הקדמה:
פרטי פסק הדין
התובע הנו אב לילדים, שלחלקם טרם מלאו 14 ולשניים מהם טרם מלאו 5, ועובד כמורה.
לפי הסכם קיבוצי קיים, עובדת הוראה שהינה אם לילדים מתחת לגיל 14 זכאית לקבל תוספת שכר של 10% אם היא עובדת מעל 79% משרה. כמו כן, מורה שהינה אם לילדים מתחת לגיל 5 זכאית לתוספת השתתפות בתשלום על מעונות. רעייתו של התובע אינה זכאית לקבל תוספות אלה ממקום עבודתה והתובע ביקש לקבלן. המדינה סרבה, בטענה כי הוראה זו מהווה העדפה מתקנת לנשים להוראה המוגנת על פי חוק.
ביה"ד קבע כי המדובר בזכות שבהורות הניתנת לתא המשפחתי ואינה באה בגדר אפליה מתקנת שנועדה לאישה דווקא. פסק דין הצהרתי הקובע כי אי הענקת זכות לרכיבי השכר הנ"ל (תוספת מעונות ותוספת שכר) לתובע, מהווה אפליה פסולה.
משמעות
- גברים-אבות זכאים לאותן תוספות הוריות להן זכאיות נשים-אמהות.
- זכות הורית לא יכולה להיחשב כ"אפליה מתקנת" לצורך אי תשלום תוספות הוריות לגברים.
חקיקה ונהלים
הרחבות ופרסומים
- שוויון הזדמנויות בעבודה באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
- שוויון הזדמנויות בעבודה - מדריך לעובדים ולעובדות מטעם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.