעה העיקרית תתקבל.
    • לעומת זאת, יש ליתן משקל לנזק העלול להיגרם לעירייה כתוצאה מהיעתרות לבקשה ומהשבת העובדת לעבודתה, שכן בהתנהגותה הטילה העובדת צל כבד על כשירותה לשמש כפסיכולוגית חינוכית בשירות הציבורי.
    • אי אפשר לשלול "משבר אמון" בין העובדת לבין העירייה או בינה לבין מטופליה, ולא נמצא שיקול של "צדק" המחייב את החזרתה לתפקידה בטרם הוכחה תביעתה.
  • לפיכך, הבקשה לסעד זמני (השבת העובדת לעבודתה עוד לפני בירור התביעה) נדחתה, והפיטורים נשארים על כנם לפחות עד סיום בירור התביעה.

משמעות

  • במקרים מסוימים רשאי מעסיק לפטר עובד המביע עמדה או השקפה ברשת חברתית (כגון פייסבוק), וזאת אם ההתבטאות עומדת בסתירה למה שמצופה ממנו בהתחשב בתפקיד שהוא ממלא ובנזק שההתבטאות גורמת למעסיק או ליחסי האמון בין הצדדים.
  • במקרים אלה רשאי המעסיק שלא להסתפק בהעמדה לדין משמעתי או בהשעיה זמנית של העובד.

חשוב לדעת

  • החלטה זו של בית הדין היא לא סוף פסוק, מאחר שהיא מתייחסת אך ורק לבקשה ל"סעד זמני", כלומר: משמעות ההחלטה היא כי בנסיבות המתוארות לעיל בית הדין לא יורה על השבת העובדת לעבודתה בשלב המוקדם של התביעה ולפני שמיעת העדויות ובירורה המוחלט של התביעה.
  • במקרה אחר הורה בית הדין על החזרתה לעבודה של עובדת שפוטרה, כאשר שוכנע כי לא היה בהתבטאותה משום הסתה או פגיעה במקום העבודה - למידע נוסף.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.