הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (עד גיל 18)
חובת ההורים לדאוג לצורכי הקטין, כולל נושאים הקשורים בטיפול הרפואי שלו
במקרים מסוימים בית המשפט רשאי למנות לילדים אפוטרופוס נוסף מלבד הוריהם הביולוגיים

תקציר

הוריו של ילד הם האפוטרופסים הטבעיים שלו במשך כל תקופת היותו קטין, כלומר עד לגיל 18. המשמעות היא שעד לגיל 18, ההורים הם אפוטרופסים באופן אוטומטי על ילדם.

  • ההנחה היא שהוריו-אפוטרופסיו של הקטין פועלים לטובתו, כך שההחלטות שמתקבלות על ידם הן ההחלטות הראויות עבורו.
  • להורים נתונה הזכות היסודית לאוטונומיה בגידול ילדיהם, ללא התערבות של גורמים חיצוניים. לכן, במצב הרגיל, המדינה לא מתערבת בשיקול דעתו של ההורה במסגרת תפקידו כאפוטרופוס הטבעי של ילדו.
  • עם זאת, יש מקרים שבהם המדינה כן תתערב בנושא, לדוגמה, כשההורים לא ממלאים את תפקידם כראוי.

תפקידי ההורים - חובות האפוטרופוס

  • אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין.
  • צורכי הקטין כוללים, בין השאר, את חינוכו, לימודיו ונושאים הקשורים בטיפול הרפואי בו.
  • לא ניתן לבצע טיפול רפואי באדם ללא הסכמתו לטיפול וכשמדובר בקטין, יש צורך בהסכמה מדעת של הוריו לטיפול.
  • גם בהסכמתם לביצוע טיפול רפואי בילד, כמו בכל נושא אחר, על ההורים לפעול לטובת הילד ולרווחתו, והם אינם רשאים לסרב לטיפול רפואי שהוא לטובת הילד.

שיתוף בין ההורים

  • בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה.
  • הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו, יכולה להינתן מראש או בדיעבד, במפורש או במשתמע, לעניין מסוים או באופן כללי. חזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
  • כאשר מדובר בעניין שאינו סובל דיחוי, רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.
  • כאשר הורי הקטין חיים בנפרד, הם רשאים להסכים ביניהם, על מי תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה. הסכם זה טעון אישור בית המשפט, והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין. אם ההורים לא הגיעו להסכם ונותרו חלוקים בנושא הנתון לאפוטרופסותם, תעבור ההכרעה בעניין לבית המשפט. גם כאשר אחד ההורים מקבל את המשמורת הפיזית על הילד, עדיין נתונים שאר ענייני האפוטרופסות להורים במשותף.
  • הורה של קטין יכול לבקש ממוסד רפואי (כמו מכל גוף המחויב על-פי דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין), לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין.

מקרים שבהם בית המשפט ממנה לילד אפוטרופוס

  • יש מקרים שבהם למרות שמדובר בקטין (עד גיל 18), נשללת האפוטרופסות הטבעית של הוריו, ובית המשפט ממנה לילד אפוטרופוס.
  • בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לקטין במקרים הבאים:
    • שני הוריו של הקטין נפטרו או הוכרזו פסולי דין או שהאפוטרופסות נשללה מהם לפי החוק או שהם לא מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם או שהם נמנעים ללא סיבה סבירה למלא את חובותיהם. בית המשפט ישלול אפוטרופסות מהורה לקטין על-פי החוק, רק אם נתמלאו כל התנאים בחוק ומצב זה הוא מצב חריג.
    • אחד מהורי הקטין נפטר או הוכרז פסול דין או שלא מסוגל למלא חובותיו או שאפוטרופסותו הוגבלה, וההורה השני נשאר אפוטרופוס, בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס כללי או לעניינים מסוימים, בנוסף להורה. בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס בנוסף להורה, אלא אם כן ראה סיבה מיוחדת לכך, לטובת הקטין ולאחר שניתנה הזדמנות להורה להשמיע את טענותיו.
    • במקרה של בני זוג מאותו מין שמגדלים יחד את הילד, רשאי בית המשפט למנות את בן הזוג של ההורה הביולוגי לאפוטרופוס על הילד, וזאת בתנאי שההורה הביולוגי הנוסף אינו בחיים או אינו ידוע או אינו בקשר עם הילד.
דוגמה
במקרה של הורות משותפת בין גבר ואישה שאינם חיים ביחד, שניהם יהיו ההורים היחידים שיוכרו בחוק, ולא ניתן להכיר בהורות של בן הזוג של אחד מהם, שכן לא ניתן להכיר ב-3 הורים בו זמנית. עם זאת, בנסיבות מסויימות אפשר להכיר באדם שאינו האם או האב, כאפוטרופוס. לקריאת פסקי דין בסוגיה זו ראו כאן וכאן.
  • בית המשפט יעדיף למנות כאפוטרופוס אדם מתאים שהוא בן משפחתו של הקטין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין יהיה זה לטובת הקטין למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו.
  • במקרה של ילד בגיר (מגיל 18 ומעלה) שאינו מסוגל לדאוג לענייניו - ראו פרטים באפוטרופסות לבוגרים עם מוגבלויות.

מי יתמנה כאפוטרופוס

  • בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת הקטין. יכול להתמנות כל אחד מאלה: יחיד, תאגיד, או האפוטרופוס הכללי.
  • במינוי אפוטרופוס לקטין, ייתן בית המשפט עדיפות לאדם שהוא בן משפחתו של הקטין. זאת מלבד במקרים שבית המשפט מוצא כי בנסיבות העניין, לטובת הקטין, עדיף למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחה. ("בן משפחה"- הכוונה לאח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה, בן זוג או בת זוג של הורה).
  • לפני המינוי ישמע בית המשפט את דעתו של ההורה ואת דעתו של הקטין - אם הוא מסוגל להבין בדבר ולהביע את דעתו.

תהליך המינוי

ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.