פעילות אתר אינטרנט המעניק שירות ליהודים בלבד, מהווה אפליה על בסיס דת או לאום
הבחנה יכולה להיות מותרת אם היא רלוונטית לשירות המוצע או מסייעת לקדם אינטרסים מיוחדים של קבוצות ספציפיות
לזכות התובעות נפסק פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין אפליה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית משפט השלום
שם התיק:תא (י-ם) 9532-10-14
תאריך:15.10.2017
קישור:לקריאת פסק הדין
  • התובעות הגישו תביעה בגין אפליה אסורה כנגד הנתבע, מפעיל אתר אינטרנט ללא כוונת רווח, המציע שירותי פרסום של עסקים, משרות ועובדים יהודיים בלבד, ואף מקיים בדיקות במטרה לוודא כי המפרסמים באתר אכן יהודים.
  • בית המשפט קבע כי אכן מדובר באפליה אסורה, וכי הערכים היהודיים בשמם ביקש הנתבע לפעול, לא רק שאינם יכולים להצדיק אפליה על בסיס גזע, דת או לאום, אלא הם אף מחייבים מתן שוויון זכויות לבני כל הדתות.
  • בנוסף, בית המשפט דן בחריגים לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, המאפשרים מתן יחס שונה בנסיבות מסוימות, וקבע כי החריגים הרלוונטיים אינם מתקיימים בעניין זה:
    1. הבחנה המתחייבת מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי - הנתבע ניסה לטעון כי מותר לו להבחין בין הפונים לאתר, בשל "טעמים דתיים של קבוצה", כפי שנזכר בהצעת החוק, בכך שהוא מבקש לסייע בפרנסת היהודים. בית המשפט דחה את הטיעון וקבע כי יש להוכיח כי ההבחנה מתחייבת מאופיו או ממהותו של השירות. למשל, פעילות במקום ציבורי שנועדה לפנויים ופנויות, הסגורה בפני אנשים נשואים כמתחייב מאופייה של הפעילות. השירות הניתן בענייננו - פרסום עסקים ובעלי מקצוע - הוא כשלעצמו ומעצם טיבו אינו מחייב התייחסות שונה ליהודים ולערבים ואף להיפך.
    2. הבחנה הנעשית לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה - הנתבע טען כי הוא מבצע הבחנה בין הפונים לצורך קידום צרכיה של האוכלוסייה היהודית. בית המשפט דחה גם טיעון זה, וקבע כי אין המדובר בשירות ש"נעשה לשם קידום צרכים מיוחדים של הקבוצה". ראשית, הנתבע לא הסביר מהם אותם צרכים מיוחדים של יהודים, השונים מצרכיהם של אחרים שאינם יהודים, המצדיקים העדפתם בשוק התעסוקה, ושנית, ובכל מקרה, מדובר בהבחנה הנוגדת מפורשות את מטרת החוק.
  • לאור כל האמור, בית המשפט קבע כי מתן השירות ליהודים בלבד מהווה אפליה אסורה, והשית פיצויים בסך 40,000 ₪ על מפעילי האתר.
  • פסק הדין אושר בבית המשפט המחוזי.

משמעות

  • אפליה במתן שירותים על בסיס דת, גזע או לאום, מהווה אפליה אסורה.
  • הבחנה כאמור תהיה מותרת אם היא רלוונטית למהות השירות (למשל, פעילות פנויים-פנויות שאינה מקבלת אנשים נשואים).
  • מי שמבקש לבצע הבחנה לצורך קידום צרכים מיוחדים של קבוצה כלשהי, צריך להראות באילו צרכים מדוברים וכיצד הם שונים מצרכי אחרים שאינם חברי הקבוצה, באופן המצדיק ביצוע ההבחנה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".