הקדמה:

הליך בירור יהדות נועד לברר ולבדוק לגבי יהדותן של אמהות הפונים ולהוציא אישור יהדות לפונים, כדי לאפשר את נישואיהם
ההליך אינו כרוך בתשלום
למידע נוסף ראו באתר בתי הדין הרבניים

הליך בירור יהדות נועד לברר ולבדוק לגבי יהדותה של אם הפונה, ולהוציא לפונה אישור יהדות.

  • לשם בירור היהדות יש לפתוח תיק בירור יהדות בבית הדין הרבני האזורי הקרוב למקום המגורים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • יהודים שנרשמו לנישואין בישראל, ואין בידיהם תעודת נישואין או כתובה של הוריהם מהרבנות בארץ.
  • יוצאי אתיופיה נדרשים לעבור הליך בירור אצל רב מומחה ליהדות אתיופיה. למידע נוסף ראו בירור יהדות ליוצאי אתיופיה.

פטור מבירור יהדות

  • אדם עשוי להיות פטור מההליך כולו, אם מישהו מקרובי משפחתו מקרבה ראשונה כבר נישא בישראל ועבר בשעתו בירור יהדות בבית דין רבני.
  • מומלץ לברר בלשכת הנישואין (לרשימת לשכות הנישואין באתר מכון עתים) אם ניתן להציג אישור יהדות מרב הקהילה או בית הדין מחו"ל כתחליף. יש מדינות מוצא בהן אישור זה יכול להחליף את תהליך בירור היהדות (למשל, מדינות בצפון אמריקה).

שלבי ההליך

פתיחת תיק

  • יש לפתוח תיק בירור יהדות בבית הדין הרבני האזורי הקרוב.
  • לשם כך, יש למלא טופס הרצאת פרטים ולשלוח בצירוף צילום תעודת זהות לכתובת הדואל או לפקס 02-6203766.
  • ניתן גם לפנות באמצעות מוקד בירור יהדות: *4558.

פגישות עם מברר יהדות

  • הפונים יזומנו לפגישה עם מברר יהדות מטעם בית הדין.
  • תפקידו של מברר יהדות הוא לגבש המלצות לגבי יהדות הנבדק/ת ולהגישן לדייני בית הדין.
  • לפגישה עם מברר היהדות יש להביא כל מסמך המציין לאום יהודי, כגון:
    • תעודת לידה מקורית (של הפונה, של האם ושל הסבתא).
    • תעודת נישואין של ההורים או של הסבים מצד האם או כתובה של ההורים (אם נישאו בחתונה יהודית).
    • תעודות נוספות, כגון פנקס חבר במפלגה הקומוניסטית.
    • תצלומים משפחתיים בעלי סממנים יהודים (למשל, תצלומי האם והסבתא מצד האם, תצלומים בברית מילה, בהנחת תפילין בבר מצווה, בבית הכנסת ואף תצלומי קברים משפחתיים שעליהם סמלים יהודיים, כגון מגן דוד).
  • התעודות נבדקות בידי אנשי הרבנות המכירים את שפת המקור, ואם מתעורר חשש לזיוף התעודות, הן מועברות לבדיקת מומחים.
  • מברר היהדות יגבש המלצות לגבי יהדות הנבדק/ת ויעביר אותן לדייני בית הדין.

דיון בבית הדין

  • לאחר סיום הפגישות עם מברר היהדות נקבע לנבדק/ת דיון בבית הדין הרבני.
  • הדיון מתנהל בפני דיין בית הדין הרבני ובמהלכו עובר הדיין על מסמכי המבקש ומוסר את החלטתו.
  • הדיון אורך בממוצע מספר דקות.
  • רצוי לבוא לבית הדין עם האם או הסבתא מצד האם, כדי שדיין יוכל לשוחח עמן על ילדותן וקהילותיהן.

ערעור

  • ניתן לערער על החלטת בית-הדין בפני בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
  • את הערעור יש להגיש עד 30 ימים מיום קבלת החלטת בית הדין.
  • במסגרת הערעור יש לפרט את הנימוקים לערעור ולצרף מסמכים מתאימים (מסמכים רלוונטיים שלא צורפו להליך הבירור המקורי, מסמכים חדשים שהתגלו וכד').
  • את הערעור יש להגיש לבית הדין הגדול לערעורים בירושלים:
    • רחוב המלך ג'ורג' 24, מיקוד 910009, ירושלים.
    • טלפון: 02-6203700.
    • פקס: 02-6240936.

חשוב לדעת

  • הליך בירור יהדות אינו כרוך בתשלום אגרה.
  • אדם עשוי להיות פטור מההליך כולו, אם מישהו מקרובי המשפחה שלו מצד האם כבר נישא בישראל ועבר בשעתו בירור יהדות בבית דין רבני.

גורמי ממשל

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בדף זה באדיבות עתים.