חובת ההורים לפעול לטובת ילדם והם אינם רשאים לסרב לטיפול אשר הוא לטובת הילד לבית המשפט יש סמכות להתערב במקרה של סירוב הורים לטיפול בקטין

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית משפט עליון
שם התיק:רע"א 5587/97
תאריך:09.11.1997
קישור:לקריאת פסק הדין

פסק הדין עוסק בהכרעה הנוגעת למתן טיפול רפואי לקטין, ללא הסכמת הוריו. מדובר בקטין בן 8 שסבל מפגיעה שכלית ומוטורית קשה מלידה. כמו כן סבל ממחלת כליות שהוחרפה. כדי לפתור את בעיית הכליות, ביקשו הרופאים המטפלים בקטין, לערוך לו טיפול רפואי של דיאליזה פריטונלית. ללא טיפול, היה צפוי למות. הוריו סירבו לתת את הסכמתם לטיפול הרפואי.

לאור סירובם, פנה היועץ המשפטי לממשלה לביהמ"ש לענייני משפחה, כדי שיורה על ביצוע הטיפול. בית המשפט מבהיר, כי המשיבים הם הוריו הביולוגים של הקטין, הם האפוטרופסים הטבעיים. האפוטרופסות שלהם כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין. כבר נפסק, כי במונח "צורכי קטין" כלול גם צורכי הטיפול הרפואי בקטין. לא ניתן לבצע טיפול רפואי באדם ללא הסכמתו. כמי שאחראים גם לצורכי הטיפול הרפואי של הקטין, דורש ביצוע הטיפול הרפואי בו, וקל וחומר שהקטין לא מסוגל לבטא עמדה עצמאית בעניין, את הסכמתם מדעת של הוריו לטיפול.

בפעולותיהם כאפוטרופוס של הקטין, על ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין. לכן, על ההורים לפעול בעניינים הנתונים לסמכותם, לטובת הילד. מכאן, נפסק, כי גם בהפעלת סמכותם לתת הסכמה לביצוע טיפול רפואי בילד, על ההורים לפעול לטובת הילד ולרווחתו. הם אינם רשאים לסרב לטיפול אשר הוא לטובת הילד.

בית המשפט קבע כי, מנקודת מבט של הזכות לחיים, יש בטיפול המוצע ערך רב- אלמלא הטיפול, היו חיי הקטין מסתיימים תוך ימים. הטיפול המוצע עשוי לפתור את בעיית הכליות למשך שנתיים עם אפשרות לטיפול נוסף שיאפשר את המשך חייו גם אחרי תקופה זו. נכון שיש לקחת בחשבון את הסכנות הצפויות מן הטיפול לחיי החולה ושלמות גופו, אך במקרה הנדון לא הובאו ראיות המלמדות על סיכונים ממשיים הכרוכים בטיפול המוצע. כמו כן, נקבע, כי התועלת בטיפול גוברת בבירור על הסיכונים המסוימים שכן כרוכים בו. במקרה הנדון, נפסק, כי כשמדובר בילד הסובל מלידה מליקויים קשים, איכות חייו היא אותה איכות שמתאפשרת נוכח הליקויים הקשים שמהם נפגע. חיים אלו אינם ראויים להגנה פחותה מחיי ילד שנולד והתפתח נורמלי. נקבע, כי לא הונחה כל תשתית המלמדת, כי הטיפול המוצע כרוך בסבל, העשוי להביא להחלטה כי אין מקום לטיפול רפואי.

להורים נתונה זכות יסודית לאוטונומיה בהחלטות הנוגעות לגידול ילדיהם, ההורים נושאים באחריות ישירה מתוקף מעמדם כאפוטרופסים הטבעיים. עם זאת, קיים קונצנזוס, כי אוטונומיה זו של ההורים, אינה מוחלטת. לבית המשפט יש סמכות, כשרווחתו של הילד מחייבת זאת, להתערב בהחלטות ההורים.

כדי להצדיק שימוש בכוחות הנתונים לרשויות המדינה- בא כוח היועה"מ, פקיד הסעד, ביהמ"ש, להתערב בהחלטות ההורים, צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. במקרה הנדון, נפסק, כי מדובר בטיפול רפואי, שהסיכון בו נמוך, לא הובאו ראיות שהטיפול יגרום לסבל ממשי. לעומת זאת- התועלת היא משמעותית וסיכויי הצלחתה גבוהים. במצב זה, נפסק, כי מוצדקת התערבות המדינה בהחלטות ההורים. לפיכך נפסק כי יש לבצע את הטיפול המבוקש בבן למרות אי הסכמת ההורים לכך.

ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באיבות אתר נבו.